ה"פ 19534-08-16 פלג נ' הפנים ואח'

המבקש עותר להירשם כחסר דת ברישומי המשיבים.

המבקש גרוש בן 55 אב לקטינה בת 16 רשום כיהודי.

לטענת המבקש בתצהירו, המחשבה והרצון להירשם כחסר דת מלווים אותו שנים מאז שחר ילדותו; הוא נולד למשפחה חילונית בקיבוץ שמעולם לא הזדהתה עם הדת היהודית, לא הגדירה עצמה ככזאת ומעולם לא הכפיפה עצמה לחוקי הדת; ההחלטה להירשם כחסר דת התגבשה במוחו משך שנים והחריפה עקב מאבק גירושין קשה בביה"ד הרבני אשר נמשך שנים; הוא מעולם לא נהג על פי ההלכה, אינו מציג עצמו כיהודי ואין מדובר בגחמה חולפת אלא בהחלטה אותה גיבש משך כל חייו הבוגרים. המבקש מוסיף וטוען כי אין כל חשש שיתחרט שכן אינו מזדהה, לא עם היהדות ולא עם דת אחרת, בקשתו להרשם כחסר דת, מהווה אקט הרה גורל מבחינתו אשר ישתיק את מצפונו ויהווה פתרון אמיתי המשקף את הרגשתו ורצונו משך כל חייו.

היועמ"ש הודיע כי אין הוא מעוניין לחקור את המבקש על תצהירו והשאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט תוך הפנייה לפסיקה הרלוונטית.

סעיף 19ד לחוק מרשם אוכלוסין, תשכ"ה קובע:

"מבלי לפגוע באמור בסעיף 19ה או בסעיף 23, לא יתוקן רישום במרשם אלא לבקשת התושב שהרישום מתייחס אליו ועל פי תעודה ציבורית המעידה שהרישום לא היה נכון"

סעיף 19ג(א) לחוק הנ"ל קובע:

"שינוי בפרט רישום של תושב יירשם על פי מסמך שנמסר לפי הסעיפים 15 או 16 או על פי הודעה לפי סעיף 17 שהציגו יחד איתה כי על מנת לעשות שינוי בפרטי רישום על מגיש הבקשה להציג יחד עם הודעתו תעודה ציבורית המעידה על השינוי".

בעיקרון קיים אינטרס ציבורי ברישום מדוייק של פרטי המרשם על מנת לשמור על עקרון אמינות המרשם. על כן נקבע בפסיקה כי אדם המבקש לשנות פרטי מרשם של לאום או דת, עליו לשכנע את בית המשפט כי גישתו עניינית, מחשבתו כנה וכוונתו אמיתית וכי אין מדובר בהפגנת סרק או מחאה (ע"א 448/72 ישעיהו נ' היועמ"ש, פד"י כז(2) 3; בג"צ 147/70 זיגי שטרדמן נ' שר הפנים, כד (1) 766; ע"א 8573/08 עוזי ארנן ואח' נ' שר הפנים פורסם בנבו (2/10/13).