החלטה
לפני בקשה למתן סעד זמני על דרך של הטלת צווי עיקול כמו גם מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ.
במסגרת הבקשה טען המבקש כי בימים האחרונים התברר כי המשיבות 1 ו – 3 מצויות בקשיים כלכליים, עד כי הוגשה בקשת פירוק ביחס למי מהן. עוד נטען, כי בכתבה אשר התפרסמה נמסרו נתונים הנוגעים לכך ששיקים של הנתבעות אינם מכובדים וכי יש להן חובות מרובים לגופים שונים.
ביום 13.2.13 ניתנה החלטה במעמד צד אחד, במסגרתה מצאתי להורות על מתן צו עיקול זמני עד לגובה סכום התביעה. לא מצאתי באותה עת, ליתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביחס למשיבים 2, 4 ו-5.
ביום 17.2.13, הוגשה לעיוני בקשה נוספת מטעם המבקש, במסגרתה פירט את ההתרחשויות בדיון בבקשת הפירוק בבית המשפט המחוזי ובסופה עתר למתן צווים להעברת מסמכים שונים כמפורט באותה בקשה.
אתמול, ה- 18.2.13, התקיים דיון במעמד הצדדים במסגרתו טען בא כח המשיבים כי צו הפירוק הזמני בבית המשפט המחוזי – בוטל. לטענת המשיבים, נשמטה הקרקע בפני הבקשה אשר ממילא לא הייתה מפורטת דיה, בהתאם לפסיקתו של בית המשפט, על מנת שתצדיק מתן צו זמני.
בנוסף, טען בא כח המשיבים, כי סיכויי ההליך הינם כה נמוכים עד כי יש בכך כדי להצדיק דחיית הבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בפני היום, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי ככל שהיא מתייחסת לצו העיקול ולהידחות ככל שהיא מתייחסת לבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. טעמיי להלן.
בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984, הדנה בבקשה לסעד זמני נקבע:
" (א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התביעה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש"
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר שיקולים אלה:
(1)הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק ייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או אדם אחר.
(2)אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש."
כידוע, החלטת בית המשפט לעניין צווי מניעה זמניים היא פרי שיקול דעת שיפוטי.
בבואו של בית המשפט לשקול מתן סעד זמני, עליו לבחון, בין היתר, מהות הסעד המבוקש, סיכויי הצדדים להוכיח את טענותיהם (קיומה של זכות לכאורית של המבקש לקבל את הסעדים המבוקשים על ידו), מאזן הנוחות, וניקיון כפיו ותום ליבו של המבקש, וכן את פרטי הבקשה ומועד הגשתה.
כל אחד מן השיקולים נבחן בפני עצמו ואולם, ההחלטה נובעת ממשקלם הסגולי הכולל של כלל הרכיבים כפי שנבחנו על ידי בית המשפט, בהסתמך על הבקשה, על נספחיה, כמו גם טיעוני הצדדים.
בדיקת קיומו של התנאי הבסיסי למתן הצו הזמני, שהינה סיכויי ההליך, הינה לכאורית בלבד, והיא אינה אמורה ואינה משקפת עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית (בעניין זה ראה ע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר פ"ד נו(1) 529), וכוחה של החלטה בעניין זה יפה לשאלת הסעד הזמני בלבד.
תיק זה מצוי בשלב מתקדם שעה שהוגשו תצהירי הצדדים והתיק נקבע לשמיעת ראיות. עם זאת, העדים טרם נחקרו, וטרם ניתנה לבאי כוח הצדדים האפשרות להציג את טענותיהם המשפטיות ביחס לזכויות הצדדים. בנוסף, איני יכולה להתעלם מן העובדה כי חלק מהראיות בתיק זה עניינן חוות דעת, שעה שהמומחים טרם נחקרו.
נכון למועד היום, מונחות בפני גרסאות הצדדים, במסגרתן טען המבקש, כי המשיבים או מי מהם, הפרו את ההסכמות אשר היו בין הצדדים בחוסר תום לב ונגרמו לו נזקים מרובים לרבות עלות הקמת בר ואובדן הכנסות. בנוסף, טען המבקש, כי הכספים אשר שולמו לו בעבר, שולמו על בסיס נתונים עובדתיים אשר בדיעבד התברר, כי הם אינם נכונים.
נוכח כך, לטענת המבקש הוא זכאי לקבל כספים נוספים אשר מקורם בפערים אלו.