התקבלה בקשת המדינה לקיים חקירה של עד שמקום מושבו בחו"ל באמצעות וידאו קונפרנס

לפני בקשת המאשימה, לקיים את חקירתו של העד מר אהרון מרציאנו, אשר מקום מושבו בצרפת, באמצעות video conference (להלן: "v.c."). בקשה זו הוגשה בהסתמך על הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") ותקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "התקנות").

טענות המאשימה

1.         לדברי המאשימה, העד הינו בן דודו של נאשם 1 הוא עד דרוש לצורך בירור האשמה מאחר שהיה שותפו לעסקים.

לדבריה, עדותו נוגעת בעיקרה לאישום מס' 6 - פעילותו של נאשם 1 ב"חשבון מרציאנו", באישורו ועל דעתו של נאשם 6.

לבקשתה צורף פרוטוקול הדיון בפני השופטת החוקרת הצרפתית, בו הודע לעד כי עדותו תינתן באמצעות v.c.. עוד צורף זכ"ד של נציג משטרת ישראל באירופה, בו נכתב כי העד הסכים למסור את עדותו בדרך המבוקשת.

טענות הנאשמים

2.         ראשית טוענים הנאשמים כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בהעדר מקור חוקי לגביית עדות בדרך המבוקשת. על כן, לדבריהם, ללא הסכמת הצדדים לא ניתן לקיים גביית עדות באופן המבוקש.

עוד דורשים הנאשמים, כי אף אם ניתן לקיים הליך זה אזי חלה חובה על המאשימה לשאת בעלויות הטסת נציגים מטעמם שיהיו נוכחים בעת גביית העדות. זאת לצורך מתן הזדמנות ראויה לחקור את העד בחקירה נגדית.

לבסוף, טוענים הם, כי על מנת לקיים הליך זה נדרשת הסכמת העד, ולא די בזכ"ד אשר צורף לבקשה. לדבריהם, על המאשימה להביא תצהיר של העד לצורך עמידה בתנאי זה.

ב"כ נאשם 6 חוזר על דברי יתר הנאשמים. עוד מוסיף הוא, כי ניהול הליך ארוך ימשיך את עינוי הדין הנגרם למרשו.

דיון

הדין

3.         בת.פ. (תל אביב) 40020/02 מ"י נ' פוגל (לא פורסם) (8.7.02) (מופיע באתר הרשות השופטת), דן כב' השופט ג' קרא בשאלה העומדת לפתחנו. החלטתו זו סוקרת באופן מפורט וממצה את שאלת המקור החוקי להעדת עדים בחו"ל, באמצעות v.c., הן טרם חקיקת החוק והן לאחריו. כמו כן, דן הוא בהרחבה ביחס שבין הליך חיקור הדין ובין הליך גביית העדות באמצעות v.c. ולדבריו אופן גביית העדות באמצעות v.c. הינו עדיף לאין שיעור על הליך חיקור הדין לאור הרציונלים העומדים בבסיס הגינות ההליך הפלילי.

בסיכום החלטתו כותב כב' השופט קרא כך:

"באשר לטענה המרכזית של ב"כ הנאשמים, כי חובה בסיסית היא לעד להופיע בגופו ו"להעיד ברגליו" בבית המשפט, כאשר אי הופעה האמורה עלולה לפגוע בהגנת הנאשמים, ומהנימוקים שפורטו בפתיח החלטה זו וכמפורט ביתר הרחבה בתגובותיהם הכתובות, אענה כך:

אמנם, בקשתם/רצונם של ב"כ הנאשמים לענין התייצבותם הפיסית של העדים בבית המשפט הינה המצב האופטימלי הרצוי לכולם, אך בהתקיים נסיבות שמונעות או מקשות על ההתייצבות הפיסית של העד בבית המשפט, הרי שהאפשרות של גביית ראיות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בינלאומית, הינה חלופה טובה יותר מן החלופה המוכרת לנו כ'חיקור דין', שכן בהליך של גביית ראיות באמצעות מערכת הטלוויזיה הסגורה, לבית המשפט ולצדדים האפשרות לראות את העד ולהתרשם ממנו וכאילו היה נוכח בתוך אולם בית המשפט; אמנם אין העד נוכח 'פיסית' באולם המשפט, אך נוכחותו - בתמונתו וקולו בתוך אולם המשפט - באמצעים טכנולוגיים הקיימים, מאפשרים לבית המשפט ולצדדים לתקשר עם העד בזמן אמת בזמן מתן עדותו, כאשר עדותו נמסרת מפיו וככלי ראשון לעיני ואוזני כל הצדדים.

אין ספק, כי לשיטה זו יתרון עצום על פני הליך של 'חיקור דין', שבו מתקבל פרוטוקול העדות, מ'כלי שני' שקיבל ורשם את העדות והעבירה לבית המשפט כאן, כאשר אין לבית המשפט כאן את האפשרות להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מן העד בזמן מתן עדותו.

האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים מאפשרים לבית המשפט אפוא "שאיבתן" של עדויות היישר מן 'המקור', כאשר אמצעים אלו מהווים מעין 'שרוול' - ערוץ תקשורת - ישיר לעד בצורה בלתי אמצעית כאשר ענין אי נוכחותו הפיסית של העד בתוך כתלי בית המשפט, הולך ומאבד מחשיבותו לאור אופי הקשר שמתקיים עם העד במהלך מתן עדותו הן עם הצדדים, והן עם ביהמ"ש השומעים את עדותו בזמן אמת, וכאמור, לא רק שומעים אלא גם רואים את מהלך מתן העדות ויכולים להתרשם מאותות האמת והשקר, ככל שאלו יופיעו במהלך מסירת העדות.

הפרוצדורה שמציין הפרוטוקול בסעיף 71( a ) לענין גביית העדות באמצעות 'וידאו קונפרנס' הליך שנשלט כולו על ידי ביהמ"ש כאן, תחת פיקוחו והשגחתו של טריבונל שיפוטי זר בחו"ל, מספקת את הבטחון המקסימלי בנסיבות הקיימות שגביית העדות תיעשה בתנאים האופטימליים, הנופלים אך במעט מגביית עדות מעד הנמצא פיסית בין כתלי בית המשפט בארץ.