התקבלה תביעה לשינוי הסדרי ראייה

זוהי תובענה שהגישה אם כנגד אבי בנה, בעלה לשעבר, לשינוי הסדרי ראייה ועיכוב יציאה קבוע לקטין. הורי הקטין, שהינו כבן 6, נפרדו בגירושין עוד בשנת 2001.

1.         השינוי המבקש בסדרי הראיה נובעים מרצונה של האם לעבור להתגורר ב..., לצורך לימודי פוסט דוקטורט ב... האב מתנגד לתוכנית זו בטענה שהמעבר יפגע בילד, ינתקו מסביבתו הטבעית והמוכרת וישפיע לרעה על הסדרי הראיה.

2          האב אשר יכול היה להסתפק בהגשת כתב הגנה בחר להגיש תובענה שכנגד בה עתר לשמירת הסדרי ראיה, הוצאת צו האוסר על העברת הקטין מירושלים ל... ועיכוב יציאת הקטין מן הארץ.

3.         בדיון שהתקיים ביום 17.8.06 הוסכם בין הצדדים שצו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא כנגד הקטין ישאר בתוקפו ואולם במקרה שהאם תבקש לבטלו יהיה עליה להגיש הודעה לביהמ"ש, עם העתק לאב, על מנת שיוכל להגיש תגובתו בכתב לביהמ"ש.  לאור האמור לעיל נותר לדון בשאלת שינוי הסדרי הראיה.

4.         באותו דיון הוסכם בין הצדדים שביהמ"ש ידון הן בתובענה והן בתובענה שכנגד בצוותא חדא. אף שסברתי שאין צורך בהחלטה פורמלית בעניין נעתרתי לבקשה.

5.         בהחלטתה מיום 21.7.06 הורתה כב' השופטת נילי מימון לפקידת הסעד להגיש תסקיר. ביום 13.8.06 הגישה פקידת הסעד תסקיר בו בחנה ביסודיות את הסוגיות החיוניות לצורך מתן פס"ד בתיק זה.

6.         עפ"י התסקיר שני ההורים מתפקדים, משמעותיים ומטיבים לבנם. סדרי הראיה בשנתיים האחרונות מתקיימים כסדרם, כך שהאב לוקח את הבן פעמיים בשבוע ממסגרת החינוך ומשיבו למחרת בבוקר למסגרת זו ובכל שבת שנייה, כולל לינה במוצאי שבת. פקידת הסעד הגיעה גם למסקנה שרצונה של האם לעבור ל... אינו נובע מגחמה או מרצון לחבל בקשר בין האב לבין הילד אלא מתוך רצון להתקדם בתחום המקצועי ולדאוג לפרנסתה.

            עוד קבעה פקידת הסעד שמעבר של ילד בגילו של הקטין למקום מגורים חדש ולבית ספר חדש (הבן עולה לכיתה א') אינו טראומה כשלעצמו, במקום בו ההורים מכינים את ילדם כראוי למעבר שכנה ונותנים לו תחושה של אופטימיות ותמיכה. ילדים בגילו ובמצבו של הקטין מסתגלים במהירות למעבר.

7.         מסיבה זו הגיעה פקידת הסעד למסקנה שהמרכיב העיקרי אותו יש לשקול הנו השפעות המעבר, או אי המעבר ל..., על הקשר של הקטין עם כל אחד מהוריו והמחיר שישלם הקטין בכל אחת מהאלטרנטיבות. מצד אחד המעבר ל..., תוך שמירה על מסגרת רחבה של ביקורים, יחייב נסיעות רבות של הילד הלוך ושוב ומצד שני, השארותה של האם במגורים בירושלים תחייב אותה לנסוע נסיעות רבות הלוך ושוב בקו ירושלים - ... ותצמצם את מידת הפניות של האם לילד - דבר שאינו לטובתו.

            לטענתה, בכל החלטה קיים מחיר מסויים, הן עבור הקטין והן עבור ההורים. פקידת הסעד ציינה שהרע במיעוט הינו מעבר של האם עם הבן ל..., תוך שינוי הסדרי הראיה היומיומיים במידה שולית (לינה פעם בשבוע בלבד) וחלוקת נטל הנסיעות בין ההורים. בנוסף הומלץ לשנות את הסדרי הראיה בחגים ובחופשים כך שהקטין יבלה יותר עם האב.

8.         האם הביעה נכונות להביא את הילד לאב לביקור סוף השבוע לירושלים. להחזיר את הילד פעם אחת, באמצע השבוע, מירושלים ל... זאת כאשר האב יקח אותו מוקדם מבית הספר והאם תחזירו בערב. האם גם הציעה להוסיף לביקורים שבת נוספת מהבוקר עד הערב וכן לחלק בצורה אחרת את החופשות והחגים.

9.         פקידת הסעד ביקשה לקיים פגישה נוספת עם ההורים ולנסות להגיע להסדר אך האב סרב להגיע לפגישה.

10.        לאחר ששקלה את האלטרנטיבות הגיעה פקידת הסעד למסקנה שיש להמליץ על מעבר האם עם הבן ל... תוך המלצה לקביעת הסדרי הראיה בהליך גישורי.

11.        בדיון שהתקיים בפני לא ביקש איש מההורים לחקור את פקידת הסעד ועל כן המלצותיה נותרו בעינן. איש גם לא ביקש לחקור את הצד שכנגד ולכן גם טענות כל צד נותרו בעינן.

12.        ב"כ האב טען שהאם מבקשת לסכל את הסדרי הראיה הקיימים, לאחר שנכשלה בניסיונותיה לסכלם בהליכים משפטיים. עמדתה של האם היא שהיא נמנעה מלקבל על עצמה לימודי פוסט דוקטורט בחו"ל, למרות שאלה הוצעו לה, וזאת כדי למנוע פגיעה בקשר בין האב לבין הבן.

13.        ב"כ האב נימק את התנגדותו גם על העבודה שבהסכם המזונות אשר הושג לפני מספר חודשים אישררה האם את ההסכמות שהוגשו בין הצדדים בהסכם הגירושין. על כן השיב ב"כ האם שבאותו הסדר דובר בהפחתת מזונות. כאשר הצעתי לב"כ האב להחזיר  את המצב לקדמותו  ולדון מחדש בהסדר המזונות ובכל הנלווה לו, טען שמה שנעשה עשוי ולא ניתן להחזיר את הגלגל, אם כן אין להתייחס לטענה פורמלית זו כשם שאין לקבל את הטענה שהיה הסכם מכללא בין ההורים שהילד יתגורר תמיד בירושלים. כל עניין הקשור בהחזקת ילדים נתון לשינויים, בהתאם לצרכי הילד ולהתפתחותו אך גם בהתאם לצרכי ההורים ולזכותם לחיים חופשיים.

14.        גם האב לא חלק על זכותה של האם לקבוע את מקום עבודתה אך טען שהאם יכולה ללמוד ב... ב... ולהמשיך להתגורר בירושלים.

15.        בחנתי את טענות שני ההורים והגעתי למסקנה שבמקרה דנן הצדק עם האם. ההחזקה בקטין נתונה בידי האם ויש להקל עליה בקשר עמו. חיוב האם לנסוע, מידי יום ביומו, מירושלים ל... ובחזרה יכביד עליה שלא לצורך. יש גם לקחת בחשבון מקרים חריגים בהם, במקרה שהקטין יחוש ברע, יהיה צורך בהוצאתו מביה"ס. ככל שהמרחק בין האם לבין הבן יהיה רב יותר, יקשה עליה הדבר ובסופו של דבר ההכבדה תזיק לקטין.

עוד לקחת בחשבון את העובדה שהאם הפגינה גמישות רבה והיתה מוכנה לעשות כמעט כל דבר כדי לאפשר הקטנת הפגיעה בהסדרי הקשר הקיימים ובמילוי החוסר שיווצר בביקורים, אם יאושר המעבר זאת ע"י הרחבת הביקורים והמפגשים בחופשות, בהוספת מפגשים בשבתות ועוד.