א.
מבוא
1. 1. לפניי תביעה כספית שהגישה התובעת כנגד הנתבע בהליך של סדר דין מקוצר, להשבת סך של 252,360 ש"ח, אשר שולמו לידי הנתבע בהתאם להסכם בו התקשרו הצדדים בחודש מאי 2005 (להלן: "
ההסכם"), לפיו התחייב הנתבע להפיק סרט אנימציה באורך 30 דקות המבוסס על הסיפור "האריה שאהב תות", מאת תרצה אתר. (להלן: "
הסיפור" ו/או
"הסרט"" ו/או "
הקלטת").
2. 2. בהתאם לסעיף 3.4 להסכם, התחייב הנתבע לסיים עבודת ההפקה ולמסור לידי התובעת את הסרט עד ליום 25.1.06. כן התחייב הנתבע לעשות מאמץ לסיים את הכנת הסרט עד ליום 25.11.05.
3. 3. בקשת רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבע נתמכה בתצהירו. בדיון בבקשה שהתקיים לפניי ביום 18.11.07, ניתנה לנתבע הרשות להתגונן, על פי הטענות שהועלו על ידו בתצהירו, כאשר טענתו העיקרית הינה כי בפגישה שקיימו הצדדים בחודש ינואר 2007, הסכימו להאריך המועד לביצוע העבודות על ידי הנתבע, והתובעת אף התחייבה להוסיף ולשלם לידי הנתבע סכום נוסף בסך 14,000 דולר. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 18.11.07, בש"א 175856/07).
4. 4. במסגרת הליך הבאת הראיות, שמעתי עדויותיהם של עדי התובעת כדלקמן:
הגב' שרון טולדנו, המועסקת אצל התובעת כמנהלת הפקה (להלן: "
שרון"); גב' אילנה עמוס המשמשת כמנכ"לית התובעת (להלן:
"אילנה"); מר מרק עמוס המשמש כמנכ"ל התובעת (להלן: "
מרק"); מר אברהם קנטור המשמש בין היתר כסמנכ"ל לענייני מערכת ואחראי על זכויות יוצרים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד (להלן:
"קנטור"), וכן עדותה של הגב' בלה כהן אשר שימשה כמשנה למנכ"ל אצל התובעת (להלן: "
בלה").
במסגרת עדויות ההגנה, שמעתי עדותו של הנתבע, וכן עדותו של מר אילן בושרי, אשר מייצג את יורשיה של תרצה אתר (להלן: "
המחברת"), שהינם בעלי הזכויות ביצירותיה.
5. 5. בהתאם להחלטתי הגישו הצדדים סיכום טענותיהם בכתב:
סיכומי התובעת הוגשו ביום 30.4.09.
סיכומי הנתבע הוגשו ביום 29.6.09.
עד למועד כתיבת פסק הדין לא הוגשו סיכומי תשובה מטעם התובעת.
ב.
טענות הצדדים והעובדות שהוכחו
1. 1. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע לא מסר לידי התובעת סרט באורך 30 דקות, כפי התחייבותו במועד שנקבע על פי ההסכם ועד בכלל. בנוסף, אין חולק כי התובעת שילמה לידי הנתבע מלוא התמורה כפי התחייבותה, בהתאם למועדי התשלום שנקבעו בנספח ב' להסכם. (ראה סעיפים 35 ו - 64 לתצהיר הנתבע).
2. 2. הנתבע העלה כנגד התביעה שתי טענות הגנה עיקריות.
האחת הינה, כי בין הצדדים נכרת הסכם חדש, במסגרת פגישה שקיימו בחודש ינואר 2007, במהלכה סוכם כי התובעת תוסיף ותשלם לנתבע, בנוסף על התמורה שנקבעה בהסכם, תשלום נוסף בסך 15,000 דולר. עוד טען הנתבע כי מרק נעתר לבקשתו והסכים ליתן לו ארכה בת 5-4 חודשים, לסיום הכנת הסרט.
טענתו השנייה של הנתבע הינה כי במסגרת התקשרותו עם התובעת, הוטעה על ידה באשר לזכויותיה לעיבוד הסיפור לקלטת וידאו. כפי טענת הנתבע, לאחר מועד התקשרותו בהסכם - התקשרות אשר התבססה על מצג התובעת כי בידה מצויות זכויות היוצרים אשר יאפשרו שיווק קלטת של הסיפור - גילה כי התובעת איננה מחזיקה בזכויות היוצרים לעיבוד הסיפור לקלטת וידאו, וכי בעלי הזכויות של הסיפור הינם יורשיה של תרצה אתר, אשר עימם אין לתובעת כל הסכם.
הנתבע מוסיף וטוען כי במועד התקשרות הצדדים בהסכם, ידעה התובעת את המצב המשפטי ביחס לזכויות היוצרים - לאשורו, אולם מטעמי בצע כסף הטעתה אותו במתכוון ואף שכנעה אותו להתקשר עימה בהסכם במחירי הפסד, תוך מתן הבטחות שווא כי פרוייקט הפקת הסרט יביא עימו פרסום ומוניטין רבים עבור הנתבע.
3. 3. במסגרת תצהיריהם של עדי התובעת הועלתה על ידם גרסה שונה באשר להשתלשלות האירועים הנטענת על ידי הנתבע.
4. 4. בתצהירו של מרק נטען, כי בטרם נפרעה ההמחאה האחרונה שנמסרה לידי הנתבע, על פי ההסכם, בחודש ינואר 2006, נפגשו מרק ואילנה עם הנתבע והודיעו לו כי בכוונתם לעכב את התשלום האחרון שנמסר לידיו על פי ההסכם, מאחר והנתבע לא עמד בהתחייבותו ולא סיים הפקת הסרט במועד כפי שנקבע בהסכם. במהלך הפגישה, נעתרו השניים לבקשתו של הנתבע כי תינתן לו ארכה להשלמת הפקת הסרט. בנוסף, וכנגד הבטחתו של הנתבע להשלים את הפקת הסרט בתוך מספר חודשים, נמנעו מלעכב את התשלום האחרון על פי ההסכם. הדברים נטענו גם בתצהירה של אילנה.