ויאצ'סלב נ' ברק אור שירותי אבטחה וניקיון בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובע לגילוי הסכם ההתקשרות למתן שירותי שמירה ואבטחה שנחתם בין הנתבעת לחברת "סלקום" (להלן: "ההסכם").

התובע שובץ לעבודתו בחברת "סלקום" ולטענתו, הנתבעת חייבת לו מכוח ההסכם, הפרשי שכר, זכויות והפרשי זכויות סוציאליות. לשיטת התובע, שכר היסוד שלו היה אמור לעמוד ע"ס 27.25 ₪, בעוד שזה גובה השכר הכולל ששולם לו, תוך גילום רכיבים נוספים.

לטענת הנתבעת, ההסכם אינו קובע דבר באשר לשכרו של התובע ואין מקום לחשוף אותו. לטענת הנתבעת בהסכם מצויים סעיפים חסויים הנוגעים לעסקיה של הנתבעת, ובחשיפתו יש כדי לגרום לה נזק רב.

הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ – אשר לוי ואח', ניתן ביום 30.6.2005).

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובע ובתגובת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.

הפסיקה הכירה בעבר בחוזים לטובת צד ג' מכוח סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 ומכוח עקרון תום הלב, והדבר אף אינו זר בבתי הדין לעבודה (ראה בעניין זה עב' 1152-05 מור מאיה נ' סער שמירה ושירותים (1996) בע"מ (ניתן ביום 22.11.07) ו-עב' 2079/08 אלכסנדר גריגורייב נ' מודיעין אזרחי בע"מ (ניתן ביום 23.11.11)).

במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים בית הדין אינו נדרש להכריע בשאלה אם ההסכם מקנה זכויות לתובע, אולם שאלה זו הינה אחת השאלות שבמחלוקות בתיק דנן והכרעה בה דרושה במסגרת הדיון בתובענה. על כן, על מנת שבית הדין יוכל להכריע במחלוקת האמורה, ההסכם הוא מסמך רלוונטי ויש לאפשר את גילויו.

לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת כי יש בחשיפת המכרז משום חשיפת סודות העלולים לגרום לה נזק רב, ואינני יכול להשתחרר מהרושם כי טענה זו הועלתה מן הפה אל החוץ בלבד. הנתבעת לא הצביעה ולו במרומז על הסודות הגלומים בהסכם לשיטתה וכיצד יש בגילוי ההסכם כדי לגרום לה נזק כנטען.

למען הזהירות בלבד, הנתבעת רשאית למחוק מהעותק של ההסכם שיועבר לתובע את הסעיפים הבאים (על סעיפי המשנה שבהם), שממלא אין להם כל רלוונטיות למחלוקות המתעוררות בין הצדדים: 3, 4, 6, 7, 11, 12, 13 – 18, נספח ב' ו-ג' (עמ' 13-15).

מעבר לצורך יצוין כי לאחר שבית הדין עיין במכרז, הוא השתכנע כי חלקים ממנו רלוונטיים ביותר למחלוקות המתעוררות בין הצדדים ובין היתר נוגעים ישירות לגובה השכר שהנתבעת התחייבה לכאורה, לשלם לעובדיה. על כן, ללא חשיפת ההסכם, בית הדין אינו יכול לבצע את מלאכתו נאמנה.

סוף דבר - מכאן, הבקשה מתקבלת. הנתבעת תגלה את ההסכם ותאפשר לתובע לעיין בו, וזאת בתוך 15 ימים.

שאלת ההוצאות תילקח בחשבון בסיום ההליכים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"א, 09 מאי 2011, בהעדר הצדדים.