ווקנין ואח' נ' טייב אלי בע"מ ח.פ. 51-788590-9 ע"י ב"כ עוה"ד פ. מורני

פסק דין

התובעים עותרים בתביעתם לפיצוי כספי מאת הנתבעת אשר מכרה להם רכב, מבלי שלטענתם, גילתה להם אודות התאונה שעבר הרכב עובר למכירתו.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה, פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד -1984.

לאחר שעיינתי בכל כתבי הטענות, ובכלל זה במוצגים שהוגשו במהלך הדיון, והתרשמתי מן העדויות שהונחו בפניי ולאור הסמכות שניתנה לי לפסוק על דרך הפשרה, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים באמצעות התובע 1 סך של 1,000 ₪.

סכום זה ישולם תוך 30 יום אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

אף שהצדדים פטרו אותי מחובת הנמקה, ראיתי לנכון, להביא בקליפת אגוז, חלק מן השיקולים שהנחוני בהכרעתי:

הנטל להוכיח התביעה מונח לפתחם של התובעים. עדות התובעים כי הרכב לא עבר תאונה בעת שהיה בחזקתם היא עדות יחידה של בעלי דין הנוגעים בדבר. הרכב נמכר ע"י התובעים בחודש ספטמבר 2010 כך שקיימת בהחלט אפשרות סבירה שהרכב נפגע דווקא בעת שהיה בחזקת התובעים. מאידך, לא זומן לעדות הסוכן שלפי טענת הנתבעת עשה בפועל שימוש ברכב נשוא התביעה עובר למכירתו בכדי יעיד בשאלה האם הרכב עבר תאונה בעת שהיה בחזקתו.

מנהל הנתבעת העיד כי התובע 1 נטל את הרכב לבדיקה, אצל חבר בטרם החליט לרכוש את הרכב.

לא זומנו לעדות הבודק מטעם טסט עכו בע"מ וגם לא זומן נציג חברת הטרייד אין שמולו בוצעה ההתקשרות בקשר למכירת הרכב ע"י התובעים לביסוס טענת התובעים הן לענין עברו התאונתי של הרכב והן לענין הסכום שהופחת ממחיר המכירה של הרכב בשל התאונה הנטענת.

אף שעילת התביעה נודעה לתובעים, לשיטתם, כבר ביום 15.9.2010 בחרו להגיש את התביעה רק ביום 25.3.3012, לאחר מתן פסק הדין שניתן לחובת התובע 1 ולזכות הנתבעת במסגרת תא"מ 46558-10-10, ביום 21.2.2012 דבר האומר "דרשני".

המזכירות מתבקש לשגר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.