בפני המרצת פתיחה שהגישה המבקשת, הגב' מיה אוריון-פלג (להלן: "המבקשת"), במסגרתה עתרה להצהיר כי שטר המשכנתא 15541/09 לגבי גוש 6614 חלקה 224 תת חלקה 2, והתנאים המיוחדים שצורפו לו - בטלים, וכן להורות לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שנרשמה על פיו.
העובדות ותמצית טענות הצדדים
1.המבקשת, ילידת 1931, הינה הבעלים של בית הידוע כגוש 6614, חלקה 242, תת חלקה 2, בסמטת איריס 4 ברמת השרון (להלן: "הבית"), אותו היא משכירה, ודמי השכירות משמשים למחייתה.
2.לטענת המבקשת, נודע לה באופן מקרי עת ביקשה לערוך צוואה ונדרשה להוציא נסחי טאבו מעודכנים, כי על הבית נרשמה משכנתא ללא הגבלת סכום לטובת המשיבה, חברת עדן בר השקעות ופיתוח בע"מ (להלן: "המשיבה").
3.יצוין, כי על פי שטר המשכנתא מיום 06.04.09 (נספח ד' להמרצת הפתיחה), הממשכנים הם הדר אוריון, בנה של המבקשת (להלן: "הדר" או "הבן"), שכלל אינו הבעלים של הבית וכן המבקשת, כאשר מדובר במשכנתא ללא הגבלת סכום. שמה של המבקשת בשטר המשכנתא מופיע כ-מיה אוריון, על אף ששמה המלא בתעודת הזיהוי הוא מיה אוריון-פלג.
על פי התנאים המיוחדים לשטר המשכנתא (נספח ה' להמרצת הפתיחה) מדובר במשכנתא להבטחת הלוואה שקיבל הדר מהמשיבה.
עוד יצוין, כי בשם המשיבה חתם על שטר המשכנתא עו"ד גדי רינגולד (בא כוחה בהליך הנוכחי), שהיה באותה עת מנהל המשיבה, ואת חתימת המבקשת על שטר המשכנתא אימת לכאורה עו"ד פשטי.
4.לטענת המבקשת, היא מעולם לא חתמה על שטר המשכנתא ועל התנאים המיוחדים, מסמכים שמעולם לא הוצגו לה, ומדובר לטענתה בחתימות מזוייפות. עוד לטענתה, מעולם לא היה לה כל קשר עם המשיבה או מי מטעמה, היא מעולם לא לוותה כספים מהמשיבה, ומעולם לא משכנה את ביתה לטובת המשיבה או לטובת התחייבויותיו של בנה.
טוענת המבקשת, כי היא מעולם לא פגשה את עו"ד ונוטריון ארז פשטי שלכאורה אימת את חתימתה על המסמכים, כשלטענתה במועד בו לכאורה נחתמו המסמכים עו"ד פשטי כלל לא היה נוטריון, כאשר בהמשך החל מיום 20.3.12, הוא הושעה ל-6 שנים מלשכת עורכי הדין, וזאת בגין עבירות שונות.
לטענת המבקשת, כתב היד המופיע במסמכים המזוייפים אינו כתב ידה. היא נוהגת לחתום 'מיה אוריון-פלג' ולא 'מיה אוריון' כפי שמופיע על המסמכים המזוייפים, כאשר לתובענה צורפה חוות דעתו של עו"ד יצחק חג'ג', מומחה לבדיקת והשוואת חתימות (להלן: "מומחה המבקשת"), התומכת בטענתה כי מדובר בחתימות מזוייפות (נספח ו' להמרצת הפתיחה).
5.מנגד, טוענת המשיבה, כי מסמכי המשכנתא והתנאים המיוחדים הועברו על ידי הדר אל מר טאוב, הוא הבעלים והמנהל של המשיבה, לאחר שהדר החתים את אימו.
לטענת המשיבה, שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים נועדו להבטיח כספים רבים שהמשיבה הלוותה להם, כפי שעולה מהסכם ההלוואה מיום 7.12.09 בין המשיבה לבין הדר, בו צוין סכום הלוואה בסך של 314,028$, וכן צוין כי הדר מתחייב לשעבד את הבית כנגד סכום ההלוואה (נספח 3 לתשובה להמרצת הפתיחה)
עוד טוענת המשיבה, כי קיימת היכרות בין מר טאוב לבין הדר והמבקשת, דבר אותו לא טרחה המבקשת לציין בתצהירה.
לטענתה, המבקשת ידעה היטב כי הבית מושכן בגין חובותיו של הדר למשיבה, ואף הודתה למר טאוב על עזרתו. עוד טוענת המשיבה בהקשר זה, כי בהתאם לתנאים המיוחדים הוסכם כי הבית ישועבד גם לבנק דיסקונט להבטחת הלוואה של המשיבה מהבנק, כאשר המשיבה פנתה לשמאי לצורך נטילת ההלוואה מהבנק, והמבקשת העבירה לה באמצעות בא כוחה מסמכים לצורך עבודת השמאי.
לטענת המשיבה, התובענה הינה מעשה תרמית מצד המבקשת וילדיה, כאשר המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט את מלוא המסמכים והעובדות, למשל המסמכים לגבי הנכסים האחרים שבבעלות המבקשת, ומשכונות אחרים הרשומים על נכסיה, ומעולם לא הגישה תלונה במשטרה על זיוף. בתוך כך טוענת המשיבה כי המבקשת מישכנה את הבית לטובת בנה, שהעביר את המשכון לטובת ACM קווי אשראי בע"מ.
עוד טוענת המשיבה, כי אין משמעות לחוות דעת מומחה המבקשת, שכן הוא לא בדק חתימות מקוריות על גבי שטר המשכנתא.
הראיות
6.בתמיכה להמרצת הפתיחה הוגש תצהירה של המבקשת, וכן תצהיר בתה, עו"ד שירה אוריון.
7.המבקשת פירטה בתצהירה את השתלשלות האירועים, והצהירה כי מעולם לא חתמה על שטר המשכנתא ועל התנאים המיוחדים. וכך הצהירה: "אני קובעת בהחלטיות שהחתימות המופיעות על נספח ד' ועל עמוד 5 של נספח ה' אינן חתימותי" (סעיף 6 לתצהיר). המבקשת ציינה כי הדבר נודע לה רק עת פנתה, בסמוך לפני הגשת התובענה, לעורכת דין כדי לערוך צוואה, ולשם כך נדרשה להוציא נסחים מעודכנים של נכסיה, וכך התגלה לה לתדהמתה קיומה של המשכנתא הרשומה על הבית. המבקשת הצהירה כי מעולם לא נטלה הלוואה מהמשיבה, והמשיבה מעולם לא פנתה אליה בדרישת חוב, וכי היא לא מכירה את המשיבה או מי מטעמה, או את עו"ד פשטי, שלכאורה אימת את חתימתה על המסמכים, ועמדה על דעתה כי לא משכנה את הבית לטובת חובות של בנה.
עדותה של המבקשת הייתה אמינה לחלוטין. על אף גילה המתקדם העידה המבקשת בצורה ברורה, ומעוררת אמון לחלוטין, והייתה עדיפה בעיני על עדותו של מר טאוב.
המבקשת העידה כי היא תומכת כלכלית בבנה מזה שנים, וציינה כי עורכי הדין שלה אמרו לבנה לא להתייצב לדיון (עמ' 7) (יצוין כי בהמשך התייצב הדר והעיד, כפי שיפורט). כשנשאלה האם הבית מושכן בעבר לצדדים שלישיים, השיבה בשלילה (עמ' 7, עמ' 13), ולא ידעה לומר מי היא הגב' מירב אטדגי (עמ' 7), שלטובתה רשום משכון על הבית משנת 2012 (נספח 4 לתשובה להמרצת הפתיחה). המבקשת העידה כי בנה הדר מעולם לא ביקש ממנה שתמשכן את הבית, וכי היא מעולם לא הגישה תלונה במשטרה על זיוף חתימותיה (עמ' 9). כך גם העידה שאינה מכירה את עו"ד פשטי, שלכאורה אימת את חתימתה על שטר המשכנתא, ומעולם לא פגשה אותו (עמ' 13).
באשר להיכרותה עם מר טאוב, המנהל והבעלים של המשיבה, העידה כי הכירה אותו לראשונה בברית של הנכד שלה, אליה הוזמן על ידי הדר, אך הכחישה את דבריו לפיהם היא ידעה והודתה לו על עזרתו להדר בכל הקשור לחובותיו לשוק האפור (עמ' 11).
לגבי היוזמה להגשת התובענה העידה כי אינה יודעת מי הגיש את התביעה, וכך השיבה:
"ש: ידעת שהגישו את התביעה הזאת?
ת: לא יודעת.
ש: את יודעת למה באת להעיד היום?
ת: חשבתי שאני באה להעיד שהבית שלי ואני רוצה אותו בחזרה.
ש: למה בחזרה, מי לקח אותו?
ת: אני לא יודעת.
ש: למה באת היום?
ת: אני לא יודעת. אפשר לקרוא לבת שלי להעיד. אני לא נכנסת בין שני הילדים שלי, מה מי מו" (עמ' 11).
כשנשאלה בהמשך לגבי תצהירה שצורף להמרצת הפתיחה, העידה כי לא קראה אותו, אך אישרה כי זו חתימתה המופיעה על התצהיר, וכן אישרה שכל האמור בו אמת (עמ' 12, עמ' 13).
8.עו"ד שירה אוריון, בתה של המבקשת, צירפה גם היא תצהיר תמיכה להמרצת הפתיחה, בו פירטה את השתלשלות האירועים מן המועד בו נודע לה ולאימה על קיומה של המשכנתא, כפי שפורט לעיל.
הבת העידה כי לפני הכנת התצהיר והגשת התובענה, היא לקחה את אמה אל עורכת הדין, שם סיפרה המבקשת לעורכת הדין את העובדות המופיעות בתצהיר, והמבקשת חתמה על התצהיר, גם בנוכחותה (עמ' 14). כשנשאלה כיצד דברים אלה מתיישבים עם עדות המבקשת שלא זכרה את הדברים, אך אישרה את חתימתה על התצהיר, השיבה: "אין לי ספק שאמי לא משקרת, עוד שבועיים אמי בת 85, היא יודעת כל מה שקרה. אני הייתי איתה. נכון שאני עוזרת לאמי. בשל גילה וזכרונה ביקשנו לזרז את הדיון. לצערי אין לדעת. אני בטוחה שאמי העידה יפה. היא יודעת את הסיפור. אמי סיפרה למיכל [עורכת הדין בפניה נחתם תצהיר המבקשת - ר.ל.ש] מה שהיא יודעת ואני סיפרתי מה שאני יודעת ועו"ד דואק [עוה"ד בפניה ביקשו לערוך את הצוואה - ר.ל.ש] תספר גם" (עמ' 15).
לגבי המשכונות הרשומים על הבית, העידה כי אינה מכירה את הנושים השונים, וכי היא לא הוציאה אישורים מרשם המשכונות אלא רק מהטאבו (עמ' 16). לגבי הגב' מירב אטדג'י, שלטובתה נרשם משכון על הבית בשנת 2012 העידה כי "ביררתי שאטדגי זה שם משפחה קודם של אשתו של אחי לפני נישואיה. אחי נשוי למישהי ששם משפחתה לפני הנישואין היה אטדגי. אני לא יודעת מי זו מירב" (עמ' 16).
עוד העידה כי היא מכירה את מר טאוב ואת משפחתו, שכן הם גרו בשכנות במשך שנים, וכי אחיה הדר ציין בפניה שהם בקשר. כן העידה כי ידעה שמצבו הכלכלי של אחיה אינו טוב, וכי המבקשת תומכת בו, אך לא ידעה את היקף חובותיו (עמ' 17).
9.המבקשת תמכה טענותיה בדבר זיוף חתימותיה על המסמכים בחוות דעת מומחה לבדיקה והשוואת חתימות, עו"ד יצחק חג'ג', שמסקנותיו היו כדלקמן: "לאור הממצאים שהועלו הגעתי למסקנה שקיימת סבירות גבוהה ביותר שהחתימות שבמחלוקת לא נכתבו על ידי הגברת מיה אוריון, בדרגה מס' 1". יצוין כי על פי חוה"ד דרגת זהות מס' 1 משמעה כי קיימת מידת סבירות גבוהה ביותר בין 90% ל-100%.
מומחה המבקשת העיד כי המבקשת הייתה במשרדו וביקשה את עריכת חוות הדעת, אם כי למיטב זכרונו הפניה הראשונה נעשתה על ידי בתה (עמ' 18). המומחה העיד כי אומנם החתימות שבמחלוקת נבדקו מתוך צילומים ולא מתוך מסמך מקורי, אך ציין כי נפסק כי הדבר אפשרי כאשר הצילום ברור (עמ' 18).
10.יצוין, כי המשיבה לא הגישה בסופו של יום חוות דעת נגדית, על אף שגרפולוגית מטעמה נפגשה עם המבקשת, כאשר מר טאוב הודה בעדותו כי "קיבלתי אינפורמציה מהגרפולוגית מטעמי שהחתימות לא תואמות" (עמ' 27), ולמעשה חוות דעת מומחה המבקשת לא נסתרה ויש למצוא בעדותו הנ"ל של מר טאוב חיזוק לטענה כי חתימות המבקשת על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים - מזוייפות.
11.המשיבה ביקשה לזמן לעדות את עו"ד ארז פשטי ואת בנה של המבקשת - הדר אוריון. יצוין, כי בסופו של יום עו"ד פשטי לא התייצב לעדות, ונטען שהוא לא אותר.
12.בנה של המבקשת, הדר אוריון, שלא הגיש תצהיר מטעם מי מהצדדים, נחקר בחקירה נגדית על ידי באי כוח שני הצדדים. בחקירתו לב"כ המשיבה סיפר על קשריו עם מר טאוב, ועל מצבו הכלכלי הרע. על פי עדותו, מר טאוב הילווה לו סך של כ-של 200,000 ₪, אך הוא לא השיב לו את מרבית החוב, כאשר מסר לו את הרכב של אשתו ומס' דברים נוספים, אך פשט את הרגל (עמ' 20). הדר העיד כי בזמן אמת אמו לא ידעה על חובותיו (עמ' 20).
כשנשאל לגבי שטרי המשכנתא והתנאים המיוחדים עליהם מופיעה לכאורה חתימת אמו, העיד כדלקמן:
"ת: ... הלכתי לעורך הדין. החברה היתה של גדי עורך הדין. דיברנו איתו, הוא אמר שהוא נאמן של המניות אז הוא לא יכול. בזמנו גדי רצה לבוא לדבר עם אמי עם הניירת ולשאול אותה אם מוכנה לקחת את ההלוואה כנגד משכון הנכס. גדי לא רצה ללכת. אני לא הלכתי. שבוע אחרי זה דיברתי עם גדי ולא קרה כלום. זה דבר שקרה לפני 9 שנים ואני מנסה לשחזר וזה לא קל, זו תקופה טראומתית בחיים שלי. גדי אמר שחברת עדן בר נקלעה לקשיים ואי אפשר להלוות לי כסף את המאה אלף דולר. לא קיבלתי את המאה אלף דולר האלה.
ש. איך פתאום יש משכנתא שם?
ת: כי הכנו את כל הטפסים. אבל לא הגענו למצב של אמא בואי תשבי עם גדי, אלי נותן לי כסף ואני נוסע לאמריקה. לא הגענו למצב הזה. אני לא יודע מי חתם על שטר המשכנתא. הטפסים היו מוכנים. אני יודע בבירור שלא אני חתמתי ולא אמא שלי חתמה. היחסים עם אמי היו מצויינים" (עמ' 20).
הדר המשיך והעיד כי אומנם קיבל את המסמכים, אך "החזרתי לו את המסמכים אבל לא חתומים...אני לא החתמתי את אמא שלי. קיבלתי את המסמכים, לא החזרתי אותם חתומים..." (עמ' 21).
לגבי עו"ד פשטי שלכאורה אימת את חתימת המבקשת, העיד הדר כי אומנם הכיר אותו ואף נעזר בשירותיו המשפטיים בעבר, אך אינו יודע היכן הוא כיום, והעיד כי "ניסיתי להתקשר אליו באוקטובר [2015 - ר.ל.ש] ואשתו אמרה שהוא חולה, לא יכול לדבר בטלפון, לא מתפקד, לא יודע..." (עמ' 21).
כשנשאל לגבי חתימותיו על משכון הבית לטובתו מיום 24.3.09, כפי שעולה מרישומי רשם המשכונות (עמ' 5 למוצג ת/1), העיד כי החתימה הראשונה לא שלו וכי "השניה יכול להיות שלי" (עמ' 22). לגבי משכון הבית מיום 26.7.12 לטובת אטדג'י מירב (עמ' 12 למוצג ת/1), העיד כי מירב אטדג'י היא "קרובת משפחה רחוקה רחוקה של אשתי. הבת של הבן דוד. שלב שלישי או רביעי" (עמ' 22).
לגבי המשכון לחברת ACM קווי אשראי בע"מ (עמ' 17 - 19 למוצג ת/1), העיד כי אינו מכיר את החברה ואינו זוכר קשר אליה, על אף שציין כי החתימות המופיעות על המשכון דומות לחתימותיו, ואולם, בהמשך העיד כי מדובר בחברה למתן הלוואות שבבעלות קרוב משפחה (עמ' 23).
עוד ציין בעדותו, כי יום לפני העדות נפגש עם מר טאוב. הדר אינו מכחיש את חובו למר טאוב, וציין כי ניסה לפתור איתו את הבעיה (עמ' 20-21).
כשנשאל לגבי נסיבות המקרה כולו, והכיצד הוא מסביר את העובדה שבסופו של יום קיימים מסמכים חתומים, על אף שלטענתו הוא החזיר אותם לא חתומים, לא ידע להשיב, וכשנשאל: "... אנו רואים שרשרת של אירועים הקושרים אותך, לפחות לכאורה, לנסיבות של משכון ושעבוד נכס כאשר מי שאמור להנות מזה, לכאורה לפחות, זה אתה. תגובתך". השיב: "אני לא זוכר את זה" (עמ' 24).
יצוין כי במהלך דיון ההוכחות התפטר ב"כ המשיבה, כאשר מר טאוב המשיך בניהול הדיון. לשאלת מר טאוב, השיב הדר כי אכן חתם על הסכם ההלוואה ביניהם (נספח 3' לתשובה להמרצת הפתיחה) (עמ' 25).
במענה לשאלות ב"כ המבקשת, השיב הדר כי אינו יודע דבר באשר לזיוף חתימות אמו על שטר המשכנתא, וכי אמו מעולם לא הייתה חייבת לו כספים (עמ' 26).
13.מטעם המשיבה צורף תצהירו של מר אלי טאוב, הבעלים והמנהל של המשיבה. בתצהירו פירט מר טאוב את היכרותו עם הדר ומשפחתו, והצהיר כי לשם כיסוי חובות שנצברו להדר, בין היתר בשוק האפור, על רקע מיזם עיסקי שנכשל, הוא נתן לו, באמצעות המשיבה, הלוואה, שהובטחה במשכנתא נשוא הדיון. מר טאוב הצהיר כי מסמכי המשכנתא, שהוכנו ע"י עו"ד רינגולד, נמסרו להדר כדי שיחתים את אמו בפני עורך דין. על פי תצהירו לאחר מס' ימים השיב הדר את המסמכים כשהם חתומים, ובהמשך, לטענתו, הדר פנה לטאבו לרישום המשכנתא על פי המסמכים. עוד הצהיר מר טאוב כי המבקשת הכירה אותו אישית והודתה לו באירוע משפחתי על עזרתו למשפחתה, וכן כי בהמשך הסכים להפחית את החזר ההלוואה ולהעמידה על סכום הקרן עם ריבית מינימלית.
מר טאוב העיד כי תמך ועזר להדר כלכלית. לדבריו: "אני אומר לך שאני קניתי שיקים של מיה מהשוק האפור כדי לא לסבך את הדר. אני את העזרה עשיתי לטובת הדר בשביל הכבוד שלו מול אמא שלו כי התחייב לשלם את התשלומים" (עמ' 29), והודה כי למעשה על אף המשכנתא הרשומה לכאורה לטובת המשיבה לא פנה אל המבקשת מעולם כדי לממש את המשכנתא (עמ' 29).
כשנשאל מר טאוב בחקירתו מדוע לא הציג אסמכתאות לגבי הסכומים שהילווה להדר, השיב כי "יש אסמכתא מרכזת של הסכם ההלוואה. על זה כתוב 314,028 אלף דולר . כשהוא פנה אלי אמרתי שאוותר על כל ריבית..." (עמ' 28). כמו כן העיד כי לא הכיר את עו"ד פשטי, אך לא ידע להסביר כיצד הוא אישר מסמך של החברה כמתאים למקור.
ד י ו ן
14.לאחר שעיינתי בהמרצת הפתיחה ובתגובה, בתצהירים, ובכל המסמכים, ולאחר ששמעתי את העדויות, אני סבורה כי דין התובענה להתקבל.
15.עדותה של המבקשת נמצאה בעיני אמינה לחלוטין. אומנם, נמצאו סתירות מסויימות לגבי חלק מהפרטים, בין עדות הבת, עו"ד שירה אוריון, לבין עדות המבקשת, למשל באשר ליוזמה לנקיטת ההליך דנן, ואולם מדובר בסתירות שוליות, כאשר אין כל פסול שבתה של המבקשת, שהינה אישה מבוגרת, תעזור לאימה ותדאג לזכויותיה, ולא הוכחה כל התנהגות פסולה בהקשר זה.
16.אני מקבלת את גרסת המבקשת ואת עדותה האמינה, לפיה היא מעולם לא חתמה על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים לגבי הבית, וחתימותיה על מסמכי המשכנתא זוייפו. גרסתה עדיפה עלי על פני גרסת המשיבה, שלא הוכחה.
17.קביעה זו, לפיה מדובר בחתימות מזוייפות והמבקשת לא חתמה על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים, נתמכת בחוות דעת מומחה המבקשת, שלא נסתרה, ומקובלת עלי. על פי חוות הדעת קיימת סבירות גבוה מאוד שלא מדובר בחתימות אוטנטיות של המבקשת. דברים אלה נתמכים גם בעדותו של מר טאוב עצמו, שהודה כי החתימות שבמחלוקת נבדקו גם על ידי גרפולוגית מטעמו, שסברה אף היא כי לא מדובר בחתימות אוטנטיות, ולראיה - בסופו של יום לא הגישה המשיבה חוות דעת נגדית, ודי בכך.
18.בצדק טוענת המבקשת כי מקום בו עולה טענת זיוף, הנטל הינו על בעל הדין המבקש להסתמך על החתימה שבמחלוקת, להוכיח כי אכן מדובר בחתימות אוטנטיות. כפי שנקבע בע"א 5293/09 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים, פ"ד מז(3)240: "כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע". ראה גם ע"א 2032/06 אמנון האגי נ' עזבון המנוח סלמאן יוסף זיאד (פורסם בנבו, 1.2.09).
דברים אלה יפים גם בעניינו, כאשר המשיבה טוענת כי המבקשת חתמה על המסמכים, בעוד המבקשת מתכחשת לטענה זו - הנטל על המשיבה, המסתמכת על חתימות המבקשת, להוכיח כי המבקשת אכן חתמה, וכי זו חתימתה. בנטל זה לא עמדה המשיבה, וכאמור אף להפך. בהקשר זה, אני סבורה כי אי העדתו של עו"ד פשטי פועלת לחובת המשיבה. אומנם, המשיבה ביקשה לזמנו למתן עדות, ואולם לא דאגה לזמנו כנדרש. כאמור, עו"ד פשטי חתום על מסמכי המשכנתא כמי שאימת את חתימת המבקשת, וודאי שהיה בעדותו כדי לשפוך אור על נסיבות המקרה. לא ניתן להתעלם מכך שלא ניתן היה לאתר את עו"ד פשטי, אך מדובר באדם שהושעה משלכת עורכי הדין לתקופה ארוכה בשל עבירות שונות, שלא מן הנמנע, אם כי אינני קובעת כך, שגם במקרה זה לא ניתן להסתמך על אישורו.
19.זאת ועוד, מבלי לקבוע מסמרות, עולה מהעדויות, כי הבן, הדר, אומנם נטל הלוואה מהמשיבה, אותה לא החזיר על היום, ונדרש על ידי המשיבה להמציא בטוחה כנגד ההלוואה, כאשר אכן הוכנו מסמכי המשכנתא על הבית, אותם נטל הדר. ואולם, לא הוכח כי המבקשת אכן חתמה על המסמכים. יצוין, כי הדר העיד כי החזיר את המסמכים למר טאוב מבלי שהחתים את אמו (עמ' 21), בעוד על פי גרסתו של מר טאוב, הדר השיב לו את מסמכי המשכנתא כשהם חתומים על ידי אמו (סעיף 9 לתצהירו של מר טאוב). לא יכולה להיות מחלוקת כי חתימות המבקשת על מסמכי המשכנתא זוייפו. יחד עם זאת, אינני נדרשת להכריע במסגרת הליך זה על ידי מי זוייפו החתימות על מסמכי המשכנתא. כך גם לגבי הטענות השונות שעלו לגבי משכון כזה או אחר שהוטל על הבית. כל אלה אינם דורשים הכרעה בענייננו.
די בכך שהוכח, כמפורט לעיל, כי המבקשת לא חתמה על מסמכי המשכנתא כדי לקבוע כי דינם להתבטל.
20.לבסוף, תצהירו של מר טאוב וסיכומי המשיבה גדושים בטענות כנגד המבקשת וילדיה - כולן טענות בעלמא, ללא כל בסיס ראייתי, כשבסופו של יום, המשיבה כאמור לא הוכיחה שהמבקשת אכן חתמה על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים, וכאמור, השתכנעתי כי הוכח ההפך - כי חתימות המבקשת על שטר המשכנתא והתנאים המיוחדים - זוייפו!
סוף דבר
21.לאור כל האמור, התובענה מתקבלת.
הנני מורה כי שטר המשכנתא 15541/09 לגבי גוש 6614 חלקה 224 תת חלקה 2 בסמטת איריס 4 ברמת השרון, והתנאים המיוחדים שצורפו לו - בטלים. כמו כן, הנני מורה לרשם המקרקעין למחוק את המשכנתא שנרשמה מכוח שטר המשכנתא הנ"ל.
במידת הצורך תוגש המבקשת פסיקתא לחתימתי.
22.הנני מחייבת את המשיבה לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.
23.ניתן צו לפיצול סעדים.
המזכירות תעביר העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים
ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
