לוי ואח' נ' המועצה המקומית בית אריה ואח׳

לפני תביעה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה למתן צוי עשה.

בכתב התביעה המתוקן מבוקש להורות על מינוי מהנדס לצורך תכנון והגשת תכנית הנדסית לצורך חיזוק המצוק על פי חוו"ד מומחי בית המשפט; להורות לנתבעות לבצע את התכנית; להורות למהנדס להגיש חוו"ד לעניין מסוכנות המצוק לנפש ולרכוש, לאחר השלמת ביצוע התכנית; להורות על דיור חלופי לתובע ומשפחתו; ולהורות לנתבעות לשאת בכל ההוצאות הנדרשות.

רקע

התובעים הינם בעלי הזכויות במגרש 768 בבית אריה (להלן: המגרש), עליו בנו את בית משפחתם (להלן: הבית).

נתבעת 1 (להלן: המועצה) היא הרשות המקומית של בית אריה.

נתבעת 2 (להלן: החל"פ) היא החברה הכלכלית לפיתוח בית אריה. החל"פ נמצאת בהקפאת הליכים.

נתבעת 3 (להלן: הוועדה) היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה של המועצה.

יצויין כי במהלך ניהול התביעה הוגשו הודעות לצדדים שלישיים, רביעיים וחמישיים, אך אלה נמחקו לפי בקשת המודיעים.

עוד יצויין, כי התביעה הוגשה מלכתחילה ע"י התובע 1 בלבד, אך בפרוטוקול מיום 4.11.19 הוריתי על צירוף אשתו כתובעת 2. למען הנוחות תעשה ההתייחסות לתובעים, גם ביחס להליכים שלפני צירופה.

בתביעה נטען כי החל"פ פעלה בשנים 2013 ואילך לפיתוח מגרשים הנמצאים במפלס התחתון למפלס המגרש. בין שני המפלסים הללו נחצב בהר מצוק בגובה של כ-20 מטר המורכב ממדרון תלול שבחלקו העליון קיר תומך בגובה של כ-8 מטר (להלן: הקיר, המדרון) בניגוד להוראות היתר הבניה. נטען כי המצוק נמצא בהליכי התפוררות וקריסה ומהווה סיכון לשני המפלסים.

נטען כי חציבת המדרון והקמת הקיר החלה בשנת 2013, ובמהלך ארבע שנים מאז ועד הגשת כתב התביעה המתוקן, התריע התובע על הסיכון בפעולות אלה ועל הנזקים הנגרמים לבית ולמגרש בגינן, אך לשווא.

נטען כי התביעה מוגשת לנוכח הידרדרות שחלה וסדקים נוספים שנפערו בבית ובמגרש, וזאת ככל הנראה בעקבות הגשמים הרבים שירדו, ואשר החלישו עוד יותר את המדרון והקיר ואשר עלולים אף לגרום לקריסה של מפלס המגרש.

כתב התביעה המתוקן הוגש לאחר שמונו מומחים מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים, ונטען כי יש ליתן משקל מכריע להמלצותיהם ולתת את הסעדים המבוקשים בהתאם להן.

בכתב ההגנה נטען שיש לסלק על הסף את התביעה כנגד המועצה. החל"פ היא בעלת אישיות משפטית נפרדת מהמועצה ולכן ככל שהתובעים מבקשים לייחס למועצה אחריות למעשה או מחדל שהם מייחסים לחל"פ, מוטל עליהם לפרט בכתב התביעה עובדות שיבססו את הטענה במקרה הקונקרטי.

נטען שיש לסלק על הסף את התביעה כנגד הוועדה, זאת משום שהוועדה לא ביצעה חציבה ואין בתביעה טענה לכך ולכל היותר נראה כי במשתמע התובעים מייחסים לוועדה אי אכיפה, אלא שבמישור העילה – הוועדה אינה גורם מפקח ואינה אחראית באופן אוטומטי לכל עבירה המבוצעת בישוב, ובמישור הסעד – לא ניתן לתבוע את הוועדה לבצע בעצמה תכנון ועבודות חיזוק במקרקעין שאינם בחזקתה, קל וחומר שלא ניתן לחייב אותה לבצע עבודות ולספק מגורים חלופיים.

נטען שיש לסלק על הסף את התביעה כנגד החל"פ, זאת משום שהחל"פ היא היזמית ולא היא ביצעה את העבודות, אלא שילמה לקבלן מבצע שזכה במכרז על מנת שיבצע אותן ולכן לא ברור מדוע התובעים לא תבעו את המשתכנים שהחל"פ פעלה עבורם או את הקבלן המבצע.

לעניין המדרון, נטען כי זה נחצב בשנת 2013 ואין מחלוקת שמאז ועד היום לא נמצאו סימנים המלמדים על היחלשות המדרון ולכל היותר נמצאה דרדרת טבעית מעטה שנקלטה ע"י הרשת שהוצבה לקליטתה. נטען כי התובעים טענו לחשש מהמדרון רק לאחר שדרישות כספיות שהפנו לחל"פ נדחו על ידה בצדק. נטען כי המדרון יציב, ובחוות דעתו של המהנדס דורון אשל נקבע כי המדרון והקיר שמעליו יציבים ותקינים ולכל היותר נדרש להתקין רשת לקליטת דרדרת טבעית, שכאמור הוצבה. נטען כי חוות דעתו של המהנדס אשל מלמדת בנוסף כי חוות דעתו של מהנדס דוד דוד מייחסת לתקן ישראלי 940 (שאינו רשמי או מחייב בישראל) קביעות שאין בו. נטען כי מהנדס קונסטרוקטור משה מלכה הוסיף בחוות דעתו שגגות על שגגותיו של המהנדס דוד. כך, למשל, הוא ציין בחוות דעתו כי "קיימת סכנה מהתפרקות ו/או גלישת קרקע", זאת למרות שהמהנדס דוד נמנע מלציין זאת, והורה על ביצוע דיפון על סמך נסיונו בלבד.

נטען כי הקיר התומך אשר בנוי מעל המדרון הוא יציב ותקין – התובעים לא הציגו נתונים שילמדו מה תמך את המגרש קודם לכן. בהקשר זה נטען כי קיר התמך שנבנה מחזיק את המגרש טוב מבעבר. נטען עוד כי קיר התמך בנוי גם כנגד כל המגרשים הסמוכים למגרש ומתצלום משנת 2015 שהנתבעות צירפו ניתן אף לראות שהתובעים בנו על הקיר. זאת ועוד בהתאם להסכם מיום 23.2.14 התובעים מושתקים מלהעלות טענות בקשר עם העבודות שבוצעו בהסכמתם.

נטען כי הטענה של התובעים לפיה העבודות אינן תואמות את ההיתר הועלתה רק בהסתמך על חוות דעתו של מהנדס משה מלכה מיום 4.6.17 שבה נטען כי "כפי הנראה" החציבה במדרון אינה תואמת את ההיתר, וזאת בהסתמכותו על דו"ח של המהנדס צחי פורמנסקי שצורף להמרצה, אשר מתייחס בכלל לפרט הקיר הבנוי (ולא למדרון החצוב) במגרש הסמוך. נטען עוד כי התובעים בעצמם טענו כי המדרון נחצב לאחר מרץ 2013, ואילו פרט הביצוע כאמור שאליו מפנה המהנדס פורמנסקי הינו מינואר 2014.

נטען כי הנתבעות לא ויתרו על זכותן להסתמך על חוות הדעת של המומחים מטעמן. עוד נטען כי קביעות מומחי בית המשפט שגויות ואין לאמצן שכן ישנן טעויות בסיסיות נגררות ומתווספות מטעם מומחי בית המשפט ולכן לא ייתכן לאמץ באופן אוטומטי את דבריהם השגויים של המומחים, במיוחד כשמדובר בסכומי עתק.

נטען כי כתב התביעה נעדר עילה או פירוט עובדתי שמקים עילת תביעה, למעט הטענה שהמדרון בוצע בחריגה מהיתר, טענה שהתבססה כאמור על יסוד השערה מוטעית של המהנדס מלכה. נטען כי התובעים לא התנגדו לתכניות ובכך נתנו הסכמתם למיקומי המגרשים שתוכננו. אם לדידם של התובעים יש להקים קיר במדרון שבין המפלסים, על התובעים לשאת לפחות במחצית העלויות. נטען כי התובעים ידעו או שהיה עליהם לדעת כי יתכן ובעתיד יידרשו פתרונות תימוך שיאפשרו את קיום המגרש מעל מגרשים אחרים וכבר כיום מצבם של התובעים השתפר בכך שהמגרש יציב וגדול מבעבר.

נטען כי יש לדחות את התביעה על הסף ולחלופין לגופה. ככל שיתקבלו הסעדים המבוקשים יש לחייב את התובעים לשאת במחצית העלויות ולחלופין בעלות הביצוע של הקיר העליון התומך את המגרש.

חוות הדעת מטעם התובעים:

דו"ח ביקור של היועץ לביסוס מבנים וקרקע אינג' זליו דיאמנדי (להלן: דיאמנדי) מיום 8.1.14:

לפי הדו"ח, פורקה המסלעה בגבול הדרומי של המגרש, לצורך חציבת המדרון. רצפת מרפסת נותרה תלויה ללא תמיכה מספקת. חתך הקרקע בדופן החציבה כולל גושים ולא סלע רציף. הומלץ להרחיק אנשים 2 מ' מגבול הגדר הקיימת אשר עומדת על קצה המדרון הנוצר; לפעול מיידית ליציקת קיר תומך בגבול החלקה (כפי שנעשה במגרשים הסמוכים); המשך חפירה, ככל שתדרש, תעשה תוך שימוש בכלונסאות ועוגנים קבועים או כל פתרון אחר שיבטיח את יציבות קיר הכובד.

דו"ח של מהנדס קונסטרוקטור צחי פורמנסקי (להלן: פורמנסקי) מטעם חב' צמנטק מיום 19.2.15: 

דו"ח זה ניתן לאחר חמישה ביקורים במגרש בשנים 2014-2015 ולאחר שלאור הממצאים הראשונים בהם פורמנסקי נתקל, הוזמן ביקור של יועץ הקרקע דיאמנדי וזה כתב את ממצאיו. לפי הדו"ח של פורמנסקי, נחצב מדרון באורך 28 מ' ולצורך דיפון הקרקע במגרש בוצע קיר כובד בחלק העליון של המדרון, אך הוא במידות יסוד של כחצי מהנדרש לפי התכנון של המהנדס המפקח על האתר ראובן חזי. קיר הכובד נשען על "כתף" קטנה מדי, שהיא עצמה שכבת סלע לא רציפה. גם בעבודות החציבה במדרון ישנם פגמים וליקויים שעיקרם חציבה בזווית כמעט ישרה (90 מעלות) ואי מתן מענה לאי הרציפות של הסלע. לפיכך הקיר מהווה סיכון למגרשים התחתונים. בשל סיכונים אלו נפרשה רשת הגנה בחלק מהשטח (כדי לבלום אבנים שניתקות מהמדרון), אך היא רחוקה מלהיות מספיקה למטרה שלשמה נועדה (לעניין זה צורף צילום של מספר בולדרים שהתדרדרו); קיים פער מהותי בין התכנון לביצוע בפרויקט דבר המעלה חשש כי במקום לא מתבצע פיקוח מספק, אם בכלל. לדו"ח צורף כנספח א' התכנון של מהנדס ראובן חזי מהפיקוח על האתר.

חווה"ד של אינג' עלי מצארווה, מהנדס יועץ קרקע וביסוס (להלן: מצארווה) מיום 3.4.16 (בהמשך לדו"ח מיום 19.2.15 שצורף להמרצה):

חוות הדעת הוגשה לאחר ביקור נוסף באתר, בעקבות התקנת רשת מיגון חדשה של חברת הדר מערכות ייצוב ופיתוח נוף בע"מ. בביקור נמצא כי הותקנה רשת פלדה מגולוונת למניעת דרדרת. צויין כי הקמת הרשת אמורה להתבצע אחרי הסרת אבנים רופפות מהמדרון, כדי שניתן יהיה להצמיד את הרשת לפני המדרון ככל האפשר. לאחר מכן יש לקדוח חורים במדרון ולמלא אותם בדייס צמנטי או דבר מיוחד, ולנעוץ את מוט הפלדה לכל עומק הקידוח תוך מירכוזו. את הרשתות יש לפרוש מקצה המדרון לתחתית עם חפיפה של 25 ס"מ בין רשת אחת לשכנתה. באזורי החפיפה יש למקם את מוטות הפלדה ולעגן את הרשתות אליהם בדיסקיות ואומים. נדרש למתוח כבלים לאורך הקצה העליון והתחתון של הרשתות שיחוברו אליהם בתפסנים. בפועל, המוטות שהוחדרו למדרון הינם מפלדה לא מגולוונת, אינם עמידים בפני קורוזיה והם לא חוברו בדבק אפוקסי או דייס צמנטי. לא קיים כל אלמנט מקשר בין המוטות לרשת (דיסקיות ואומים). לפיכך, המוטות עלולים להתנתק במשך הזמן מהסלע, והרשתות - שאינן מחוברות אליהם כנדרש - לא יכולות למנוע הידרדרות אבנים ובולדרים גדולים.

בנוסף, החציבה, כפי שבוצעה באתר, היא בשיפוע שאינו בטיחותי ומתאים לסוג המסלע וגובה הקיר. היה צורך לחצוב מדרון בשיפוע ביחס של 1 (אופקי) ל-3 (אנכי), וכן לבנות מדרגות אופקיות ברוחב 1.5-2 מ' כל 6-7 מ' גובה כדי לבלום דרדרת. בפועל נחצב מדרון תלול מאד וכמעט אנכי. לסיכום, המדרון ללא שום ספק מסוכן ומהווה מטרד בטיחותי לאנשים, מבנים ותשתיות שבמפלס העליון, וגם לאנשים שיגורו בעתיד במגרשי הבניה החדשים, המתוכננים במפלס התחתון. רשתות ההגנה שהוקמו מפני דרדרת האבנים אינן מסוגלות למנוע כשל כללי של מדרונות החציבה ואינן מסוגלות למנוע התנתקות אבנים ובולדרים גדולים מהמסלע.

המהנדס מצארווה המליץ על חיזוק המדרון באמצעות ברגי סלע/מסמרי קרקע מעוגנים כפי שהוסבר לעיל, עם רשת TECCO גמישה, או בטון מזוין.

חוות הדעת מטעם הנתבעות:

חווה"ד של המהנדס דורון אשל, יועץ קרקע (להלן: אשל): 

חוות הדעת הראשונה מיום 25.3.13 ניתנה לבקשת החל"פ בכותרת "המלצות גיאוטכניות לתכנון קירות תומכים". ההמלצות בחוות הדעת מבוססות, בין היתר, על סקירה גיאולוגית של המסלע המאפיין את האזור, אשר בוצעה ע"י הגיאולוג משה לוין (להלן: הגיאולוג לוין). בסקירה הגיאולוגית נכתב כי המסלע באתר הינו סלע גיר קשה משוכב היטב אשר ניתן לחפור בו בשיפוע תלול יחסית. החשש העיקרי אינו מהיווצרות גלישת מדרון כללית, אלא מנפילת גושי אבן בגדלים שונים. כך בפרט בחלקים בהם יש מילוי חומר.

בחוות הדעת צויין כי המסלע הינו בחלקו מקורי ומורכב מאבן גיר במרקמים שונים בחוזקם, ברובו סלע קשה אך בחלקו האבן בלויה (חולית), בעיקר בחללי המסה בשטח של עשרות ס"מ; ובחלקו מילוי מחומר המכיל בולדרים על גבי המדרונות, בגובה 5 עד 15 מ'. שיפוע המדרונות באזורים מסויימים תלול מאד (כמעט זקוף) ובאחרים – משופע, ללא קו אחיד. המדרון התומך את השכונה במפלס העליון הינו במילוי לא ידוע בגובה עד 4 מ' בין קו החציבה לקו המבנים, כשהמדרון מכוסה בולדרים, סלעים לא יציבים וחללים במילוי. הדרך הנכונה לאור הסקירה הגיאולוגית היתה לבנות מדרון בשיפוע מתון יותר של 1 (רוחב) ל-4 (גובה) במדרגים של עד 6 מ' עם מדרגים אופקיים (ברמות) של 2-3 מ' וקירות נקיון בתחתית המדרון. מאחר שהשיפוע כבר נחצב כפי שנחצב, בתלילות גבוהה וללא מדרגים, יש לתמוך את המדרונות באמצעות קירות תומכים שיהיו קירות כובד או בטון מזויין, וניתנו בקשר לכך הנחיות לגבי אופן העיגון בסלע, חישובי מאמץ, סוג חומר מילוי, מידות עומק היסודות ומרחק היסודות מהמדרון. בקטעים בהם מפאת מגבלות זכות הדרך ממדי הקירות אינם מספקים על מנת לעמוד בדרישות התכנון, ייתמך המדרון באמצעות קירות בטון משולבים בברגי סלע/עגני קרקע; במקומות בהם השיפוע אינו עולה על 1:4, יהיה צורך רק למנוע דרדרת, ובהם תותקן רשת עם ברגי סלע וניתנו המלצות לתכנון הברגים, מידותיהם, היותם מפלדה מגולוונת והתקנתם באמצעות דייס צמנטי; ניתנו המלצות לגבי סוג הרשת. בכל המדרונות בהם השיפוע עולה על 1:1 יש להגן ברשת מפני דרדרת כאמור לעיל.

ביום 28.4.15 נערכה חוות דעת שניה שבה ניתנה התייחסות לדרישת התובע בבקשה לצו מניעה זמני להפסקת העבודות של הקיר התומך, וכן לחווה"ד של מצארווה, לדו"ח של פורמנסקי ולדו"ח של דיאמנדי. לפי חוות הדעת הנוספת, הקיר התומך שבוצע בראש המדרון, בגובה מספר מטרים, נבנה בהתאם לתכנון מאושר של קונסטרוקטור מטעם החל"פ, דורון קייפי, והמהנדס אשל עצמו. קצה יסוד הקיר מרוחק מעל 2 מ' מראש המדרון, והוא מעוגן במסלע. על המדרון התלול שמתחת לקיר נפרשה רשת למניעת דרדרת, מחוזקת ביתדות וכבלי פלדה. יציבותם של המדרון והקיר התומך אינה מוטלת בספק. לגבי כבלי הרשת ניתנה על ידי אשל הוראה לקבלן להחליפם; אין הצדקה להפסקת עבודות הבניה במקום שכן לא נשקפת סכנה מהמדרון או מהקיר התומך.

צויין כי התברר שעל גבי הקיר התומך נבנתה על ידי התובעים מרפסת בשטח 20 מ"ר החורגת מגבולות המגרש, ללא היתר בניה, ועליה פרגולה ומחסן. צויין כי הוספת משקל על גבי הקיר התומך אינה רצויה ועלולה לפגוע בחוזקו.

ביום 1.5.17 נערכה חוות דעת נוספת ובה התייחסות ל/התפלמסות עם חוות דעתם של המומחים מטעם בית המשפט.

חווה"ד של המהנדס דורון קייפי, יועץ קונסטרוקטור (להלן: קייפי) מיום 29.4.15:

בחוות הדעת מפורטת מעורבותו של המהנדס קייפי בפרוייקט החל משנת 2013, כמבקר של התכנון שבוצע ע"י הקבלן לקירות התמך. הוא ציין כי רוב קירות התמך נוצקו כנגד קירות סלע חצוב, כשהם תומכים שכבה קטנה יחסית של מילוי בראשם. מדידת הקיר התומך במגרש העלתה כי בוצע בהתאם לתכנון, עם ביסוס עמוק בסלע. בדיקה חזותית של בית התובעים הראתה שאין בו כל סדקים או נזקים למבנה. אף הוא ציין כי התובעים בנו רצפת מרפסת הנשענת על הקיר התומך, ועליה פרגולה ומחסן, ללא היתר.

בהתייחס לדו"ח של דיאמנדי נטען כי קיר התמך בוצע כפי שבוצע למגרשים סמוכים (765 ו-766) ויציבותו הובטחה ע"י ביסוס עמוק בסלע כאמור והסדרת מדרון יציב. נטען כי בניגוד למצוין בדו"ח של פורמנסקי, הפרש המפלסים בין מגרש 768 ומגרש 1287 הינו כ-25.75 מ', כאשר ההפרש הגדול והתלול של 21.40 מ' יורד בתחום כולל של 5.20 מ' ומוסדר ע"י קיר תומך בגובה 8.40 מ' ומדרון מוסדר. קיר התמך הינו קיר כובד אשר תומך בחלקו העליון 4.40 מ' של מילוי ובחלקו התחתון הוא יצוק כנגד הסלע החצוב בעובי של 2.40 מ' עד לבסיסו הנעוץ מטר נוסף בתוך הסלע. גובה המילוי הוא 4.40 מ' בלבד. נטען כי פרט קיר הכובד שפורמנסקי הציג כתכנון של מנהל הפרוייקט, הינו פרט כללי אשר בוצע רק במקומות בהם היה מילוי בלבד, ובכל מגרש יש התאמה ספציפית של חתך הקיר למסלע. בחתך שבוצע ע"י מודד מטעמו, נמצא שיפוע של 84 מעלות במדרון.

קייפי התייחס גם לבקשה לצו מניעה זמני שהגישו התובעים וטען כי בנוסף לאמור, אף אחד מהמומחים היועצים מטעם התובעים לא פירט ותיעד נזקים קונסטרוקטיביים מהקמת הקיר ואין לכך סימן כיום ובפרט לאחר שהושלמו כל העבודות.

נטען עוד כי המומחים מטעם התובעים אינם אוחזים בנתונים המתאימים להשוואה בין התכנון לביצוע ואינם טורחים לערוך בדיקה קונקרטית חישובית של עמידת הקיר בעומסים הצפויים לפי נתוני השטח, המצב הקיים והנעשה בפועל אלא מסתפקים בהשוואה לפרטים כלליים של התכנון ולידע כללי. על תכנון וביצוע הפרויקט שקדו לפחות ארבעה מהנדסים כצוות תכנון, ביניהם קייפי, ותהליך הביצוע והתכנון היה סדור ועל פי מתווה שסוכם מתחילת הפרוייקט. הקיר התומך שתוכנן ובוצע הינו יציב ואין שום סכנה הנשקפת ממנו. נטען כי התובעים הזדרזו ובנו נדבך נוסף על "הקיר המסוכן" בסתירה להגיון הנמשך מחוות הדעת של המומחים מטעמם, ומבלי לקבל על כך אישור מגורם מקצועי. מכך עולה חשד שלתובעים אין דאגה אמיתית ליציבות הקיר.

חוות הדעת של המומחים מטעם בית המשפט:

מטעם בית המשפט מונה מהנדס קונסטרוקטור משה מלכה, והוא הודיע שיש צורך בחוות דעת יועץ קרקע בטרם תינתן חוות דעתו. לשם כך, מונה המהנדס דוד דוד שמומחיותו בביסוס קרקע ומבנים.

חווה"ד של המהנדס דוד דוד (להלן: דוד) מיום 22.2.17:

חוות דעתו של דוד, מהנדס יועץ קרקע וביסוס מבנים, הסתמכה, בין היתר, על ממצאי הגיאולוג עזי זלצמן (להלן: זלצמן) ממשרדו.

הממצאים שעלו מדו"ח זלצמן: המסלע הבונה את האתר הוא מאבן גיר מסיבית, עובי השכבות נע סביב כ-2-3 מ' ולפעמים עולה על כך. המסלע כולל סדקים שמחלקים את המאסה הרצופה של הסלע ופוגעים ביציבותה; במשך השנים נוצרו הליכי בליה כתוצאה מחשיפה למים ותנאי האטמוספירה. התופעות שנוצרות במהלך הבליה הן כיסים ומשפכים של חרסית וקרקע, כאשר המשפכים חודרים עמוק למסלע, יוצרים מערכת חללים ומחלישים את יציבותו. מערכת הסדקים אינה סדירה ולא נמצא סידוק בכיוון מקביל לחזית החפירה, אלא אלכסונית. בחינה קרובה של חזית הסלע שנחפר מלמדת ש-50% מחזית החפירה כוללת חללים זעירים, אשר מחלישים את מאסת הסלע כך שמחציתו חלשה ומזכירה באיכותה קרטון חזק. החלוקה בין הסוגים היא אקראית.

מסקנותיו של זלצמן הן: שיפוע החציבה שבאתר אינו עומד בתקן 940, השיפוע המותר (בסלע סדוק, בהתאם לטבלה שצורפה) הוא עד 70 מעלות (או יחס של 1 אופקי ל-3 אנכי). גם בחפירה בשיפועים אלה צפויה דרדרת. המסלע אינו אחיד וקיימים בו אזורי חולשה. קיים סיכוי גבוה כי חללים קיימים מאחורי חזית הסלע הרצופה. אם קיים מעבר מים, הוא מוגבל לסדקים.

בחקירתו הנגדית של זלצמן, השיב בחיוב לשאלה האם התהליך שעשוי להיגרם להיחלשות הסלע הינו משך מליוני שנים והוסיף כי המסיסות נמוכה וההשפעה של מי הגשמים שזורמים היום לא משמעותית. הוא עמד על קביעתו, לפיה תקן 940 אינו מתיר מעל 70 מעלות שיפוע במדרון חצוב מסלע מסוג זה. הוא השיב כי אם יתממש החשש להתפרקות המדרון, עלול לקרוס גם הקיר התומך.

זלצמן העיד לא נעשו קידוחים כדי לראות בעין את הסדקים שציין בחוות דעתו, אלא קביעתו מתבססת על היכרותו עם המרקם של הסלע במ"י. אילו היה מוצג לו צילום אוויר (מתקופת התכנון) המראה שאין במסלע סדקים, היה משנה את חוות דעתו. ברם, צילום אוויר לא בהכרח מראה את כל הסדקים אלא רק כיווני לחצים שפועלים על המסלע. גם עם קידוחים לא ניתן לעקוב אחרי כל סדק. ציין כי לצורך חוות דעתו הסתמך על צילום אוויר ישן. בפועל, בצילומי דוד נראתה מערכת הסדקים הלא סדירה והאלכסונית. הוא ציין כי העובדה שחלפו מאז ארבעה חורפים אינה מעלה ואינה מורידה לעניין ההיתכנות של קריסה, שעלולה להתרחש בכל מועד עתידי קרוב או רחוק. הוא ציין כי הדרדרת מסכנת את המגרש התחתון ואי היציבות של המדרון מסכנת את המגרש העליון.

דוד ערך ביקור באתר ביום 12.12.16 ביחד עם זלצמן ומהנדסת מהמשרד כדי לבחון את מצב קיר התמך ומדרון הסלע החצוב, כן נבחן גם מצב הבית. ביום 12.1.17 ערך המהנדס דן מרדיקס ממשרדו ביקור במקום בנוכחות התובע ונציג מטעם מכון התקנים, במטרה למדוד את שיפוע הקיר וכן להוציא מדגמים לבדיקת חוזק הבטון.

בחוות הדעת נכתב, כי בביקור שביצע דוד באתר ניתן היה להבחין בחציבה אנכית תלולה מאוד בסלע. פני הסלע כוסו ברשת פלדה נגד דרדרת. שיפוע הקיר כפי שנמדד ע"י המהנדס ממשרדו הינו כ-88 מעלות, דהיינו קרוב מאד לאנכי. בבית לא נמצאו סדקים מהסוג המעיד על תזוזת יסודות. הבית הוקם שנים רבות לפני ביצוע החציבה והחפירה בצד הדרומי. צויין כי בספר של Bray Hoek & כלולה טבלה המפרטת את זווית החיכוך בסוגי סלע שונים, ובמקרה של אבן גיר הזווית המקסימלית הינה 77 מעלות. במהלך הביקור נראו במסלע סדקים אורכיים ורוחביים המעידים על מסלע לא רציף עם אזורי חולשה אפשריים ופוטנציאל לדרדרת.

בוצעו בדיקות חוזק לקיר הבטון ע"י מכון התקנים. גובה הקיר – 6 מ', למעט חפירה של עד כ-1.5 מ' לתוך הסלע. בדו"ח הראשון מיום 24.1.17 נבדק גליל אחד וחוזקו הגיע ל-46 מגפ"ס. בדו"ח השני מיום 17.2.17 נבדקו בבדיקות לחיצה שני מדגמים ונמצאו בהם תוצאות חוזק לא כלוא – האחד של בטון עם חללים בו נמצא חוזק של 3.6 מפ"ס והשני בסלע הגיר בו נמצא חוזק של 129.4 מפ"ס.

מסקנות חוות הדעת הן כי המדרון החצוב מדרום לבית הינו בעל גיאומטריה שאינה עומדת בדרישות תקן ישראלי 940, וגם לא בהמלצות Bray Hoek & ולכן יציבותו בעלת מקדם בטחון קטן מהנדרש בתקן ובספרות; המדרון תלול מדי ומחייב דיפון שדרוש להבטחת היציבות הכללית מעבר לעניין הדרדרת. הדיפון יתבסס על עוגנים או ברגים תקניים עמודים ורשת עמידה בקורוזיה. קיר הכובד העליון מבוסס על סלע ורוחבו עומד בדרישות היציבות המקובלות והוא הדין ביחס לבטון שהוא בעל חוזק גבוה וגם החללים שבו אינם פוגעים במשקלו או בפעולתו כקיר כובד, עם זאת, אישור סופי יינתן רק לאחר קבלת התכניות לפיהן נבנה הקיר, שטרם התקבלו. טענתו של אשל, כאילו נעשתה בניה נוספת מעל הקיר, אינה תואמת את העובדות שפני החצר של הבית הם בראש הקיר, ואין בניה של ממש למעט פרגולה ומחסן מעץ. קיימת סכנת דרדרת מהמדרון, ויש לבדוק את טיב רשת הברגים הקצרים. נקבע כי על הנתבעות לבחור צוות הנדסי שיתכנן דיפון לפי כללי התקן.

בהמשך הוגשה לבית המשפט חוות דעת משלימה מיום 12.6.17 שבה התייחס דוד לטענה שהועלתה כנגד התקן, והסביר שתקן 940 מקובל בארץ מזה שנים רבות לתכנון בהנדסת קרקע ובין היתר הוא מבוסס על התקן האירופאי. כן הוסבר כי הדרישה לתקן מופיעה בתקנות התכנון והבניה. כן הוגשה לבית המשפט הודעה על דחיפות וטיב הטיפול במצוק, בה צויין כי הרשת נגד דרדרת מראה סימני קורוזיה שיש לבדוק את רמתה במעבדה, ויש לבדוק מדגמית ע"י שליפת 3 ברגים, את אורך הברגים בפועל לעומת התכנון.

בהמשך הוגש לבית המשפט מכתב מיום 6.2.18 בעניין עלות הביצוע של דיפון המצוק. העלות הוערכה בסך 450,000 ₪ (אך צויין כי לאחר תכנון מפורט ההערכה הכספית תעודכן). בהמשך בתגובה לשאלות הבהרה הסביר דוד כי הערך המקסימלי הצפוי הוא בסך של כ-600,000 ₪ בתנאי שתהיה נגישות של מנופים עם במות עבודה במגרש התחתון במצב שהיה בעת הדו"ח. עלות צוות התכנון עשוי להגיע ל-10% והפיקוח הצמוד ל-5% מעלות הדיפון.

בחקירתו הנגדית הסביר דוד, כי חציבת המדרון בשיפוע תלול יותר מהמותר לפי התקן, מהווה הסרת תמיכה ממקרקעין כמשמעותה בסעיף 48א' לפקודת הנזיקין. הוא ציין כי השיפוע של 88 מעלות מתייחס לקיר התמך. לגבי שיפוע המדרון, השיב כי ההערכה אינה מדוייקת אך זה ברור שזה יותר מ-77 מעלות שמופיע בטבלה כמקסימום המותר בסלע קשה. בהמשך השיב כי בסלע חזק ושלם, המקסימום לפי התקן הוא 80 מעלות, וכאן עסקינן בסלע עם חללים וסדקים. ציין כי ראה במו עיניו את הסלעים שנפלו באתר. נשאל על מקומות וכבישים בארץ שיש מעליהם מדרון תלול בזווית של תשעים מעלות בערך, והשיב כי אכן היו בהם מפולות.

דוד הסביר כי רשתות הן חלק מהפתרון ביחס לדרדרת אבנים, אך יכולה להיות הינתקות גם של סלעים במשקל 2 טון והדבר מערער את יציבות המצוק.

ככל שגובה המדרון יותר גבוה, צריך להיות יותר שמרני עם זווית השיפוע, היינו שתהיה קטנה יותר.

המדרגות הצמודות לתחתית המצוק עוזרות מעט לחוסר היציבות שלו.

חווה"ד של מהנדס בניין משה מלכה (להלן: מלכה) מיום 4.6.17:

לפי חוות הדעת, שניתנה לאחר קבלת חוות דעתו של דוד וחוות דעת הצדדים, וביקור באתר בינואר 2017, אוששה הטענה כי ביצוע החציבה במדרון הדרומי בוצע בניגוד לתכנית הביצוע של המהנדס ראובן חזי מצוות התכנון של החברה המפקחת על הפרוייקט, שצורפה לדו"ח של פורמנסקי כנספח א', והיא בגדר חריגת בניה וסטיה מהיתר. בעוד שלפי תכנית ההיתר, היה צריך להחצב שיפוע מתון יותר עם 3-4 מדרגות ברוחב 2 מ', בהפרשי גובה של 6 מ' זו מזו, בפועל בוצעה מדרגה אחת בלבד, בתחתית קיר התמך שבקצה העליון של המדרון, ואילו מתחת לקיר (שארכו 6 מ') יש מדרון תלול ללא שיפוע, באורך כ-20 מ'.

ביצוע החציבה במדרון הדרומי בוצע בניגוד לתקן הישראלי החל לגבי סוג המסלע, והמדרון תלול ומהווה סכנה להתפרקות ו/או גלישת קרקע. נדרש לבצע תיקון בהקדם כדי לייצב את המדרון. ניתנו הנחיות לביצוע חיזוק המדרון בהתאם להמלצותיו של דוד, ע"י עוגנים או ברגים ארוכים, במרחקים של 1.5 מ' אנכית ו-2 מ' אופקית זה מזה, בעומק שייקבע ע"י יועץ קרקע. דיפון חזית המדרון (למעט באזורים בהם יש שכבת סלע יציבה) יבוצע בהתזת בטון בעובי 20 ס"מ עם 2 רשתות ברזל וצינורות ניקוז לקיר. ביסוס הקיר ע"י יסוד עובר חצוב בסלע או כלונסאות.

באשר לקיר התומך – מבדיקה ויזואלית, עפ"י תמונות שצולמו וכן בהתאם לחווה"ד של דוד, לא נמצאו ממצאים אשר יכולים להביא למסקנה לחוסר תכנוני או ביצועי בקיר זה, משכך אין ממש בטענה זו אלא אם יוכח ע"י יועצי התובעים שהקיר לא בוצע בהתאם להמלצות המתכנן וישנו פגם הנדסי בביצוע הקיר.

בהתייחס למצב הקיים במגרש - אין בביצוע משטח הבטון, בהתקנת המחסן בגינה או בהתקנת הפרגולה כדי להשפיע על יציבות הקיר, שכן אין מדובר בעומסים משמעותיים.

בחקירתו הנגדית ביחס להיתר הבניה ציין מלכה שלא הלך למשרדי הוועדה לבדוק את ההיתר או עדכונים שניתנו לו. הוסיף כי אינו יודע מה ההיתר ומה החתך בהיתר ולא אמר שהביצוע בניגוד להיתר אלא התייחס לדו"ח של פורמנסקי. בהמשך הסביר שאותו חתך שחתום עליו המהנדס ראובן חזי אמור להיות הפרט הביצועי של המדרון ולא יכול להיות שהחתך שונה ב-2 מגרשים סמוכים.

בחקירתו ציין שהבעיה היא עם המדרון שמתחת לקיר ולא עם הקיר, אך כשהבסיס של המדרון יכול להתפרק זה עשוי להשפיע גם על הקיר למעלה. גם הדרדרת משפיעה על החלק העליון של המדרון. אם התקן מתייחס למדרון של עד 4 מ' הרי שככל שהמדרון גבוה יותר, צריך להקטין את הזווית של המתלול.

חווה"ד של זהר עירון (להלן: עירון) – שמאי מקרקעין ומודד מוסמך מיום 28.8.20:

לחוות הדעת צורפה מפת מדידה וחוות דעת בנושאים שנתבקשו ובכלל זה: גובה הקיר, גובה המצוק וגובה שתי המדרגות שבתחתיתו; מדידת זווית השיפוע של המדרון הסלעי אשר מתחת לקיר התומך; גבולות המגרש; מרחק הבית מגבול המגרש ומקצה המצוק; גבולות המגרשים אשר מתחת למצוק. נערך תשריט ומידות במספר חתכים.

בהמשך הוגשה התייחסות לשאלות הבהרה שהצדדים העלו.

בסוגיה הרלוונטית ביותר, והיא זווית השיפוע של המדרון, מצא עירון בארבעת החתכים שמדד, קיימים שיפועים של מעל 80 מעלות (מענה לשאלות מיום 16.7.21).

תצהירי עדות ראשית וצרופותיהם:

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו שבו חזר על הנטען בכתב התביעה המתוקן תוך הסתמכות על ממצאי מומחי בית המשפט.

ביום 29.6.21 הגיש התובע בקשה לצרף תצהירים נוספים ובדיון מיום 12.7.21 הותר לו לצרפם. בתצהירים הצהירו התובע ומר צבי אלטרוביץ' (להלן: אלטרוביץ') המתגורר עם בת זוגו על מגרש 1284 ברח' תירוש 8 בבית אריה שנמצא בתחתית המצוק, על עובדות המתייחסות לאירועים מקיץ 2020 ואילך.

בתצהירו מסר אלטרוביץ' שהמועצה הורתה לבעלי המגרשים במפלס התחתון לבנות "קיר נקיון" במרחק מטר מגבול המגרש עם המצוק, כדי למנוע נפילת דרדרת מהמדרון על מגרש המגורים. על אף זאת, נופלות אבנים מהמצוק גם מעבר לקיר הנקיון, שמסכנות אותם. נטען כי אין בטחון ברשת שהותקנה על המדרון, מאחר שהמצוק מתפורר והרשת עלולה לקרוס כתוצאה מהתפרקות המצוק, והם חיים בפחד מתמיד. אלטרוביץ' טען כי פנה בעניין זה למחלקת ההנדסה של המועצה ולמקום הגיע מר מורד שאמר שיעביר את פרטי העניין למהנדס בשם חיים. למרות שמנכ"ל המועצה אישר שדיבר עם ראש המועצה שאישר שיש לטפל בעניין בדחיפות, עד למועד כתיבת התצהיר העניין לא טופל. צורפה תכתובת מיילים של אלטרוביץ' עם המועצה, לרבות עם מהנדס המועצה יהונתן כתבן (המצהיר מטעם הנתבעות) בהם הוא מתריע על הסכנה היומיומית בה בני ביתו מצויים ומקבל ממנו תשובה במאי 2021 ש"העניין בטיפול".

הנתבעות הגישו תצהיר עדות ראשית של מהנדס המועצה, מר יהונתן כתבן (להלן: כתבן) אשר שימש כמהנדס המועצה בין השנים 1995 ועד אוגוסט 2014. גם לאחר מכן המשיך לסייע למחלקת ההנדסה של המועצה, ומשנת 2018 מונה כמהנדס המועצה בפועל.

בתצהיר נטען כי על פי היתר 950020 משנת 95' למגרש 768, היה על התובעים לבצע קיר תמך בגב המגרש, שיתחם את המגרש ויתמוך אותו, אלא שלמרות זאת המילוי של המגרש נעשה מטעמי חסכון באמצעות "דחיפה" של חומר, ולא בדרך של הידוק הקרקע.

במהלך השנים התובעים ביצעו תוספות בניה ללא היתר (חריגה בקו הבניין, אי בניית ממ"ד, שינוי במפלס הגג), ובגין כך קיבלו התראות בשנים 97' ו-2000, ואף נדחתה ע"י הוועדה בשנת 2001 בקשתם לבצע שינויים לבית כדי להכשיר את החריגות הנ"ל (שגם במסגרתה התחייבו התובעים לבצע קיר תמך קונסטרוקטיבי בגבול המגרש). נטען כי הסיבה לאי הקמת קיר התמך בגבול המגרש נעוצה ככל הנראה ברצון התובעים להשתמש בשטח ציבורי מעבר לגבול המגרש, כפי שהם אכן עשו. בשנת 2008 חתמו התובעים על "הסכם טיפוח" לגבי השטח הציבורי הצמוד למגרש, לפי דרישת המועצה, והחזקתם בו בהתאם לתנאי ההסכם אושרה. בשנת 2011 נשלחה לתובעים התראה לגבי בניית מדרגות חוץ לקומה ראשונה ללא היתר.

בשנת 2001 אושרה תכנית מתאר 201/03 אשר במסגרתה אושרו מגרשים לבניה פרטית במפלס שמתחת למגרש (להלן: שכונת כרמים), והתובעים לא התנגדו לה. היתר לביצוע עבודות פיתוח בשכונת כרמים ניתן ביולי 2009. בינואר 2010 ניתן היתר לעבודות שהותרו בתקופת ההקפאה הממשלתית ביו"ש, ובשנת 2015 יצא מחדש היתר לעבודות הפיתוח (נספח 11). נטען כי היתר הבניה כלל גם את פיתוח המגרשים באזור הרלוונטי, שסומן F, ולפי מפת ההיתר שטח זה כולל גם את נתוני הפיתוח הקיימים ביתר המגרשים. לאור סמיכות המגרשים לשכונה הישנה ופלישת תושבים לשטחים הסמוכים למגרשם, החל"פ נדרשה להגיע להסכמות עם דיירים כמו התובעים שפלשו לשטחים ציבוריים. החל"פ הגיעה עם התובעים להסכמה מיום 23.2.14, לפיה תבנה החל"פ קיר תמך צמוד חיצונית לגבול הדרומי של המגרש, בגובה אפס וכולל מעקה. אם ייגרמו נזקים למגרש או לבית תישא בתיקונם החל"פ. השטח בין גבול המגרש בתב"ע לבין הקיר התומך יועמד לשימוש התובעים במסגרת הסכם טיפוח (נספח 13). לאחר בניית קיר התמך, בנו התובעים רצפת מרפסת בגודל 20 מ"ר ומטבחון הנשענים עליו וכן מחסן מעץ. הוגשה להם התראה על חריגות הבניה בשנת 2015 והם נדרשו להרוס אותן.

נטען כי לטענה בדבר ביצוע עבודות בניגוד להיתר אין יסוד, שכן תכניות ההיתר הראשוניות אינן מספקות את מלוא הפירוט של פרטי הביצוע, והן ניתנות לשינוי או השלמה בשלב מאוחר יותר לפי הנחיות היועצים בשטח. לעתים התכנון הראשוני מחמיר, תוך נטילת מקדמי סיכון, ואילו בביצוע בשטח מתברר כי ניתן להסתפק בפתרונות יותר נוחים או פחות יקרים. נטען עוד כי מגרשים 1288-1289 (ולא מגרש 1287 אשר נמצא מול מגרש 767) הם הרלוונטיים, כך שההפניה לפרט מיום 1.1.14 (ע"י מומחי התובע), שמתייחס למגרש 767, שגויה. בנוסף, הנחיית הפיקוח מיום 1.1.14 התייחסה רק לקיר העליון התומך את מגרש 767 (ולא למדרון כולו). נטען עוד כי המדרון כפי שנחצב מופיע גם בתכניות ובהיתרי הבניה של המשתכנים במגרשים 1288-1289.

נטען כי ע.ל גבור בע"מ (להלן: הקבלן) היה אחראי לתכנן ולבצע את קירות התמך של המגרשים במפלס התחתון במסגרת ההסכם הפאושלי והתכניות. בהתאם לחובתו ואחריותו, הקבלן העביר מעת לעת פרטים/חתכים של קירות הכובד לסריקה או לאישורו של היועץ קונסטרוקטור קייפי. באשר למגרשים 1288-1289 המצויים מתחת למגרש, הקבלן העביר חתכים שנבדקו ע"י קייפי והוא אישר אותם בכפוף לביצוע הנחיות שניתנו ע"י יועץ קרקע. בהמשך הקבלן העביר גם תכניות חתומות ע"י מודד מוסמך אשר מתארות מצב קיים באופן אשר תואם את התכנון שאושר ע"י קייפי.

עם זאת יש להעיר, כי בתכניות של קייפי (נספח 23) נכתב כי "הטיפול במדרון בהתאם להוראות יועץ קרקע", היינו אישור החתך של קיר התמך אינו מהווה סוף פסוק ביחס לאופן חציבת ומיגון המדרון. כך, קייפי כתב במייל משנת 2018 (נספח 24) כי "למגרשים ספציפיים אלה ביקשתי כי את יציבות המדרון יאשר יועץ קרקע כיוון שהשיפועים היו תלולים שאישורם תלוי בסוג הסלע ובתנאים נוספים. כמו כן נדרשה בחינת ייצוב המדרון מפני דרדרת אבנים".

לנוכח דרדרת מהמדרונות החצובים, פנתה חברת ניהול הפרוייקט (הפיקוח) ע"י המהנדס ראובן חזי לקבלן ביולי 2014 בדרישה לטיפול מיידי ומציאת פתרון הנדסי, ובמכתבו מיום 3.8.14 צויין כי הקבלן התחייב לתת פתרון הנדסי לפרוייקט ולמרות זאת הושארו מדרונות חצובים ללא פתרון הנדסי. חזי ציין כי "הפתרון אפשרי באמצעות קירות תומכים מבטון מזויין, קירות כובד, קירות ברגי סלע, קירות קרקע משוריינת, קירות חיזוק ברשת או מסלעות" (נספח 27).

בדצמבר 2014 נערך סיור באתר בנוכחות מהנדס קונסטרוקטור מחברת א.ש. הנדסה אזרחית, שהזמין הקבלן כדי לייעץ לגבי מיגון המדרונות, והמהנדס אנס שריף מטעם החברה ציין כי חציבת המדרונות נעשתה "בשיפועים תלולים בזווית כמעט ניצבת לאופק בין 80 ל-90 מעלות". בהתאם לכך, המליץ על רשת פלדה עם ברגי עיגון עם הוראות לגבי חפיפת הרשתות, עומק העיגון של הברגים המגולוונים, קוטרם, ריווחם, והצמדתם למסלע ע"י דבק אפוקסי. במדרון בו הסלע סדוק – שתי רשתות צמודות. המיגון שבוצע ע"י הקבלן אושר ע"י המהנדס שריף במרץ 2015. המהנדס אשל אישר את המיגון שבוצע באפריל 2015 בכפוף להחלפת הטבעות (נספח 31).

בניגוד לבטחון שהביעו אשל וקייפי באפריל 2015 לגבי התאמת הרשת שהותקנה למיגון מפני דרדרת (נספחים 31, 35), התברר תוך זמן קצר של שנה וחצי בלבד לאחר התקנתה, כי הרשת שהתקין הקבלן אינה ממלאת את יעודה והיה צורך בהחלפתה ברשת אחרת, של חברת הדר.

בשל מחלוקת עם החל"פ, הקבלן הפסיק את עבודתו, וביום 31.5.15 הגיש כנגד החל"פ תביעה כספית בבית המשפט המחוזי באר שבע בגין מספר פרוייקטים, כולל שכונת כרמים, בת.א 58764-05-15 והחל"פ הגישה כנגדו תביעה שכנגד. ביחס למתחם F, טענה החל"פ כי הקבלן היה צריך לבצע את עבודות התמיכה במפלס המגרשים התחתונים ולא השלים אותן. הסכסוך הסתיים לאחרונה בהסדר גישור.

בדו"ח ביקור באתר מאוקטובר 2015, ציין אשל כי במסלע נראים סדקים ואזורי חלל בהם יש מילוי עפר חרסית או ריק. צויין כי מרבית המדרונות נחצבו זקוף יותר מאשר המליץ הגיאולוג בתחילת הפרוייקט. עם זאת לא נראית סכנה ליציבות גלובלית של המדרון אלא רק לדרדרת. לפיכך המליץ אשל להתקין רשת הגנה מפלדה עם עיגון בשלוש שורות בגבהים שונים וכבלים אלכסוניים. כן המליץ על מיתון השיפוע בחלקו העליון של המדרון ויצירת מדרגה נוספת. כמו כן על אמצעי ניקוז, כמו תעלה לקליטת מי נגר, שזרימתם עלולה להגביר נפילת אבנים (נספח 33).

בדו"ח סיור נוסף של אשל באתר באפריל 2016 נכתב כי הרשת (החדשה) נראית תקינה, אך יש לבצע עבודות תחזוקה של הסרת האבנים המצטברות בתוך הרשת כדי למנוע יצירת מרווח בין הרשת למדרון, דבר העלול להביא לקריעת הרשת בעת נפילת אבן גדולה. כן ציין כי לא בוצעו המלצותיו למיתון השיפוע בחלקו העליון של המדרון ותעלת הניקוז.

כתבן ציין בתצהירו כי אשל נתן בתחילה (בטרם התמונה היתה ברורה דיה) הנחיות כלליות ועקרוניות שכללו דירוג של מדרונות. עם זאת, אשל לא חשש וגם כיום לא חושש לומר כי המדרון תקין, בכפוף לביצוע מספר הנחיות שנתן, לפיהם הקבלן נדרש להציב רשת כנגד התפרקות אבנים. הרשת נועדה למנוע מצב של דרדרת, אך דבר זה נוגע למגרשים התחתונים ומאז התקנת הרשת הדרדרת מועטה ונקלטה היטב ברשת.

נטען כי אין חשש ליציבות המגרש וכי המגרש יציב מבעבר.

בתצהיר נטען עוד, בהתייחס למסמכים וחוו"ד שהציג התובע, כי חווה"ד שניתנו מטעם התובע ניתנו על בסיס מידע שגוי, חלקי או בלתי מבוסס ומבלי לבצע מדידות וחישובים מתבקשים; המדרון חצוב בסלע ויציב; מרחק הקיר העליון מרוחק לפחות 2 מ' מקצה המדרון, כך שלא נדרשת "שן" בגב הקיר כאמור בחוו"ד אשל ממרץ 13'; התובע השעין על הקיר רצפה ומאחסן דברים באופן אשר פוגע ביציבות הקיר; המדרון מוגן נגד דרדרת אם כי ניתנו כמה הנחיות לתיקון הרשת; גובה המדרון הינו כ-12-13 מ', והקיר הבנוי מעליו הינו כ-6 מ' מלבד החלק שבסלע; קייפי לא מצא ממצאים שילמדו על חוסר יציבות.

נטען כי אין התייחסות להיתכנות ביצוע דיפון כאשר המדרון החצוב מצוי בחלקו בתוך המגרשים התחתונים שהינם בחזקת צדדים שלישיים שבחלקם כבר בוצעה בניה וכי דיפון שלו משמעו הקטנת השטח הניתן לשימוש של המגרשים התחתונים. גם מבחינה ביצועית אין כל התייחסות להיתכנות ביצוע דיפון כאשר במגרש 1289 כבר נבנה בית באופן שמונע גישה למדרון. לשיטת המומחים שהתובעים מתבססים עליהם נדרש לבצע את הפעולה בדרך של "סנפלינג" שהיא ללא הצדקה ועלולה לסכן חיי אדם.

נטען כי התובעים בנו מרפסת ולא חששו להשעינה על הקיר הבנוי התומך את המגרש, שלשיטתם אינו יציב, ולא שינו מדרכם גם לאחר שנשלחה אליהם התראה בדבר עבירת בניה. כן מצורפת תמונה של התובע או מי מטעמו עומדים בשלווה בקצה קיר התמך כשהם תולים שלט. נטען כי החשש הנטען ע"י התובעים נובע מרצון לגרום לחל"פ או למועצה להיכנע לדרישות כספיות שהעלו ללא הצדקה.

נטען כי אין ספק שאילו היו התובעים מבצעים קיר תמך בגבול המגרש, כמתחייב גם מהיתר הבניה, או אם היו מאפשרים לבצע את בסיס הקיר העליון בגבול המגרש (מתחת לקרקע) אז היה ניתן למתן יותר את המדרון כפי שלטענתו יש לעשות (בכ-2 מ' אופקיים נוספים), משכך ככל שיתקבלו טענותיו יש להטיל עליו אשם תורם מלא. לחלופין יש לקבוע שהתיקון שלטענת התובע יש לבצע, יבוצע ע"י קירוב הקיר לגבול מגרשו באופן שיאפשר את מיתון המדרון, ככל שהדבר אפשרי, ויש לחייבו במחצית עלות בניית הקיר שבמיצר.

בחקירתו הנגדית נשאל האם היתרי הבניה שהוא הפנה אליהם ניתנו לאחר שכבר הושלמה חציבתו של המצוק, והשיב כי לא יודע בדיוק מה התאריכים של העבודות, לכן יכול להיות.

השיב בהמשך כי המצוק אינו אחיד וברובו הוא יציב. השיב כי דרדרת אינה אינדיקציה לחוסן של המדרון שהוא ארוך מאד, אולם הסכים כי מצוק שיש בו דרדרת פחות חזק.

כתבן ציין עוד שמרבית המדרונות נחצבו תלול יותר מהמומלץ אולם אין סכנה של יציבות המדרונות.

כאשר כתבן נתבקש לאשר האם חווה"ד של הגיאולוג מטעם בית המשפט מאוחרת לחווה"ד מטעם הנתבעות באופן אובייקטיבי טובה יותר השיב כי הוא מסכים שהדברים יותר ברורים.

סיכומי התובעים:

בסיכומי התובעים נטען כי ביום 15.8.21 הובא לידיעת התובעים כי המועצה פרסמה בחודש יולי "מכרז פומבי 22 – 2021 למתן שרותי תכנון וייעוץ לצורך בניית הגנה וחיזוק של קיר חצוב" (להלן: המכרז). תאריך אחרון להגשת הצעות הינו ביום 18.8.21.

נטען כי מהאמור במכרז עולה כי הלכה למעשה הנתבעות מודות שהמצוק מועד לקריסה, מסוכן מחמת דרדרת, הרשת שהותקנה אינה נותנת מענה ראוי, וכן מדובר באורך של 350 מטר, כלומר לא מדובר רק במדרון שגובל במגרש (לעניין זה התובע מפנה לסעיף 3.1 למכרז). מכאן שהנתבעות מודות בכל הטענות העובדתיות של התובעים ובאחריותן לתיקון המצוק. נטען עוד כי הנתבעות הסתירו את המכרז מבית המשפט והתנהלותן חסרת תום לב.

נטען כי המצג העובדתי כמפורט בתצהיר התובע וכן בתצהירים הנוספים שהוגשו מטעמו, לא נסתר בחקירה הנגדית של הנתבעות. משכך בית המשפט מתבקש לקבל את כל הטענות העובדתיות בתצהירי התובע.

נטען כי חוות דעתו של המהנדס מלכה, שהסתמכה על חווה"ד של המהנדס דוד והגיאולוג זלצמן בעניין חוזק המצוק, נעשתה רק לאחר שהנתבעות השלימו את עבודות חיזוק המדרון ברשת, ורק לאחר שהצדדים הגישו חוו"ד משלימה לאחר עבודות המיגון של הנתבעות במצוק, ובהסכמה מלאה של כל הצדדים. משכך מבקשים התובעים מבית המשפט לאמץ את חוות הדעת של המומחים מטעמו.

באשר לקיר, נטען כי מאחר שהנתבעות לא העבירו למהנדס מלכה את תכניות הביצוע הפרטניות לבניית הקיר, הן מנעו בכך מהתובעים להמציא למהנדס מלכה את כל החישובים הסטטיים שיש בהם כדי להוכיח את את מסוכנותו ואי יציבותו של הקיר ולפיכך המומחה דחה את טענת התובע לעניין יציבות הקיר התומך. נטען כי יש לראות בעניין עדות התובע לפיה הנתבעות לא הגישו למומחה מלכה את התכניות שנדרשו להגיש (פרו' 12.7.21 עמ' 43 ש' 1-15), עדות שלא נסתרה בעדות הנתבעות ולפיכך יש לקבל את טענת התובע לפיה הקיר מסוכן ובלתי יציב.

באשר למצוק נטען כי בסיפא חווה"ד של המהנדס מלכה, הוא קבע את העקרונות לפיהם יש להכין תוכנית פרטנית לביצוע חיזוק המצוק. נטען כי בדיון ההוכחות של מומחי בית המשפט לא עלה בידי הנתבעות לערער את חוות דעתם.

נטען כי חוות דעתו המשלימה של אשל הוגשה לאחר שמומחה בית המשפט מלכה הגיש את חוות דעתו, זאת בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי ובניגוד להחלטה מיום 16.9.15, וללא שהנתבעות ביקשו רשות מבית המשפט כדי להגישה.

נטען עוד כי המהנדס אשל הצהיר בחוות הדעת כי אין לו עניין אישי בנושא, אלא שבחוות דעתו הצהיר כי "בשלהי שנת 2012 הוחלף מהנדס אברהם שני במהנדס דורון אשל הח"מ" וכי הוא זה אשר הכין את ההמלצות המקצועיות "לטיפול במדרונות ותכנון קירות תומכים בחודש מרץ 2013" וכן עולה מתצהיר התובע שלא נסתר, כי המדרון שמתחת לביתו נחצב רק לאחר חודש מרץ 2013. לפיכך נטען כי אשל הוא הנושא באחריות המקצועית לסיכונים שבמצוק וכי יש לו עניין אישי בנושא, באופן שכל פגם במצוק רובץ לפתחו, ולכן דין חוות הדעת להיפסל.

נטען כי כתבן, אשר הינו אדריכל ובונה ערים שהציג עצמו כבעל הבקיאות הרבה ביותר בענין הפרוייקט, הסכים כי חווה"ד הגיאולוג זלצמן משנת 2016, שהיא מאוחרת לחוו"ד הגיאולוג לוין משנת 2012, היא חוו"ד שמציגה דברים ברורים יותר לנוכח חישוף המצוק.

לעניין הטענה כי אין דרדרת רבה והרשתות נקיות – נטען ע"י התובעים כי מדובר בטענה שגם אם היתה נכונה למועד כתיבת חווה"ד של אשל, הרי העד אלטרוביץ' העיד אודות דרדרת קשה, וכי שהמועצה מודה כי יש לטפל בעניין, ומכאן שהרשת הפרושה על המצוק אינה מהווה פתרון, אך לא נעשה דבר, למעט הבטחות קש, עד לפרסום המכרז לאחרונה.

נטען כי לא יכולה להיות מחלוקת כי מאז חוות דעתו של אשל ועד היום חלה הידרדרות קיצונית במצב הדרדרת, וזאת בזמן קצר ביותר, מה שמחזק את חוו"ד מומחי בית המשפט.

נטען כי טענת הנתבעות לפיה הסיבה לתלילות המצוק היא מיקום הקיר התומך, מופרכת. בניית קיר התמך שלא על גבול המגרש אלא כמטר מחוץ לו לכיוון קצה המצוק, נעשתה בהסכמת הצדדים.

נטען כי אין חולק כי ביצוע חציבת המצוק לא היה על פי ההיתרים, כמפורט בס' 1 לחוו"ד אשל "מרבית המדרונות נחצבו זקוף יותר מהמומלץ", כמפורט בעדות כתבן בחקירה הנגדית (פרו' מיום 18.7.21 עמ' 48 ש' 24-25), וכמפורט בחווה"ד של מלכה.

נטען עוד כי על אף שמדובר במצוק שנבנה בניגוד להוראות היתר הבניה המקורי משנת 2009 והמלצות המומחים, מאשרת הוועדה המקומית בשנת 2015 מתן היתר חדש, ללא כל מסמך או חוו"ד המתייחסים למצב הקיים היום ותיאורו הפיזי של המצוק שהרי ככל שהיה מסמך כזה, הנתבעות היו מציגות אותו בפני בית המשפט. בהקשר זה נטען עוד כי ההיתרים משנת 2015 היו היתרים פיקטיביים שנועדו "להכשיר את השרץ". נטען עוד כי על מנת לתמוך בטענה לפיה המצוק נבנה בהיתר, כתבן הפנה את בית המשפט בתצהירו (ס' 36-37) לנספח 17 בטענה לפיה "המדרון שנחצב מופיע גם בהיתר הבניה שהגישו המשתכנים במגרשים 1299-1289, וכן בתכניות כפי שעודכנו ע"י א. גבור אדריכלים". לעניין אחרון זה נטען כי אין מדובר כלל בהיתרים המתייחסים למצוק, אלא המצוק מהווה חלק מהתשריט של חתך א-א בבקשה להיתר. התובע הפנה לתכנית ההיתר וטען עוד כי כי ההיתר למגרש 1289 ניתן בשנת 2014, כלומר קודם ההיתר החדש משנת 2015, מה שמפריך את טענת הנתבעות לפיה יש בבקשות להיתר בניה למגרשים כאמור משום ראיה להיתר הבניה החדש למצוק.

נטען כי התנהלות הנתבעות מוכיחה כי הן אינן נאמנות לאינטרס הציבורי – נטען כי מחדל אנשי המקצוע של הנתבעות ומחדל אישי הציבור של הנתבעות, גרם לכך שהן עומדות בפני עובדות מוגמרות, כאשר הן "נסחטות" להכשיר את השרץ, שהוא באחריותן, באופן שהודאה במסוכנות ובאי יציבות המצוק תפגע בהן. משכך, התובעים מבקשים מבית המשפט שלא להסתמך על הנתבעות ואנשי המקצוע שלהן אלא למנות אנשי מקצוע מטעמו בכל הקשור לתיקון המצוק.

נטען כי הוצאות התובעים הן בסך 45,237 ₪ (צורפו מסמכים). נטען עוד כי הנתבעות ניהלו את ההליך באופן שניסו למשוך זמן ולנסות להתיש את התובעים כדי שיחזרו בהם מתביעתם, כמו כן הנתבעות רואות עצמן כמוגנות ככל וחס וחלילה יקרה אסון, מהסיבה שהנושא בהליך משפטי. על כן ראוי וצודק להטיל על הנתבעות הוצאות על דרך החומרא.

סיכומים מטעם הנתבעות:

בסיכומי הנתבעות נטען כי חלוף הזמן כשלעצמו מבהיר היטב כי לא היה כל יסוד לנקיטת ההליך – הבקשה לצו מניעה שביקשו התובעים בתחילת ההליך ומצג הדברים שהוצג ע"י התובע כבהול ודחוף, התברר כשגוי שלא לומר מטעה במכוון ואף התברר כי כבר התגבש בכלל שנים קודם לנקיטת ההליך (משנת 2013-2014) וכי התובע היה שותף לו באופן מהותי וממשי. נטען כי מצב הדברים עומד בעינו כבר כמעט כ-9 שנים ודי בכך כדי לדחות את טענות התובעים.

נטען כי התחושה היא שהתובע מנהל משיקוליו הזרים מלחמת חורמה מול הנתבעות במסגרת הליכי סרק חסרי תוחלת. נטען כי את מניעיו הזרים של התובע פרט מהנדס המועצה בתצהיר עדותו והוא אף צירף אסמכתאות לדרישותיו הכספיות של התובע. נטען כי טענות אלו לא נסתרו בחקירתו.

נטען כי התובע ביקש לייצר לעצמו "מעקף" נוח וקל עת בחר להביא את עניינו בפני בית משפט זה ולא בהליך מנהלי מתאים, בנוסף, התביעה נעדרת עילה כדין. נטען כי ניתן לסבור כי מדובר בתביעה נזיקית במהותה אולם בחר התובע לבקש לפצל הליכים ולתבוע סעד הצהרתי בלבד, זאת על אף שכבר בסוף שנת 2014 ידע להעלות את טענותיו הכספיות ואף הזמין שמאי למתן חוות דעת על נזקיו. נטען כי גם לא הוכח קיומו של נזק וקשר סיבתי. עוד נטען כי גם המודד עירון פנה לבית המשפט בהודעה חריגה וחריפה (מיום 14.7.21) בה פורטו טענות בדבר איומים מפורשים על המודד, מצד ב"כ התובע. נטען כי דוגמה נוספת לסגנון נואל זה ניתן למצוא אף בטענות המופרכות של התובעים (ס' 60-63 לסיכומיהם), ומשכך יש לפסוק הוצאות לדוגמא.

נטען כי סעדי כתב התביעה המתוקן כבר מיצו עצמם במרוצת הזמן. כך, המועד ש"קבע" התובע עבור הסעד שתבע בסעיף א' לכתב התביעה חלף לפני 4 שנים. במרוצת הזמן מונו מומחים ובוצעו עבודות על פי תכנון – ומן הסתם יבוצעו עבודות נוספות גם בסביבת מגורי התובעים ולפי צרכי המועצה ושיקוליה. נטען כי המועצה כרשות מנהלית סוברנית לקבל החלטות סבירות אלו וממילא התובעים היו מצויים ככל הנראה לאורך כל התקופה בביתם וללא פינויים. נטען כי משהבין התובע בעצמו כי סעדיו מוצו, עשה דין לעצמו וביצע באמצעות כתב הסיכומים התאמות ושינויים בסעדים שתבע ובכך למעשה הודה כי אין עוד טעם בתביעתו שהוגשה. נטען כי גם דין סעדים חדשים אלו להידחות.

נטען כי המצוק וקיר התמך יציבים ונבנו כדין – הנתבעות מבקשות מבית המשפט להסתמך ולהעדיף עמדתן של הנתבעות וחוות הדעת של קייפי ואשל. נטען כי על פי החלטת בית המשפט מיום 12.7.21 לא התאפשרו חקירות מומחי הצדדים, וחקירת המודד עירון, ונקבע כי חוות הדעת של הצדדים יוותרו בתיק. נטען כי הגיאולוג זלצמן לא הגיש חוו"ד מומחה כדין והוא גם לא מונה ע"י בית המשפט.

נטען כי בחוות דעתו של של אשל (מיום 1.5.17) שצורפה לתצהיר מהנדס המועצה, הוא הסתמך על מלוא החומרים הרלוונטיים, דהיינו גם על כל המסמכים והחישובים של יועצי או מתכנני ומבצעי העבודות. כן נטען כי בשונה מחוות דעתו, חוות הדעת האחרות (דוד וזלצמן), אינן מבוססות על כלל המידע והחומר הרלוונטי (ס' 1 לחוו"ד). נטען עוד כי חוות דעתו של אשל אף מתייחסת ומקבלת את חוות דעתם של המהנדס שני – יועץ גיאוטכני, והגיאולוג לוין, נוכח מעורבותם בהקמת העבודות ועל בסיסן פעל אשל גם בעריכת דו"ח המלצות גיאוטכניות לטיפול במדרונות ותכנון קירות תומכים (מיום 25.3.12). למסמכים אלה, ציין אשל, מסתמן שדוד וזלצמן כלל לא התייחסו.

נטען עוד כי חוות דעתו של אשל לא נסתרה ואין כל סיבה להעדיף חוות דעת אחרת, גם בשים לב להשכלתו ולנסיון שלו כמפורט בחווה"ד וממילא אין כל ראיה לטענות שהועלו בסיכומי התובעים כנגד הממצאים של אשל.

נטען כי גם לו יסבור בית המשפט כי חוות דעת מומחי בית המשפט תומכות בעמדת התובעים, הרי גם במקרה זה נוכח העמדות המקצועיות של אשל ושל מהנדס המועצה, ובהצטרף אל חזקת חוקיות ותקינות המינהל, הרי למצער כפות המאזניים מעוינות, ומשכך דין התביעה להידחות. כן נטען כי ככל שעבר זמן רב יותר מהפעולה המנהלית, גובר כוחה של חזקת התקינות.

נטען כי הטענה העיקרית של התובעים בדבר קיומם של סדקים בבית נסתרה מפורשות בחוות דעתו של דוד מיום 22.7.17 אשר קבעה מפורשות כי אין סדקים בבית הקשורים לחציבת המדרון או בניית קיר התמך. נטען כי התובע בחקירתו הנגדית אף הסכים לקביעה כי אין סדקים (עמ' 41 לפרו', ש' 23). עוד קבע דוד כי "המבנה בסיכון רחוק מאד" (עמ' 15 לפרו', ש' 13). נטען כי גם הקשר לגשמים והחשש להחמרת המצב בעטיים נסתר אף הוא, כפי שהעיד זלצמן, כי אין בגשמים היורדים כדי להשפיע על יציבות המצוק (עמ' 11 לפרו', ש' 8). כן נטען כי אשל הבהיר בחוות דעתו, כי העדר הסדקים בבית מעיד כי המדרון יציב (עמ' 5).

באשר למדרון והקיר, נטען כי הם יציבים ותקינים, כפי שהמהנדס אשל הבהיר היטב. לעניין הקיר הנתבעות מפנות לחוו"ד המהנדס מלכה מיום 5.8.17, לפיה אין ממש בטענות התובעים ואין ממצא לעניין חוסר תכנוני או ביצועי בקיר, לעניין יציבותו או העדרה. נטען כי כך גם הובהר ע"י אשל, לעניין הקיר התומך – כי אין בכלל מחלוקת כי הוא עומד בדרישות המקובלות "אין על כך עוררין" (עמ' 7 לחוות הדעת).

לעניין המדרון נטען כי מחקירת מהנדס המועצה בשנים המדוברות, יהונתן כתבן, התברר כי מיקום קיר התמך בוצע בנסיבות תפיסת שטח ציבורי ע"י התובעים בין גבול המגרש לקצה המצוק (עמ' 46 לפרו', ש' 4 ואילך). לעניין זה נטען כי אשל צירף תמונות ברורות לעניין מיקום מרפסת התובעים, בצמוד לקיר התמך, ובכך משתקף חוסר תום ליבם. כן נטען כי על פי תצהיר כתבן, חובת הקמת קיר התמך, על פי היתר הבניה, היא של התובעים, על מנת שיתמוך במגרש (ס' 6 לתצהיר). נטען כי מסקנת אשל, בעקבות ניתוח יציבות המדרון, היא "לא נראה כי קיימת סכנה של יציבות המדרונות (יציבות גלובאלית)" (עמ' 5 לחווה"ד), וזאת לאחר ביצוע חישובי יציבות לפי פרמטרים שמרניים (עמ' 7 לחווה"ד). בהקשר זה נטען כי לכל היותר צוין בחווה"ד כי אפשר להקים רשת למניעת דרדרת, והודעה בנושא הוגשה לבית המשפט. נטען כי אשל הבהיר כי אין כל חובה לבצע דיפון (עמ' 8 לחווה"ד).

נטען כי מניעת הדרדרת נועדה מעצם מהותה עבור המצויים בתחתית אותו מדרון ולא מעליו (מגרש התובעים). עוד העיד מהנדס המועצה כי המדרון ארוך, יציב ברובו ("סלע יציב"), למעט כיסים של אבנים המצריכים קשירה כאשר אלה אינם מעלים חשש כי הבית "ייפול" (עמ' 50 לפרו' ש' 20), ובכך נטען כי נסתרה הנחת התובעים כי דרדרת מעידה על מדרון בלתי יציב (עמ' 49 לפרו'). נטען עוד כי ממילא התבהר מעדותו של מהנדס המועצה, כי עצם התקנת הרשת תביא במרוצת הזמן לתפיסה של אבנים והוא אף העיד כי ממילא "אין מדובר בגשם של אבנים". נטען כי מחוות דעתו של אשל עולה כי לא נצפתה דרדרת לעת עריכת חוות הדעת וזאת על אף עבודות הכלים הכבדים בשטח והחורפים שחלפו. לעניין זה אשל צרף תמונות של הרשתות נקיות מאבנים.

נטען כי אשל ציין כי קיומם של חללים מאחורי חזית הסלע, היא בגדר השערה של זלצמן, והדבר לא נסתר בדיון אלא להיפך. אשל אף חיווה דעתו תוך הפניה לדו"ח הגיאולוג לוין – לפיו מדובר בסלע גיר קשה, מאסיבי, משוכב היטב ויציב. נטען כי זלצמן הבהיר כי עדותו לעניין קיומם של סדקים בסלע היא בגדר "הערכה בלבד" כאשר ממשיך ומבהיר כי במקרה של העדר סדקים היה משנה את עדותו, מכאן שאין עדות או הוכחה לטענת התובעים גם במובן זה. נטען כי אשל אף הבהיר כי תוצאות בדיקות החוזק בוצעו באזור החזית שהוא מטבע הדברים חלש יותר, ועדיין גם עם מקדם שמרני "הערכים מציגים חוזק רב". עוד הובהר ע"י אשל כי אין גם סכנת "גלישת קרקע". נטען כי יסוד המסוכנות, הבהילות והדחיפות שהעלה התובע נסתרו שהרי לפי זלצמן במצב יכול להיוותר כמות שהוא "גם אלף שנה" (עמ' 19 לפרו' ש' 8). נטען כי לעניין התקן הרלוונטי ציין אשל שלפי לשונו של תקן 940, מדובר ב"שיפוע מומלץ" ולא מכסימלי, וכי ניתן "להיעזר" בטבלה לקביעת השיפוע.

לעניין המכרז החדש, הודיעו הנתבעות, בהתאם להחלטת בית המשפט, כי מדובר במכרז שפורסם על ידי המועצה בינואר 2022 (לאחר שלמכרז הקודם מאוגוסט 2021 לא היתה הענות) לצורך חיזוק הקיר החצוב לכל אורכו, 350 מ'. זאת מאחר שנצפתה – כפי שכתוב במכרז: "תופעה של התנתקות אבנים בגדלים שונים, שעלולה להוות סכנה לבני אדם ולקיים במגרשי המגורים. למניעת הסכנה, הותקנה לפני כשש שנים בחלקו הגדול של הקיר רשת מתכתית גמישה המעוגנת לסלע. למרות הרשת, קיימת כיום תופעה של דרדרת ונדרשת פעולה למניעת הסכנה".

נטען כי אין למכרז זה רלוונטיות לתביעה ולמגרש, אלא הוא מתייחס רק לבטיחות במגרשים התחתונים, שיש להגן עליהם מסכנת הדרדרת.

דיון

לעניין שיפוע המדרון ומסוכנותו: בניגוד לטענת כתבן, התכנון של המהנדס ראובן חזי, המפקח מטעם חברת הניהול ס.ב.ר ניהול פרוייקטים בע"מ, מתייחס (עמ' 3 לנספח א' של דו"ח פורמנסקי) לאופן חציבת כל המדרון (מגובה 358 מ' עד גובה 382 מ', היינו 24 מ' הפרש גבהים אנכי) בין מגרש 1287 למגרש 767 שמעליו. לגבי מדרון זה, תוכנן כי ייחצב ב-2 מדרגות (ברמות) של כ-8 מ' כל אחת, מתחת לקיר התמך העליון, ועוד שתי מדרגות (מפלסים) במגרש התחתון.

יצויין כי גם בחוות דעת הגיאולוג משה לוין, שערך חוות דעת גיאולוגית לצורך פרוייקט שכונת כרמים בשנת 2012, לפני תחילת החציבה, צויין כי לגבי מתחם F התכנית היא: "בחלקו הצפוני קירות חציבה בגובה כולל של 2-14 מ' ומחולק לשלושה קירות חציבה בגובה 4-6 מ' אנכיים עם ברמות ברוחב של 2-5 מ' בהתאמה". 

בפרק המסקנות הומלץ, כי "חפירה בסלע תתוכנן לפי גובה מדרגות מכסימלי של 6 מ' בשיפוע של 4:1 (אופקי אנכי) עם ברמות אופקיות של 2-3 מ'". כן צויין כי נדרש תימוך לפי הנחיות יועץ קרקע לגבי הקירות האנכיים, אלא אם ישונה שיפוע החפירה, וכן נדרש תימוך באזורים בהם יש אזור בלוי עם כיסי ועורקי חרסית. (נספח 35)

הנתבעות לא הצליחו לסתור את תשריט ההיתר של המדרון כפי שהוצג בנספח א' לדו"ח המהנדס פורמנסקי ונתמך בחוות דעת הגיאולוג לוין, לא הציגו תשריט אחר שלשיטתן הוא הרלוונטי למגרש 768, ולפיכך עומדת בעינה קביעת המהנדס מלכה, כי אין זה סביר שלשני מגרשים סמוכים קבע המהנדס המתכנן חתך חציבה שונה של המצוק. כן עומדת לחובתן החזקה, כי אי הצגת ראיה שבידיהן של הנתבעות, מלמדת שאילו הוצגה – היתה פועלת לרעתן. יצויין כי היה בידי הנתבעות להציג את החתך הרלוונטי למגרש 768 בפני המומחים מטעם בית המשפט, ובכך לסתור את הקביעה של חריגה מהיתר, אך הן נמנעו מכך – וטעמיהן עימן.

יצויין כי גם קייפי אישר שהפרש הגבהים בין שני המפלסים בחתך המגרש הוא 25 מ' שמתוכם 21 מ' הם מתלול אנכי הכולל את קיר התמך העליון (שגובהו כ-8 מ') והמדרון.

גם אם תכנית ההיתר המקורית של המהנדס ראובן חזי היתה בגדר תכנון ראשוני שהיה עשוי להשתנות בהמשך, בהתאם לנתונים שיתגלו בשטח תוך כדי החציבה, כטענת כתבן, לא הוכח כי המהנדס חזי שינה את דעתו בהמשך, ביחס למגרשים 767-768 או בכלל, והנתבעות בחרו שלא להציג חוות דעת או עדות מטעמו לבית המשפט.

יתר על כן, גם אם אתעלם מעניין החריגה מהיתר, הרי שהוכח בחוות דעתם האובייקטיביות, המבוססות והנתמכות היטב בנתונים אובייקטיביים, שתועדו במדידות וצילומים, של מומחי בית המשפט, כי חציבת המדרון שגובהו כ-15 מ' (מתחת לקיר התמך) בתלילות של מעל 80 מעלות, חורגת מהתקן המחייב הממליץ על זוית שיפוע של עד 70 מעלות כשעסקינן בסלע שאינו אחיד ושיש בו סדקים וחללים העשויים להחלישו. כל המומחים היו איתנים בדעתם כי בסלע מסוג זה, וזוית חציבה כפי שנחצב המדרון, אין המדרון יציב במידה מספקת והוא עלול לקרוס ברבות השנים באופן שלא רק תיווצר דרדרת, המסכנת את המגרשים התחתונים, אלא גם תהיה קריסה של יציבות המצוק עצמו באופן המסכן את יציבות המגרש (המפלס העליון של המצוק).

מבלי להטיל כל דופי במקצועיות וביושרה של מומחי הנתבעות, המהנדסים קייפי ואשל, הרי ששניהם מעורבים בפרוייקט כרמים מתחילתו, הם שאישרו - בין מראש, בין בהמשך ובין בדיעבד - את אופן החציבה ופתרון המיגון שנבחרו ויושמו בפרוייקט, כך שכל ליקוי שיימצא ביציבות המדרון עלול להיות מונח לפתחם, כמי שכשלו בייעוץ שנתנו. דוגמה להתייחסות מגמתית של מומחי הנתבעות ניתן לראות בהתייחסותם לבניה של התובעים של רצפת מרפסת, הנשענת בקצה הדרומי על גבי קיר התמך, כשהם מאדירים את העומס הנגרם בשל בניה זו על הקיר (לדוגמא במכתביהם נספח 35 שנכתבו לבקשת הנתבעות בתגובה לבקשה לצו מניעה זמני), בעוד שמומחה בית המשפט קבע כי אין מדובר בעומס משמעותי כלל. כך גם ניתן להתרשם מהפער בין חוות הדעת הראשונה של אשל, שניתנה לפני תחילת החציבה ב"דעת נקיה" וללא פניות, ואשר המלצותיה דומות עד זהות להמלצות מומחי בית המשפט, לבין חוות הדעת המאוחרות יותר אשר נכתבו מתוך עמדה "מגננתית" בעקבות התביעה והבקשה לצו מניעה זמני, בהן נקט עמדות "מקלות" הנוחות לנתבעות ולמצב הקיים שנוצר בשטח בניגוד לתכנון המקורי.

לא מצאתי בסיס לטענות להטלת אשם תורם או אחריות על התובעים. הוכח כי בניית קיר התמך למגרש ע"י החל"פ נעשתה בהתאם להסכם עם התובעים מפברואר 2014 (כפי שנבנו קירות תמך ע"י החל"פ גם למגרשים הסמוכים), בטרם פיתוח המגרשים 1282-1295 בשכונת כרמים, המצויים מתחת למגרש. בנוסף, הוכח כי במסגרת ההסכמה דנן נמסר השטח המצומצם שבין קיר התמך לבין המגרש (רצועה ברוחב מטר) לשימוש התובעים במסגרת הסכם טיפוח (כפי שנערך איתם גם בשנת 2008). הוכח בחוות דעת המומחים כי אין בבניה של מחסן עץ, רצפת מרפסת ופרגולה בגבול קיר התמך, כדי ליצור עומס המכביד או מערער את הקיר, ומדובר בתוספת משקל זניחה. אין כל רלוונטיות לחריגות הבניה האחרות, שמצא כתבן לנכון לציין בתצהירו.

לפיכך אני קובעת כי חציבת המדרון בתלילות וללא דיפון מהווה עוולת הסרת תמיכה ממקרקעין ביחס למגרש, לפי סעיף 48 א לפקודת הנזיקין. האחראיות לעוולה הן הנתבעות 1 ו-2, באשר הוכח כי הנתבעת 2 היתה הזרוע המבצעת של הנתבעת 1.

לגבי קיר התמך, לא מצאו המומחים מטעם בית המשפט כל פגם ביציבותו, ועל אף השיפוע של 88 מעלות אין בו כל סכנה ואין צורך בעבודות לחיזוקו. לא הוכחה הטענה לסדקים בבית שנגרמו כתוצאה מבניית קיר התמך.

העובדה כי עילת התביעה היא נזיקית, אינה שוללת מתן סעד מסוג של צו עשה, כאשר הדבר הכרחי למניעת נזק, וסעד כזה כלפי רשות מקומית אינו מוגבל לעתירה מנהלית. לעניין הגשת תביעה כספית – ניתן עוד ביום 14.5.15 היתר לפיצול סעדים, מה גם שבכפוף לביצוע פסק הדין, לא אמור להגרם לתובעים כל נזק כספי (למעט שיפוי על דיור חלופי במידת הצורך, בעת ביצוע העבודות).

לגבי המדרון, אני מוצאת לנכון והכרחי כדי למנוע חשש לאסון עתידי, לתת סעד של צו עשה המחייב את המועצה לתכנן ולבצע דיפון של המדרון מתחת למגרש, בהתאם להוראות המומחה משה מלכה בחוות דעתו (לרבות לעניין הרוחב המינימלי הנדרש מעבר לרוחב המגרש). הוועדה תמלא את תפקידה בהקשר של מתן ההיתר לתכנית החיזוק. התכנון והביצוע יהיו על חשבון המועצה. המועצה תישא בשכרו של המומחה מלכה לעריכת תכנית הביצוע הקונקרטית, או לחילופין תגיש את התכנית הקונקרטית שתגובש ע"י מהנדס מטעמה לאישור המהנדס מלכה בטרם ביצועה, ותישא בשכרם, כמו גם בשכר הקבלן המבצע. לתובעים יוסדר דיור חלופי לתקופת ביצוע העבודות ככל שיבחרו לעזוב את הבית בתקופה זו ובהתאם להוראות המהנדס מלכה. התכנון והביצוע של הדיפון ייעשו תוך 18 חודשים.

בהקשר לטענת הנתבעות כי לא צורפו כבעלי דין בעלי הזכויות במגרש התחתון שדרכו אמורה להתבצע עבודת החיזוק, יצויין כי בעלי הזכויות במגרש 1288 שבמפלס התחתון הודיעו לבית המשפט ביום 20.11.19 כי הם אינם מתנגדים לסעדים המבוקשים וכי ככל שהחיזוק של המדרון ידרוש כניסה של כלי עבודה למגרשם לצורך גישה למצוק והדבר יהיה אפשרי פיזית, הם יאפשרו זאת, בכפוף להחזרת המצב לקדמותו בסיום עבודות החיזוק.

ככל שהנתבעות לא יבצעו את פסק הדין תוך הזמן שנקבע, יעריך המומחה מלכה את העלות הכספית של תכנית הביצוע הקונקרטית שהוכנה על ידו, לרבות הדיור החלופי, והנתבעת 1 תשלם סכום זה לתובעים.

(לסנקציה הכספית, ראו להשוואה: ת"א (טבריה) 1530/01 מוסטפא נ' רינאווי ; ת"א (נצרת) 4896/98 חאיק נ' סלימאן, ע"א (נצרת) 1205/06 סלימאן נ' חאיק; ת"א 9457-07-11 רמדאן נ' חנא (פורסמו בנבו)).

הנתבעת 1 תישא בהוצאות המשפט של התובעים בסך 40,000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.

ניתן היום, ל' שבט תשפ"ב, 01 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.