ה"פ 31443-10-13 כהן ואח' נ' מכנס ואח'

בפניי בקשת המשיבים 13-7 (להלן: "המשיבים"), מיום 19.3.15, להורות כי התובענה שבפנינו אינה יכולה להמשיך ולהתברר בהליך של המרצת פתיחה וכי יש להורות על העברת התובענה להליך של סדר דין רגיל. עוד מבקשים המשיבים כי תינתן להם הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד.

לאחר שקראתי את ההודעה והבקשה מטעם המשיבים, ואת תגובת המבקשים המתנגדת לה, ואף את התגובה של המשיבים מיום 17.5.15 אני סבורה כי דין ההודעה והבקשה להידחות.

תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

" בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה או לדון בה כאילו היתה תובענה בדרך הרגילה, ולשם כך רשאי הוא להורות על הגשת כתבי טענות. "

כלומר, השאלה אם הליך של המרצת פתיחה הוא ההליך הראוי לבירור המחלוקת בין בעלי הדין נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

בענייננו, לא מצאתי בבקשת המשיבים נימוקים טובים אשר יש בהם כדי להעביר את התובענה להליך של סדר דין אזרחי רגיל. הסעד המבוקש בתובענה הינו סעד הצהרתי בלבד, המתאים להליך של המרצת פתיחה באמצעותו הוגשה התובענה.

אציין, למען הסדר הטוב, כי הבקשה וההודעה מטעם המשיבים הוגשו בסמוך מאוד לדיון, אשר אמור היה להתקיים כדיון הוכחות בתובענה, ולא קודם לכך. יש בשיהוי הרב שבהגשת בקשה זו משום נימוק נוסף לכך שאין לקבלה.

זאת ועוד, תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כדלקמן:

"הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

בענייננו, בדיון שנערך ביום 30.12.14 ניתנה למבקשים, בהסכמת המשיבים, אפשרות להגיש בקשה לתיקון התובענה וזאת בשל העובדה כי חלק מהמשיבים בתובענה היו עיזבונות. המבקשים הגישו כתב תביעה מתוקן ביום 22.2.15 במסגרתו תוקנו שמות חלק מהמבקשים והמשיבים, הא ותו לא. לא נוספו טענות, לא תוקנו טענות ולא נערכו כל שינויים נוספים.

אינני מקבלת את טענת המשיבים כי התיקון של כתב התביעה לא נעשה כנדרש.

למשיבים עמדה הזכות, שהינה זכות אוטומטית בהתאם לאמור בתקנה לעיל, לתקן את כתב תשובתם בתוך 15 ימים מיום שקיבלו לידיהם את כתב הטענות המתוקן. המשיבים לא עשו כן. המשיבים אף לא פנו בבקשה, בזמן המתאים לכך, להארכת המועד להגשת כתב טענות מתוקן מטעמם.

לפיכך, לא מצאתי כי יש ליתן למבקשים אפשרות להגיש כעת, סמוך לשמיעת ההוכחות בתובענה, כתב תשובה מתוקן.