ווזנסנסקי נ' סיוע משפטי-מחוז ת"א

פסק דין

המערערת הגישה ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא להעניק לה סיוע משפטי בתביעה שבדעתה להגיש נגד עו"ד גוטליב.

בקצרה ייאמר, כי עו"ד גוטליב ייצגה בזמנו את המערערת בעסקה של רכישת דירה ברחוב הבושם 93 תל אביב, ולמערערת טענות שונות נגד עו"ד גוטליב על טיפול רשלני בענייניה, שלא כאן המקום לפרטן. העיקרית שבהן היא, כי בשל רשלנותה של עו"ד גוטליב, אף שחלפו כשש שנים מאז חתימת חוזה המכר, טרם נרשמה הדירה בשמה של המערערת בלשכת רישום המקרקעין.

המשיבה מסרבת להעניק למערערת את הסיוע המשפטי בשל חוסר סיכוי משפטי. לטענת המשיבה, הגישה המערערת בעבר תביעה כנגד עו"ד גוטליב בגין רשלנותה, התביעה נתבררה בבית משפט לתביעות קטנות וביום 20.7.04 דחה בית המשפט לתביעות קטנות (בתיק 5213/04) את התביעה, מצא כי עו"ד גוטליב טיפלה בעניינה של המערערת באופן מקצועי ונאות, ואין כל בסיס לתביעה כנגדה (להלן: "התביעה הראשונה"). לאחר מתן פסק הדין הנ"ל פנתה המערערת למשיבה וביקשה לקבל סיוע משפטי בהגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי המשיבה והמערערת לא הגישה כל ערעור על החלטת המשיבה.

ביום 10.5.06 הגישה המערערת תביעה נוספת בבית המשפט לתביעות קטנות (תיק 4299/06, להלן: "התביעה השניה") כנגד עו"ד גוטליב לפיצויים על רשלנות מקצועית. ביום 26.9.06 דחה כב' השופט אביחי דורון את התביעה על הסף, מן הטעם כי הקביעות שנקבעו בפסק הדין בתביעה הראשונה בדבר היעדר רשלנותה של עו"ד גוטליב, מהוות מעשה בית דין כנגד התביעה הנוכחית.

המערערת פנתה שוב למשיבה בבקשה לקבלת סיוע בהגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתביעה השניה, אולם זו נדחתה מן הטעם של חוסר סיכוי משפטי. גם על החלטה זו לא ערערה המערערת.

ביום 16.8.07 פנתה המערערת למשיבה פעם נוספת, וביקשה שוב לקבל סיוע משפטי בהגשת תביעה נגד עו"ד גוטליב, אך המשיבה סירבה. ערעור על החלטה זו לא הוגש.

בין לבין, ביום 24.1.08 נרשמו במנהל מקרקעי ישראל זכויות החכירה המהוונות בדירה על שמה של המערערת, אולם אלה לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין. ביום 27.12.07 העניקה המשיבה למערערת סיוע משפטי בהגשת תביעה לפיצויים נגד מוכרת הדירה ונגד חברת פאפו מפעלי בנייה 1992 בע"מ (להלן: "החברה המשכנת"), אשר הקימה את הבניין בו נמצאת הדירה, בגין אי העברת זכויות החכירה על שמה בלשכת רישום והסדר מקרקעין. המערערת ביקשה שלא להגיש תביעה נגד המוכרת אלא רק נגד החברה המשכנת וכך נעשה.

יחד עם זאת, פנתה המערערת שוב למשיבה וביקשה סיוע משפטי בהגשת תביעה נוספת כנגד עו"ד גוטליב בגין רשלנותה בטיפול בעניינה, ובמיוחד אי העברת רישום הדירה על שמה.

המשיבה, במכתבה מיום 27.5.09 סירבה להעניק למערערת סיוע משפטי בשל חוסר סיכוי משפטי מן הטעם כי שתי התביעות שהוגשו נגד עו"ד גוטליב בעבר נדחו על ידי בית משפט, וקביעותיהן מהוות מעשה בית דין המונע הגשת תביעה נוספת. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי.

דין הערעור להדחות.

המערערת חזרה וטענה בפניי, כי עו"ד גוטליב נהגה ברשלנות חמורה כלפיה ואף כי ניתנו שני פסקי דין הקובעים כי עו"ד גוטליב פעלה כראוי ואין למצוא דופי בהתנהגותה, יש מקום להגיש את התביעה, שכן להבנתה עו"ד גוטליב שיקרה בעדותה בבית המשפט.

בשני פסקי דין שניתנו בתביעה הראשונה ובתביעה השניה נקבע כי אין למצוא רשלנות בפעולותיה של עו"ד גוטליב. הממצאים שנקבעו בפסקי הדין מבוססים על ממצאים עובדתיים לרבות בשאלת האמון שייחס בית המשפט למערערת ולעו"ד גוטליב. בית משפט קמא לא קבע כי עו"ד גוטליב שיקרה ואין בית משפט שלערעור מתערב בממצאים אלה. קביעות בית המשפט יוצרות השתק מחמת מעשה בית דין בכל הנוגע לפעולותיה של עו"ד גוטליב. לפיכך אין כל עילה להגשת תביעה נוספת כנגד עו"ד גוטליב.

אני מבינה לליבה של המערערת, המבקשת כי הדירה תירשם סוף סוף על שמה בלשכת רישום המקרקעין, אולם כפי שהבהרתי אף בשעת הדיון, הפיתרון לבעיה זו אינו על דרך של תביעת רשלנות כנגד עו"ד גוטליב, אלא בהמשך ההליכים כנגד החברה המשכנת. כפי שהובהר לעיל, תביעה כזו הוגשה ומתנהלת בסיוע שקיבלה המערערת מהמשיבה.

החלטתה של המשיבה סבירה וראויה ואין להתערב בה.

ובשולי הדברים: המערערת מלאה טענות כרימון, על כי הבנק למשכנתאות בו נטלה משכנתא, שולח אליה הודעות חיוב בגין אי רישום שטר המשכנתא, ככל הנראה כתוצאה מאי רישום הנכס בשמה בלשכת רישום המקרקעין. ב"כ המשיבה הבהירה, כי הם זימנו את המערערת ללשכתם על מנת לטפל בעניין זה, ואף שלחו בעניינה מכתב לבנק. מסיבותיה היא, לא התייצבה המערערת אצל המשיבה ובכך היא מונעת אפשרות מהמשיבה לבדוק הענקת סיוע משפטי וטיפול מול הבנק.

כל הסברי למערערת בעת הדיון שהתנהל בפני, כי עליה לפנות למשיבה כדי שתסייע לה בעניין מול הבנק, נפלו על אוזניים ערלות. המערערת עומדת על טענתה כי בכל אשמה עו"ד גוטליב ולשם כך יש להגיש תביעת רשלנות נגדה. אני שבה, חוזרת ומדגישה בפני המערערת, כי אין פגם בסירובה של המשיבה להעניק לה סיוע משפטי להגשת תביעה נגד עו"ד גוטליב, וכי כדי להתמודד עם דרישות הבנק מן הראוי לפעול במישרין כנגדו ולא כנגד עו"ד גוטליב; מן הראוי שהמערערת תפנה בעניין זה אל המשיבה המוכנה לסייע בעדה ואף זימנה אותה לשלוש פגישות אליהן לא התייצבה.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור.