תע"א
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
1428-09
30/12/2011
|
בפני השופט:
משה טוינה
|
- נגד - |
התובע:
הרשקוביץ שרה
|
הנתבע:
חדד אייל
|
פסק-דין |
פסק דין
פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' הרשקוביץ שרה (להלן: "התובעת") לפיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצוי פיטורים, פיצויים על פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר וזכויות סוציאליות המתייחסות לתקופת העסקתה בשירותו של מר חדד אייל (להלן: "הנתבע") וסיומה. סה"כ ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום סכום של 290,671 ₪, כמפורט להלן.
הצדדים:
1.התובעת, הגב' הרשקוביץ שרה, היא אם לשישה המתגוררת בקריית גת.
2.הנתבע, מר חדד אייל, הינו הבעלים והמנהל של חברת הסעות בשם "הסעות אייל".
התביעה:
3.בכתב התביעה המתוקן מחודש פברואר 2009 (להלן: "התביעה), טענה התובעת לקיומם של יחסי עובד מעביד בינה לנתבע, בתקופה שמחודש אוקטובר 2004 ועד לחודש יוני 2007, מועד פיטוריה – לגרסתה - בעת היותה בהיריון ללא מתן הודעה מוקדמת, ללא שימוע, בלא קבלת היתר לפיטורי עובדת בהיריון ובשל היותה אם.
4.על רקע זה ביקשה התובעת את הסעדים הבאים:
א.פיצויי פיטורים על בסיס שכר המינימום ותקופת העבודה הנטענת (מאוקטובר 2004 ועד יוני 2007), בסכום של 12,985 ₪ בתוספת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
ב.דמי הודעה מוקדמת בסך של 3,710 ₪.
ג.פיצויים על פיטורים ללא קיום שימוע בשיעור השווה לשכר של שישה חודשי עבודה, בסכום של 22,261 ₪.
ד.פיצויים על אובדן ההשתכרות בתקופה שעד הלידה ל-60 יום לאחר חופשת הלידה בסך של 25,971 ₪.
ה.נזק לא ממוני על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה"), בסכום כולל של 100,000 ₪.
5.התובעת הוסיפה כי הועסקה ללא תלוש שכר, מבלי שדווח על העסקתה לרשויות ובכלל זה המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה טענה התובעת, כי נמנעה ממנה הזכות לדמי לידה ולפיכך ביקשה לחייב את הנתבע בפיצויים בגובה דמי הלידה שנמנעו ממנה, בסכום של 12,985 ₪.
6.על פי כתב התביעה, לא שולם לתובעת שכר מינימום וגמול בגין העסקה בשעות נוספות. על רקע זה ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום הפרשי שכר כדלקמן: הפרשי שכר מינימום בסך של 34,027 ₪ וגמול בגין העסקה בשעות נוספות בסכום של 67,325 ₪.
7.לבסוף ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בתשלום דמי פדיון חופשה בסך של 7,272 ₪ וקצובת הבראה בסכום של 4,134 ₪. זאת משלטענתה לא ניצלה את זכותה לחופשה בתשלום במהלך תקופת ההתקשרות ולא שולמה לה קצובת הבראה - בפרט בשנתיים האחרונות להעסקתה.
8.די לומר כי הנתבע חולק על כל אחת מהטענות המופיעות בכתב התביעה ובכלל זה הטענה על היותה של התובעת "עובדת"; והטענה לפיה סיום ההתקשרות בין הצדדים – היא פרי יוזמתו, בפרט לפיטוריה על רקע היותה של התובעת בהיריון ואם. כן חולק הנתבע על הסכומים הנתבעים בעילות התביעה השונות.
9.לאור האמור לעיל, אפנה להלן להצגת העובדות ומשם אפנה לבחינת עילות התביעה השונות.
העובדות:
10.הנתבע הוא הבעלים והמנהל של חברה בע"מ בשם "הסעות אייל קריית גת בע"מ". בהקשר זה נשאל הנתבע בעדותו והשיב: