1. בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 16.10.2013, או עד למתן פסק דין בת"פ 30849-01-13, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם. זאת, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).
כתב האישום שהוגש נגד המשיב
2. המשיב הוא הנאשם 1 בכתב אישום שהוגש נגד שלושה נאשמים. יצוין, כבר עתה, כי עניינם של הנאשמים 2 ו-3 הסתיים במסגרת הסדר טיעון, ולעניין זה אתייחס בהמשך.
נטען בכתב האישום, כי במועדים הרלבנטיים לביצוע העבירות, שימש י.ל. כסוכן משטרתי (להלן: הסוכן), והובהר, כי בינו לבין המשיב היתה הכרות מוקדמת. במסגרת האישום הראשון, נטען כי המשיב התקשר, ביום 7.7.2012, אל הסוכן וביקש להיפגש עימו, והשניים נפגשו ליד ביתו של הסוכן בבאר שבע. במעמד הפגישה, הציע המשיב לסוכן, כי הוא (הסוכן) ירכוש ממנו סם מסוג חשיש, וסוכם על רכישת 12 פלטות של חשיש במחיר של 16,500 ש"ח. במפגש שהתקיים במועד אחר, בין הסוכן לבין המשיב, שבו נכח גם הנאשם 2, הביא המשיב לידיעת הסוכן כי ברשותו 400 גרם קוקאין, שמחירו 380 ש"ח לגרם. הסוכן הודיע למשיב כי ישקול את נושא רכישת הקוקאין, ויודיע על כך למשיב. במעמד זה, שאל הסוכן את המשיב לגבי ביצוע עיסקת החשיש עליה סוכם ביניהם, והמשיב מסר לו כי עליו לנסוע לשגב שלום, בשעות החשיכה, כדי להביא את הסם, ולאחר מכן יוכל להשלים את העיסקה. בהמשך, יצר הסוכן קשר טלפוני עם המשיב, על מנת לברר את מועד ביצוע העיסקה, כאשר בשלב כלשהו הודיע הסוכן למשיב כי הם "ידחו את ביצוע העיסקה".
בגין המעשים המתוארים לעיל, ייוחסו למשיב עבירות אלה: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים), וסעיף 25 לחוק העונשין.
3. באישום השני נטען על-ידי המבקשת, כי ביום 14.7.2012, בשעות הלילה, התקשר הסוכן אל המשיב, בהנחיית מפעילו, ושאל אותו האם ניתן לקנות ממנו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 50 גרם. המשיב מסר לסוכן כי הדבר אפשרי, כאשר המחיר הוא 380 ש"ח לגרם. למחרת היום, התקשר הסוכן אל המשיב על מנת לסכם את דרכי ביצוע העסקה. לאחר תיאומים שונים, בהם היו מעורבים גם הנאשמים 2 ו-3, מסר המשיב לסוכן 50 גר' קוקאין תמורת סכום של 19,000 ש"ח.
בעקבות כך, ייוחסו למשיב, במסגרת האישום השני, עבירות אלה: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים; וסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים.
4. באישום השלישי מתוארת עיסקת סמים נוספת, שהתקיימה בין המשיב לבין הסוכן, בשיתופו של הנאשם 2. המדובר במכירת 50.0177 גרם קוקאין לסוכן המשטרתי על-ידי המשיב, בתמורה ל-19,000 ש"ח שנמסרו למשיב. נטען בכתב האישום, כי הסוכן מסר למשיב 1,000 ש"ח נוספים, כעמלת רווח עבור העיסקה הקודמת.
במסגרת אישום זה, ייוחסו למשיב אותן עבירות כמפורט באישום השני.
הליכים קודמים
5. בד בבד עם הגשת כתב האישום, התבקש בית משפט קמא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במשפטו. בבקשה נטען כי ברשות המבקשת ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, ובכלל זה: עדות הסוכן המשטרתי, דו"חות שוטרים, הקלטות של שיחות עם הסוכן, הסם שנתפס ודו"חות מז"פ אודותיו, ועוד.
עוד נטען, כי קמה נגד המשיב עילת מעצר סטטוטורית, כמפורט בסעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, מאחר שמדובר בעבירות של סחר בסם מסוכן. כמו כן, קמה נגדו עילת המסוכנות, שכן קיים חשש כי הוא ימשיך לסכן את שלום הציבור ואת בטחונו. נטען בנוסף, כי למשיב עבר פלילי, הכולל הרשעה בעבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת נשק שלא כדין. המשיב ריצה, בגין הרשעותיו אלה, שתי תקופות של מאסר בפועל. לפיכך, גורסת המבקשת כי אין חלופה אשר תבטיח את מטרות המעצר, לאור אופיין של העבירות המיוחסות למשיב.
6. ביום 24.3.2013, החליט בית משפט קמא (כב' השופט נ' ז'לוצובר) להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. בית המשפט קבע כי בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית, המבססת את הנטען נגדו בכתב האישום. כמו כן, קיימת עילת מעצר סטטוטורית בעניינו של המשיב, בנוסף לעילת המסוכנות לשלומו ולבטחונו של הציבור. בית המשפט הוסיף וקבע כי, בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, כאשר מדובר בעבירה של סחר בסמים, ניתן יהיה לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. בית המשפט סבר כי במקרה דנן, אין מדובר באחד החריגים ואין מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, למרות המלצת שירות המבחן. זאת, בשל מעורבותו של המשיב בשלוש עסקאות סמים; כמות הסם וסוגו; כוונתו של המשיב להמשיך בביצוע עבירות סמים; ובשל עברו הפלילי של המשיב, הכולל, בין היתר, הרשעה בעבירות סמים, שבמסגרתה הושת עליו עונש מאסר מותנה בן 12 חודשים, חב הפעלה.
לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים במשפטו.
הבקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים
7. בבקשה, מיום 2.10.2013, נטען כי עד כה התקיימו שלושה דיוני הוכחות, ונקבעו על-ידי בית משפט קמא שלוש ישיבות נוספות, בתאריכים: 8.10.2013, 6.11.2013 ו-22.12.2013. פרשת התביעה החלה רק ביום 23.6.2013, בשמיעת עדותו של הסוכן, כאשר השיהוי בפתיחת המשפט נבע, כך נטען, בשל בקשות דחייה מרובות מצד פרקליטי הנאשמים, ועקב החלפת ייצוגו של המשיב. עדותו של הסוכן נמשכה, בתאריך 2.7.2013, ובישיבה השלישית, מיום 29.9.2013, נשמעה עדותו של עד תביעה נוסף. בדיון שהתקיים לפניי, מסרה באת-כוח המבקשת, עו"ד עידית פרג'ון, כי ישיבת ההוכחות, שנועדה ליום 8.10.2013, לא התקיימה, בסופו של דבר, מאחר שהתבקשה דחייה של הדיון על-ידי המבקשת עצמה. נטען, כי מדובר בתיק שאינו מורכב, כאשר העד המרכזי - הסוכן - כבר העיד, ונותרו עדים טכניים על-מנת להשלים את פרשת התביעה.
לטענת המבקשת, נלמדת מסוכנותו של המשיב "מן המעשים המיוחסים לו ונסיבות ביצועם", והלכה היא כי בעבירות מסוג זה, לא ניתן לקיים את מטרות המעצר, אם ישוחרר המשיב לחלופת מעצר. המבקשת הצביעה על עברו הפלילי של המשיב ועל העובדה כי תלוי נגדו מאסר על-תנאי חב הפעלה. נטען בנוסף, כי קיים קושי רב בקביעת מועדי דיונים נוספים בתיק זה "בשל יומנו העמוס של בא-כוח המשיב אשר מנהל תיק אחר בהיקף גדול במקביל לתיק זה".
תגובת המשיב לבקשה
8. עו"ד רפי ליטן, בא כוחו של המשיב, טען כי המדינה החליטה להגיע להסדרי טיעון מקלים עם הנאשמים 2 ו-3, בשל חולשת הראיות בתיק, דבר המשליך גם על עניינו של המשיב. זה המקום לציין, כי ביום 28.7.2013, נגזר דינו של הנאשם 2, לאחר שהוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון לסחר בסם מסוכן, הפרת הוראה חוקית, סיוע להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, וסיוע לסחר בסם מסוכן. בית משפט קמא גזר על נאשם זה, 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כאשר 20 חודשים ירוצו במצטבר לעונש מאסר שאותו הוא נושא, ו-4 חודשים ירוצו בחופף. כמו כן, הוטלו על הנאשם 2 עונש של מאסר על תנאי ו-12 חודשי פסילת רישיון נהיגה.