פלוני נ' עו"ד נתנאל בירן

תביעה למתן "פסק דין הצהרתי שלפיו הסכם שכר הטרחה מתאריך 19.8.2014 שחתם המבקש לזכותו של המשיב בטל מדעיקרא הואיל וכריתתו ו/או תוכנו ו/או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים וסותרים את תקנת הציבור. לחילופין על הסכם זה הוחתם המבקש אגב ניצול שניצל המשיב את מצוקת המבקש, חולשתו השכלית והגופנית מחמת אשפוזו בבית החולים וגם חוסר ניסיונו...".

1.המבקש, יליד שנת 1992, נפגע ביום 18.7.14, בהיותו רוכב אופנוע, בתאונת דרכים קשה בעקבותיה אושפז בבית חולים איכילוב, החל מיום התאונה ועד ליום 28.10.14. המבקש סבל מפגיעה נרחבת בירך ימין שהתבטאה בחתך מדמם של ירך ימין, קרע בשריר, פגיעה וסקולארית וקרע מרוטש של הוריד הפמוראלי במספר איזורים אשר הצריכו ניתוח אורטופדי לקשירת שרירים ותיקון כלי דם. ביום 20.7.14 נותח בשנית עקב אובדן דם. לאחר הניתוחים התלונן המבקש על כאבים עזים ועל תחושת זרם בכף הרגל ובשוק. טופל בתרופות נרקוטיות במטרה להקל על כאביו.

המשיב הינו עו"ד במקצועו ולו משרד עורכי דין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים.

2.כחודש לאחר התאונה, ביום 19.8.14, בהיותו מאושפז עדיין בבית החולים, חתם המבקש על הסכם שכר הטרחה נושא הבקשה (להלן- ההסכם) שהובא למיטת חוליו על ידי נציגה ממשרדו של המשיב. הסכם שכר הטרחה קובע כי בגין הטיפול בתביעת הפלת"ד ישלם המבקש למשיב שכר טרחה בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק. עוד קובע ההסכם כי המשיב יטפל בענייני המבקש גם "מול ביטוח לאומי", וכי בגין טיפול זה ישלם המבקש למשיב שכר טרחה, נוסף לזה הקבוע בחוק הפלת"ד, המתבטא ב- 18 אחוז בצירוף מע"מ כחוק.

הסכם שכר הטרחה אף כולל תניית בוררות לפיה "כל מחלוקת או סכסוך בקשר לשכר הטרחה המגיע לעוה"ד.... יימסר לבוררות מוסכמת בפני בורר דן יחיד שימונה על ידי יו"ר ועד המחוז של לשכת עוה"ד...".

על ההסכם לא צוין מי החתים את המבקש, האם היו עדים לחתימתו והאם תנאיו, כולם או מקצתם, הוסברו למבקש.

ביום 22.05.2016 שלח המבקש למשיב הודעה על ביטול ההסכם.

3.אין מחלוקת כי משרד המשיב ליווה את המבקש בהליך מול המוסד לביטוח לאומי ונציגו התלווה אליו לשלוש וועדות רפואיות. עניינו של המבקש מול הביטוח הלאומי הסתיים ונקבעה לו נכות צמיתה. המשיב טרם הגיש לבית משפט תביעה לפי חוק הפלת"ד. עתה מיוצג המבקש ע"י עורך דין אחר.

4.המבקש מסרב לשלם למשיב את שכר הטרחה הנקוב בהסכם שכר הטרחה בגין הטיפול מול המוסד לביטוח לאומי, ומשכך פנה המשיב ליו"ר לשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר, וזה אכן מונה.

בהחלטתי מיום 19.10.17 בבקשה לעיכוב הליכי הבוררות שהוגשה ע"י המבקש, קבעתי כי את הטענות שעניינן בטלות הסכם שכר הטרחה מחמת היות תנאיו "גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל" יש לברר במסגרת הבוררות, משגם אם תתקבלנה אין הן מפקיעות את תנית הבוררות.

עם זאת, דינה של הטענה לבטלות הסכם שכר הטרחה ועמו תניית הבוררות מחמת הטענה ש"לא נעשה דבר" לאור מצבו הרפואי של המבקש בעת חתימתו על ההסכם והיותו נתון להשפעת סמים נרקוטיים –להתברר באכסניה של בית המשפט, משזו אינה מצויה במתחם סמכותו של הבורר.

5.המבקש תמך תביעתו בתצהירו לו צרף את סיכומי המחלה הסוקרים את מהלך אשפוזו לאחר התאונה, לרבות התרופות בהן טופל, אף בחוות דעת רפואית מטעם ד"ר יוסף יוסיפוב אשר התמקדה בניתוח השפעת התרופות אותן קיבל המבקש במהלך אשפוזו על מצבו הקוגניטיבי.