הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דהן

פסק דין

לפני תביעה כספית במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע בסכום של 8,055 ₪.

לטענת התובע ביום 6.11.09, עת הרכב הנפגע נהוג על ידי שלמה מגורי, נסע ברחוב קצלנבוגן 6 הר נוף בירושלים, לפתע הרכב הפוגע שנסע לאחור בחוסר זהירות, התפרץ לנתיב נסיעתו של הרכב הנפגע ופגע בו.

עפ"י כתב ההגנה התאונה ארעה במגרש חניה ולא בנתיב שהוא כביש או דרך. הנתבע נכנס למגרש החניה הבנוי בצורה מלבנית, כאשר קיימות שתי אופציות לאחר הכניסה- לפנות ימינה או שמאלה, והנתבע בחר לפנות שמאלה.

משני צידיו של רכב הנתבע עמדו מכוניות בחניה עד כי הנתבע מצא כי לימינו יש חניה פנויה במרחק של כ- 5 מטרים מהפניה שמאלה. הנתבע עצר את רכבו (במחשבה להיכנס לתוך החניה), אולם בטרם הספיק לעשות דבר מה ובעודו נמצא בעצירה מוחלטת, חש פגיעה קלה ברכבו מאחור.

הנתבע והתובע יצאו מרכבם, בחנו את המכה שהיתה מינימלית ללא כל סימנים כמעט, החליפו ביניהם פרטים ולאחר מכן התובע והנתבע החנו את רכבם.

עוד נטען בכתב ההגנה כי לא סביר ולא הגיוני שהנזקים המתוארים בדו"ח השמאי קרו במסגרת התאונה, שכן הצדדים יצאו מחוץ לרכב מיד לאחר התאונה ונראה היה כי הנזקים היו מינימליים ביותר בפנס הקדמי, שכן פגיעת רכבו של התובע היתה בפגוש רכבו של הנתבע ואילו פגוש רכבו של התובע כלל לא נפגע, זאת ניתן לראות גם מהתמונות שצורפו.

ביום 23/11/10 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יתן את פסיקתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שהנהגים יעידו ובאי כוח הצדדים יסכמו את טענותיהם. בית המשפט נתן להסכמה זו תוקף של החלטה.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, את סכומי באי כוח הצדדים ועיינתי בכל החומר אשר הוגש לביהמ"ש הנני מורה לנתבע לשלם לתובעים סך 6,000 ₪, כסכום כולל לחיסול התביעה.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"א, 23 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.