הפ"ב 4199-04-14 ארבוב ואח' נ' דליות ואח'

1.בפניי בקשה לביטול עיקולים אשר הוטלו במעמד צד אחד על-ידי החלטת כב' הרשמת (כתוארה אז) אביגיל כהן, וזאת בהחלטתה מיום 7/4/14. מאידך תלויה ועומדת בקשת המבקשים להרחיב את אותם עיקולים. בהחלטת כב' השופטת כהן, שניתנה לאחר קבלת הבהרה שהתבקשה מהמשיבים, ניתן צו עיקול זמני עד לסך השווה ל-14,615,000 דולר ארה"ב, והכל כמפורט בהחלטה זו.

2.המשיבים הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני שניתן, ולחלופין להגבלתו לסך של 3,814,992$. כן ביקשו המשיבים לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשת העיקול, בגדרו תינתן לב"כ המשיבים ההזדמנות לחקור את המצהירים שהגישו תצהירים תומכים בבקשת העיקול מטעם המבקשים, הם ה"ה גלעד גושן ואהרון בן אהרון (להלן: "גושן" ו"בן אהרון", בהתאמה). יש לציין כי בקשת הביטול לא נתמכה בתצהיר מטעם המשיבים.

3.בשל העובדה שהמשיבים לא תמכו את בקשת הביטול בתצהיר, הגישו המבקשים בקשה לסילוק על הסף של אותה בקשה לביטול, וכן בקשות נוספות. כמו כן, היה קושי לתאם מועד דיון מוסכם לצורך הדיון עצמו בבקשת ביטול העיקול. בסופו של יום, דחיתי בהחלטתי מיום 3/7/14 את בקשת המבקשים למחוק על הסף את בקשת הביטול בשל העובדה שלא נתמכה בתצהיר, ראו החלטתי בפרוטוקול הדיון בעמודים 12-13. באותה החלטה קבעתי כי אין חובה לצרף תצהיר מטעם המבקשת בתמיכה לבקשה לביטול העיקול והפניתי לרע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק פועלים למשכנתאות פד"י נא (3), 789, 801 [1997]. עם זאת, ציינתי בהחלטתי הנ"ל: "עוד בעניין אי הגשת התצהיר, טוענים המבקשים שבבקשה לביטול כלולות עובדות שדורשות אימות. גם אם טענה זו נכונה, אזי ההלכות בדיני ראיות ברורות. בית המשפט בסופו של יום היה שומע את חקירות המצהירים מטעם המבקשים, היה שומע את טיעוני וסיכומי הצדדים לעניין הבקשה גופה, וקובע ממצאים עובדתיים ומשפטיים על סמך החומר שבפניו.

אם בית המשפט היה מגיע למסקנה שטענה מסוימת הינה טענה עובדתית שלא הוכחה, זה היה הממצא וכך היה נקבע. אזכיר בעניין זה שהנטל מוטל על המבקשים, גם אם מדובר בבקשה לביטול עיקול, שכן ההלכה קובעת שדיון בבקשת ביטול עיקול כמוהו כדיון ראשוני בבקשה להטלת עיקולים, על כל המשתמע מכך".

4. יש לציין כי על החלטתי הנ"ל הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 5289/14) אשר נדחתה על ידי כב' השופט דנציגר ביום 11/8/14, עת קבע, בין היתר, כדלקמן: " לפיכך, ברי כי לא נפל כל פגם בבקשת הביטול המצדיק את דחייתה על הסף רק בשל אי תמיכתה בתצהיר, כאשר אין בעצם העובדה שהמשיבים מסרו גרסה עובדתית מטעמם במסגרת הבקשה, כשלעצמה, כדי לשנות מכך. לעניין זה, וכפי שאף צויין בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור, די כי בית המשפט המחוזי יעשה את מלאכתו ויכריע בטענות הצדדים על יסוד בירור מעמיק ובהתאם לדיני הראיות כדי ליתן מענה לטענות המבקשים וכדי להסיר כל חשש לעיוות דין כלפיהם. שהרי בנסיבות העניין אין בעצם העלאת טענות על ידי צד כדי להעניק לו יתרון דיוני על פני הצד שכנגד".

5.ביום 7/9/14 התקיים דיון בבקשת ביטול העיקול. לדיון זה התייצב גושן בלבד, זאת לאחר שהמצהיר אהרון בן אהרון לא התייצב לדיון. גם בעניין זה ניתנה החלטתי המורה על מחיקת התצהיר של אותו מצהיר שלא התייצב לחקירה, ראו עמוד 26, שורות 1-4. משכך, העד היחידי שנחקר כאמור הינו גושן ואתייחס לעדותו ולמשמעות של אי העדת עדים אחרים בהמשך החלטתי זו. מכיוון שעל-פי ההלכה בבקשה לביטול עיקול שניתן במעמד צד אחד הנטל הוא על המבקשים את העיקול, אסקור תחילה את טענותיהם בבקשה, אסקור את טענות המשיבים בבקשת הביטול ואתן את הכרעתי.

טענות הצדדים בבקשות

6.בקשת העיקול פרושה על פני 48 עמודים ומקפלת בחובה 222 סעיפים. בתמצית, טען המבקש מס' 1 (להלן: "ארבוב") הינו מבכירי היהלומנים בישראל, אשר בבעלותו חברה, היא המבקשת מס' 2 (להלן: "ארבוב גרופ"). עוד נטען כי המשיב מס' 1 (להלן: "דליות") הינו אף הוא יהלומן המחזיק מזה מספר שנים במעמד של Sight Holder (אבאר מושג זה להלן), שבשליטתו המלאה מצויה המשיבה מס' 2 (להלן: "D.D.M").

6.לטענת המבקשים, בתחילת שנת 2010 פנה דליות לארבוב בהצעה לקיים שיתוף פעולה עסקי. מטרת ההצעה הייתה לגבש קבוצה משותפת בבעלות דליות וארבוב (להלן: "הקבוצה המשותפת"), תוך שימוש במשאביהם המשותפים. הרעיון העסקי היה לגבש הסכם עם קונצרן היהלומים דה בירס, קונצרן ענק (לטענת המבקשים), העוסק בכריית ומכירת יהלומים ברחבי היהלומים. תאגיד זה ממוקם ביוהנסבורג, בלונדון ובבוטסואנה, ושולט על חלק משמעותי משוק היהלומים בעולם. המודל העסקי של דה בירס הינו מכירת היהלומים שהוא מייצר למספר קצוב של יהלומנים שנבחרים על-ידו. ההתקשרות עם דה בירס מכונה בעגה המקצועית Sight (סייט), ומכאן שבעל הזכות לרכישת היהלומים מדה בירס מכונה Sight Holder.