תו"ב
בית משפט השלום בית שמש
|
21682-11-10
30/05/2013
|
בפני השופט:
חגית מאק-קלמנוביץ
|
- נגד - |
התובע:
ועדה מקומית בית שמש
|
הנתבע:
1. טריילר הובלות בע"מ 2. ציון סהראי 3. יוסף סהראי
|
הכרעת-דין |
הכרעת דין
1.נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של ניהול עסק הטעון רישיון ללא רישיון לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968. על פי עובדות כתב האישום הנאשמים ניהלו עסק של תחנת מעבר לאיסוף אשפה ופסולת ללא רשיון כדין (להלן: העסק), כשהנאשמים 2 ו-3 הם מנהלים פעילים אצל הנאשמת 1.
2.הנאשמים כפרו באשמה. לטענתם היה ברשותם רשיון עסק תקף להפעלת האתר, והאתר אינו משמש כתחנת מעבר. עוד טענו הנאשמים כי נאשם 3 אינו בעל תפקיד בנאשמת 1 ואין לו מעורבות בהפעלת העסק, מלבד סיוע מזדמן לנאשם 2 המנהל את הנאשמת 1.
3.החלטתי לזכות את נאשם 3 מן המיוחס לו, לאחר שלא הוכחה אחריותו למעשיה ומחדליה של הנאשמת 1. באשר לנאשמים 1 ו-2, החלטתי להרשיע אותם במיוחס להם, כפי שאפרט להלן.
האם הנאשמים ניהלו תחנת מעבר?
4.אין מחלוקת על כך שהנאשמים ניהלו עסק של הובלת פסולת בניין, מיונה ושפיכתה (להלן: העסק). כאמור, הנאשמים טענו כי אין מדובר בתחנת מעבר ועל כן לא נדרש להם רשיון עסק לניהול תחנת מעבר.
5.תחנת מעבר מוגדרת בתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים (תחנת מעבר לפסולת) תשנ"ח-1998 (להלן: תקנות רישוי עסקים), והגדרתה כדלקמן:
"(1) העברה של פסולת או של פסולת בניין, במהלך פינויה וסילוקה מכלי קיבול אחד, לרבות רכב להובלת אשפה, לכלי קיבול אחר.
(2) מיון של פסולת או של פסולת בניין לרכיביה לצורכי מיחזור או שימוש חוזר...".
5.הפעילות בעסק שהפעילו הנאשמים תוארה הן על ידי עד התביעה והן על ידי הנאשמים עצמם.
עד התביעה הפקח שבתאי חוג'ה העיד כי במקום היו מכולות וערימה של פסולת בניין, ואף הציג צילומים שצילם בעסק (עמ' 12 שורה24, תמונות ת/1, ת/2). הוא תיאר את הפעילות שנעשית במקום כשפיכת פסולת ומיונה, כאשר בסוף היום המקום נשאר נקי (עמ' 13 שורה 8).
6.נאשם 2 העיד לגבי הנעשה במגרש כי "עובדים. סוף יום מנקים" (עמ' 20 שורה 15). בחקירתו הנגדית פירט ותיאר את תהליך העבודה כאשר מגיעה פסולת: "אם יש באותו יום משאיות שופכים ממיינים, מביאים שופלים ומעבירים לתחנות מעבר כמו שצריך. אם אין לי פול טריילרים אני גם לא שופך אותו יום" (עמ' 22 שורות 17-19). ובהמשך: "תיארתי שאני שופך, מעמיס ישר על משאית, אם יש ברזל ממיין" (עמ' 22 שורה 24). הנאשם שב ואישר בעדותו מספר פעמים את העובדה שבעסק נשפכה פסולת ומויינה, אם כי לטענתו היא פונתה בו ביום (עמ' 25 שורות 7, 8). הוא אף ציין במפורש לגבי העסק כי "תמיד היה שם תחנת מעבר ופסולת" (עמ' 23 שורה 2).
7.גם נאשם 3 בעדותו התייחס לתהליך של שפיכת ומיון הפסולת כאשר מדובר בפסולת בנייה, אם כי מדבריו עולה כי פינוי הפסולת לא בוצע תמיד בו ביום אלא ביום המחרת (עמ' 28 שורות 9-11).
8.מכל האמור לעיל עולה כי בעסקם של הנאשמים בוצעה פעילות של הבאת פסולת, שפיכתה במקום, מיונה ולאחר מכן פינויה למקומות אחרים. פעילות כזו היא בגדר תחנת מעבר על פי ההגדרה שהובאה לעיל, על שתי חלופותיה.
האם לנאשמים רישיון עסק תקף
9.הנאשמים טוענים כי ניתן להם רשיון עסק המתיר להם את העיסוק בפסולת הבניין. לטענתם אין מדובר בתחנת מעבר אלא בתחנת מיון, כאשר תחנת מעבר היא אתר שבו שופכים אשפה תמורת תשלום, ואילו העסק המנוהל על ידם אינו אלא תחנת מיון (ראו סיכומי הנאשמים וכן עדויותיהם בעמ' 22 שורות 20, 21 ובעמ' 28 שורות 6, 7).
לא ניתן לקבל טענה זו. תחנת מעבר מוגדרת בתקנות רישוי עסקים. מדובר בסוגיה משפטי, ולהגדרה המוצעת על ידי הנאשמים אין בסיס בדין.
10.עד התביעה שבתאי חוג'ה נשאל בנוגע לרשיון העסק של הנאשמים והשיב כי ניתן להם רשיון להובלת פסולת בניין אך לא לתחנת מעבר, וכי ברשיון העסק תנאי ברור המחייב עמידה בתנאי המשרד להגנת הסביבה, וכן צורפו אליו התנאים של המשרד להגנת הסביבה לרשיון עסק, אשר מתייחסים להובלת פסולת בניה ולא לתחנת מעבר (עמ' 13 שורות 12-14).
11.אין מחלוקת על כך שלנאשמים רשיון עסק מעירית בית שמש המתייחס לעסק של "אשפה ופסולת – איסופה, מיונה, הובלתה" (ת/3, נ/1). עם זאת, על גבי טופס רשיון העסק הובהר במפורש תחת הכותרת תנאים מיוחדים ברשיון העסק כי נדרשת עמידה בתנאי המשרד לאיכות הסביבה. על פי הרשום ברשיון העסק ועל פי עדות הפקח חוג'ה (עמ' 14 שורות 12, 13), לרשיון אף צורף פיזית נספח, ת/4, הנושא לוגו של המשרד להגנת הסביבה וכולל תנאים שונים למתן רשיון העסק. יצויין כי נספח זה כולל פירוט מספרי התיקים הרלוונטיים ברשות המקומית ובמשרד לאיכות הסביבה, כך שברור שמדובר בתנאים החלים באופן ספציפי על רשיון העסק הנדון.
12.בנספח האמור, ת/4, נקבע בין היתר בסעיף 3.1 כי "הובלת פסולת תיעשה אך ורק אל אתר להטמנת פסולת או אל אתר לטיפול בפסולת או אל תחנת מעבר המאושרים על פי כל דין". בסעיף 3.2 נקבע כי הובלת הפסולת לפי סעיף 3.1 "תיעשה ישירות ובכלי אצירה סגור בלבד". בסעיף 4.7 נקבע כי "העברת פסולת מכלי עצירה אחד למשנה (לרבות דחיסה, מיון וטיפול אחר) תיעשה אך ורק בתחנת מעבר".