וויחנסקי ואח' נ' צבר חברת נסיעות ואח'

פסק דין

1.בפני תביעה לפיצוי בסך 23,600 ש"ח עקב הפרת הסכם לפיו התובעים הזמינו קרוז באוניה באמצעות הנתבעים 1 ו – 2. הקרוז הוזמן באמצעות נתבעת 2 אצל צד ג' שהיא נציגה הבלעדית של חברת האוניה בארץ.

2.בתביעה התובעים מתמקדים ב – 2 טענות:

א.במשך שלושה ימים ושני לילות היתה סתימה בביוב ב – 2 הקבינות.

דבר שגרם אי נוחות משמעותית וסבל רב לתובעים ומשפחותיהם הן מבחינת חוסר הנוחות והריחות בקבינות והן בגלל המרחק הרב בין מיקום הקבינות לבין שרותים ציבוריים באוניה.

ב.בשעת ההזמנה לשייט בחרו לראשונה התובעים בהסדר שאינו מאפשר מקום קבוע בארוחות אלא ששינו הזמנה זו וביקשו לקבל מקומות קבועים. לטענתם נאמר להם כי ההזמנה התקבלה ותובעים גילו רק בעת עלייתם על האוניה כי השינוי לא התקבל. לדבריהם הם נאלצו לעמוד בתור בכל ארוחה וחדר האוכל היה פחות נוח ומכובד.

3.התובע וויחנסקי טען שענין הביוב גרם לו הרבה יותר מחוסר נוחות , הוא עבר אירוע מוחי והיה לו חשוב מאד לשמור על רמת ניקיון גבוהה.

התובע נקר אמר: "מה שהיה היה קטסטרופה זה לא ענין של אי נוחות כל הדק שלנו נסתם... ולא היה מקום להעביר אותנו". (עמוד 2 שורות 5-6).

4.דובר בקרוז מפנק של 7 לילות ו – 8 ימים שעלה לכל זוג 1,556$ וכן שילמו ביחד התובעים 6,250 ₪. לכן ברור שאף אם דברי התובעים אמת, העתירה להחזר של 23,600 ₪ היא מופרזת ומוגזמת.

5.באשר לנתבעת 1 - צבר: היא פעלה כסוכנת נסיעות מול התובעים בכל הנוגע להזמנה לשולחן קבוע, אכן התובעים שינו את ההזמנה והבקשה הועברה לנתבעת 2 שדרכה הקרוז הוזמן. התשובה שהתקבלה היתה שהבקשה נשלחה, וכאשר יש תשובה הנתבעת 2 תודיע. בסופו של דבר דווח שהבקשה לא אושרה, ונשארה בגדר "בקשה" . לדברי נציגי הנתבעת 1 הדבר נמסר לתובעים לפני יציאתם.

6.לדברי נציג הנתבעת 2 היא פעלה כמתווך בין נתבע מס' 1 לבין התובעים וביצע את ההזמנה אצל צד ג'. לכן אין לה שליטה על מה שקורה באוניה. לעומת זאת צד ג' מייצגת את האוניות באופן בלעדי בארץ ולמעשה אין להזמין שייט באוניה זו אלא דרך צד ג'.

7.עמדת צד ג' היא שונה: לדברי גב' עינת בלפרמן, לאוניה עורכי דין בארץ אשר מייצגים אותה ואין צד ג' הכתובת לפניה זו.

8.בעת הנסיעה, נציגי האוניה הוציאו מכתב התנצלות לתובעים בקשר לביוב ובקשו מהם לייצור קשר עם מחלקת יחסי ציבור. לטענת נציגת צד ג' התובעים היו חופשיים לפנות אל האוניה והם בחרו שלא לעשות זאת. ניכר הדבר שנציגת צד ג' לא ידעה למסור לבית המשפט דבר על מהות התקלה או מה נעשה על מנת לתקנה בעת הנסיעה.

9.לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

א.לא מצאתי פגם בהתנהגות הנתבעים בקשר לענין השולחן הקבוע, הם פעלו כראוי והעבירו את הבקשה לשינוי לצד ג' אך הבקשה לא התקבלה. כמו כן שוכנעתי שהתובעים ידעו על המצב לפני נסיעתם.

ב.באשר לענין הביוב – זה בוודאי דבר המזכה לפיצוי ביחס סביר למשך זמן התקלה ורצינותה. אין ספק שהימים של סתימות הביוב היו בלתי נסבלים לתובעים, מה עוד, שדובר בטיול מפנק ויש להם צפי לקבל תמורה מלאה בגין כספם.

לפיכך בגין התקלה הזו אני מעניק לכל משפחה 1,800 ש"ח כפיצוי.

ג.באשר לאחריות של נתבעת 2 וצד ג' לפיצוי: נתבעת 2 זכתה בתמורה של עמלה בגין ההזמנה ולכן לכאורה עליה לפצות את התובעים. אולם שוכנעתי שבפועל, אין ולא היתה לנתבעת 2 כל שליטה על האירוע שהתרחש באוניה.

ד.באשר לצד ג', אין לצפות שאזרח פשוט בארץ יתבע חברה בעלת אוניה בחו"ל משום שצד ג' היא המייצגת והמשווקת הבלעדית של חברת האוניה בארץ והתובעים זכאים לפנות אליה לפיצוי.

לדברי נציגת צד ג', אין לחברת האוניה משרד או כתובת בארץ ולמעשה אין דרך להזמין שרותים ממנה אלא באמצעות צד ג'.