הרשעת פלוני ואלמוני בפרשת החזקה בתנאי עבדות, התעללות בקטינים, כליאת שווא ועבירות מין חמורות

השופט י' צבן:

1.         נאשם 1, ד.א., יליד 1955, הינו חסיד של הרב מ' אודסר, המכונה "סבא" או "בעל הפתק", שהינו פלג של חסידי ברסלב - נחמן מאומן. הנאשם 1 ייעד עצמו ופעל להפצת משנתו של סבא ברבים. נאשם 2, א.מ., יליד 1968, הינו עמיתו של נאשם 1.

נאשם 1 הקים משפחה עליה נמנו 6 נשים הנשואות לו ו-17 ילדים. בשנת 1980 נישא הנאשם לא', ילידת 1964, והביא עמה לעולם עשרה ילדים. בשנת 1998 הכיר הנאשם את ב', ילידת 1960, אם לארבעה ילדים (משלושה בעלים קודמים) וגרושה 4 פעמים, נישא לה והביא עמה לעולם ילד נוסף. בשנת 1999 הכיר הנאשם את ג', ילידת 1981 ונישא לה, השניים הביאו לעולם ילד אחד. בשנת 2000 נישא הנאשם 1 לד', ילידת 1973, (לאחר שזאת התגרשה מנאשם 2). בשנת 2001 נישא הנאשם 1 לה., ילידת 1980 ובני הזוג הביאו לעולם, בשנת 2005, בת אחת. בשלהי שנת 2009 נישא הנאשם לו' ילידת 1983. מלבד הנישואים לאישה הראשונה א', הנישואים עם חמש הנשים הנוספות נעשו באופן דתי בלבד, לא נרשמו ולא דווחו.

בשנים 2009-2000, התגוררה המשפחה בבית בשכונת ליפתא  בירושלים. בשנת 2009 שכרה המשפחה בית וחצר בשכונת רוממה בירושלים ובו התגוררה. במקביל שכרה המשפחה ביחד עם נאשם 2 חלק מבניין בשכונת גבעת שאול בירושלים ובו הקימו בית מדרש וחדרי מגורים. נאשם 2 התגורר לסירוגין בגבעת שאול ועם המשפחה המורחבת. כמו כן החזיקה המשפחה קרוואן מגורים גדול בעיר טבריה סמוך לכנרת, וכן דירה שכורה בתל אביב.

2.         בכתב האישום עשרים אישומים כנגד נאשם 1 (להלן - גם ד.א.), וארבעה מהם (אישומים 2, 3, 4, 6) מופנים גם כנגד נאשם 2 (להלן - גם א.מ.).

3.         באישום הראשון מיוחסת לנאשם 1 עבירה של החזקה בתנאי עבדות, לפי סעיף 375א לחוק העונשין. בכתב האישום נטען כי על-מנת ליצור ולהחזיק את המשפחה המורחבת יצר לעצמו הנאשם 1 דימוי כמי שממשיך את דרכו של סבא, עמו היו לו קשרים ישירים, תוך שהוא מנכס לעצמו סגולות טרומיות וכוחות מיוחדים ונוהג בכל אישה חדשה בעדינות ובאהבה, עד שכל אחת ואחת מהן קיבלה את דרכו כדרך חיים בלעדית. בהמשך שינה נאשם 1 את טעמו ותחת גילויי אהבה וקירבה פנה לאלימות, כוח ויחס משפיל. מעת לעת במצבי זעם הטיל קללה על מי מהנשים, אמר להן כי יקרו להן אסונות, גרם להן לקבל את עליונותו ולסור למרותו באופן מוחלט, תוך שהוא זורע פחד ואימה, הן בקרב הנשים והן בקרב ילדי המשפחה. במשך השנים פעלו נשותיו של נאשם 1 לאתר מועמדות נוספות להיות נשותיו ולהצטרף למשפחה, על-מנת להפיץ את משנתו של סבא. עם כניסת אישה למשפחה דאג להרחיקה ולנתקה ממשפחתה הגרעינית המקורית. לשם הפצת האמונה בסבא הקים נאשם 1 עם בניו להקה מוסיקלית, ארגן אירועים והורה לנשים לאסוף תרומות למימון פעילות ההפצה, חיי המשפחה וכלכלתה. במקביל ניהל את המשפחה ביד רמה, בשליטה ללא מיצרים, תוך שימוש בדרכי אלימות, השפלה, סחיטה ואיומים, כשהוא מנהל מערך ענישה מבזה, שכונה בפיו ובפי כל בני הבית "דין", שכלל הטלת עונשים קשים, הן פיסיים והן אחרים, לרבות גידופים ומכות. עוד נטען בכתב האישום, כי נאשם 1 ייסד בבית המשפחה תפיסה לפיה הוא מסמל את האדם הראשון ונאשם 2 מסמל את הנחש, קרי יצר הרע. בהמשך וכחלק מכך יצר מציאות בה הנשים והילדים חייבים להתוודות לפניו, הן על מעשים אסורים והן על הרהורים אסורים, בתגובה לוידוי הוטלו על הנשים והילדים "דינים", קרי עונשים לפי שיקול דעתו של נאשם 1, כאשר הנשים האמינו שעונשים אלה אינם אלא "תיקון" שקיבלו על עצמן. סעיף 18 לאישום הראשון מפרט דינים שנקט הנאשם 1 כלפי נשים וילדים: מניעת אכילה חופשית והתרת אכילת לחם ושתיית מים בלבד לתקופה קצובה; סגירה במחסן יחד עם נאשם 2 לפרק זמן קצוב, כשלעיתים נדרשה אישה להיוותר ערומה במחסן, בעיקר כאשר מי מהנשים התוודתה על הרהורים הנגועים בגברים אחרים; שהייה במחסן ללא בגדים, ללא מזון ושתייה ויציאה לשירותים רק באישור נאשם 1; הפרדה כפויה בין נשים לבין ילדיהן; כאשר נאשם 1 חשד במי מהנשים כי הרהרה בגבר אחר, ובייחוד בנאשם 2, השית עונש מבזה ומשפיל ולנשותיו ג', ד' וה., והחדיר מקל באיבר מינן כדי לבדוק אם הן "רטובות"; עונש נוסף היה לאונן בפניו ובפני אחרים או לשכב על נאשם 2 בעירום מלא תוך איסור מגע בין איברי המין; החדרת חפץ לפי הטבעת של אחת הנשים; בשל האימה שהטיל עליהן נאשם 1 אכלו ד' וה. את צואתו של נאשם 2 כחלק מדין בגין משיכתן לנאשם 2, מתוך כוונה להוכיח את כפיפותן המוחלטת לנאשם 1; נאשם 1 הורה לנשים לגהור על ישבנו החשוף של נאשם 2 וללקק צואה מפי טבעתו; שיטת ענישה נוספת נטענת - מכות שוט באמצעות כבל חשמל ומכות חשמל באמצעות שוקרים בגופן של נשים, לרבות באיברי המין, תוך שנאשם 1 נעזר בנשים אחרות ובנאשם 2 להחזיק את המוכה. עונשים אלה בוצעו בנוכחות בני הבית, לרבות ילדים; נאשם 1 איים על הנשים שנדרשו לעשות מעשים בפני הילדים; כאמצעי לחץ וענישה איים נאשם 1 על ג', ד' וה. כי יעבירן לקניין גמור לנחש-נאשם 2; במקרה מסוים השפיל את ג', אסר עליה להסתפר, לקצוץ ציפורניים, לצחצח שיניים, אמר לה כי היא מתנהגת כמו זונה והורה לה להתלבש כמו זונה ולעמוד ברחוב לצד זונות וג' צייתה לכך; כמו כן נטען כי ילדי המשפחה לא יצאו למסגרות לימודים ולא למדו בבתי ספר, ונאשם 1 אף אסר קבלת שירותים רפואיים מגורמי רפואה מוסמכים כדי לא לחשוף את המתרחש במשפחה; נשות המשפחה הקדישו חלק גדול משעות היממה לצורך איסוף נדבות שיועדו לצדקות, חיו במשטר פחד ואימה וביטלו את הרצונות שלהן מפניו; בנוסף היה על הנשים למלא את גחמותיו המיניות של נאשם 1, לרבות קיום מין קבוצתי, בהן נטלה חלק אף בת חורגת של הנאשם; עוד נטען כי מערכת הדינים הופעלה גם כלפי ילדי המשפחה, והם הוענשו בכליאה ואלימות. לטענת המאשימה התייחס נאשם 1 לנשותיו וילדיו כקניין, תוך שליטה ממשית בהם לצורכי עבודה, קיבוץ נדבות, קבלת שירותים, טיפול בבית, החזקתו וכלכלתו, וזאת תוך השפלה וביזוי, כשכולם כחפץ בידיו.

4.         האישום השני מייחס לשני הנאשמים עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ומעשה מגונה, בחול המועד סוכות תש"ע (או תשע"א) כלפי האישה ה.

האישום השלישי מייחס לשני הנאשמים מספר עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות ומעשים מגונים בנסיבות מחמירות, ונטען כי נשים אולצו לשכב עירומות על נאשם 2 ולאונן בפני בני המשפחה, כשבחלק מהמקרים דחף נאשם 1 מקל לאיבר מינן של הנשים כדי לבדוק מידת רטיבות.

באישום הרביעי מיוחסת לשני הנאשמים עבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ביחס לאירועי מין שביצעו בקיץ 2010 בנשים ג', ד' וה.

באישום החמישי מיוחסות לנאשם 1 בלבד עבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות בגין אירוע במהלך חג הסוכות תשע"א. נטען, בין השאר, להחדרת מקל של מטאטא לפי הטבעת של ה.

באישום השישי מיוחסות לשני הנאשמים עבירות של מעשי סדום בנסיבות מחמירות, אינוס, מעשה מגונה ותקיפה שביצעו כלפי ה. כאשר המשפחה התגוררה בליפתא, לרבות ליקוק איברי מין, מין אוראלי, החדרת אצבעות לאיבר מין, מכות שוט ושוקר חשמלי.

באישומים השביעי, השמיני, התשיעי והעשירי מיוחסות לנאשם 1 בלבד עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וחבלה בנסיבות מחמירות כלפי ה., בגין מספר אירועים בשנים 2011-2006.

באישומים האחד-עשר והשניים-עשר מיוחסות לנאשם 1 עבירות של תקיפה חמורה, מעשים מגונים, אינוס, מעשה סדום בבתו החורגת ח' ילידת 1993.

אישום שלושה-עשר מייחס לנאשם 1 עבירות של כליאת שווא והתעללות בקטין, ביחס לשתי בנותיו החורגות ח' וט'.

אישום ארבעה-עשר מייחס לנאשם 1 עבירות רבות של תקיפה בנסיבות מחמירות, התעללות בקטינים, מעשה סדום בנסיבות מחמירות בח' ובילדי משפחה נוספים ובהם י' (בנה של ב') וכן מעשי עונשים רבים שנעשו בנשים ובילדים נוספים.

אישום חמישה-עשר מייחס לנאשם 1 כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין כלפי י', בנה של ב'.

אישומים שישה-עשר ושבעה-עשר מייחסים לנאשם 1 מעשי סדום, מעשים מגונים, התעללות בקטין ותקיפה כלפי מ', בנם של הנאשם עצמו וא'.

אישום שמונה-עשר מייחס לנאשם 1 עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ומעשה סדום שנעשו בטבריה בע' ילידת 1996, בתו שלו ושל א'.

אישום תשעה-עשר מייחס לנאשם 1 עבירות של כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות והתעללות בקטין כלפי ילדות בנות המשפחה - ע' וצ'.