זגורי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע (להלן: "המוסד") מחודש יולי 2011 על שלילת זכאותו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה באופן רטרואקטיבי מחודש יוני 2009, הוא המועד בו החלה זכאותו לקבלת הגמלה. זאת, מן הטעם שהתובע העלים או הסתיר מידע מן המוסד בדבר שימוש ברכב; מגורים משותפים עם בת זוג; מקום מגורים; והכנסות מעבודה. כן משיג התובע על החלטת המוסד כי נוכח שלילת הגמלה נוצר לתובע חוב בגין תשלומי עבר אותם לא היה זכאי לקבל.

2.המוסד טען כי זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה החלה ביוני 2009, כאשר התביעה שהגיש היתה כיחיד (נ/1). לטענת המוסד, בדיקות שערך העלו כי התובע התגורר עם בת זוגו, מיכל כהן, בין היתר בתקופה שמחודש יוני 2009 ועד מאי 2010. הגב' כהן מסרה למוסד כי התובע התגורר עימה בתקופה זו במושב ישע, השתתף בתשלום הוצאות המחייה והחשבונות השוטפים, וקיים עימה משק בית משותף. לאור זאת, זכאותו של התובע צריכה היתה להיבחן יחד עם בת הזוג, ולא כיחיד, כפי שהציג למוסד.

המוסד טען כי בניגוד להצהרת התובע, כי הוא אינו משתמש ברכב ואין רכב בבעלותו, חקירת המוסד העלתה כי התובע עשה שימוש ברכב מסוג סיטרואן.

המוסד טען כי עדות הגב' כהן ועדויות אחרות מצביעות על כך שלתובע היו הכנסות מעבודתו כמתווך דירות, עליהן לא דיווח.

המוסד טען כי התובע עבר מקום מגורים מספר פעמים, מבלי שדיווח על כך למוסד, בניגוד לחוק. בין היתר התגורר התובע באשקלון, אופקים, אשדוד, מושב ישע, ועוד.

נוכח כל האמור, המוסד טען כי התובע לא מילא אחר החובות המוטלות עליו מכוח סעיפים 19-20 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן: החוק) ויש להפעיל עליו את הסנקציה שבסעיף 20א' לחוק לפיה יש לדרוש את השבת הגמלאות.

3.התובע טען כי לא היה כל בסיס לשלילת הגמלה וממילא לא נוצר לפיכך כל חוב בגין תשלומי עבר. לטענת התובע, הוא לא התגורר עם בת זוג בתקופה הרלבנטית לקבלת גמלת הבטחת ההכנסה (דהינו מחודש יוני 2009); לא היה רכב בבעלותו; לא היו לו הכנסות מעבודה עקב מצבו הבריאותי הקשה; והוא לא הסתיר מידע ביחס לכתובת מגוריו, אלא הודיע למוסד שאין לא מקום מגורים קבוע ולפיכך אין ביכולתו לתת כתובת קבועה.

4.טרם נדון בטענות הצדדים לגופן נעיר כבר עתה, כי בדיון שהתקיים ביום 14.7.13 טען ב"כ התובע כי הטענות לעניין השימוש ברכב נמצאות בימים אלה בבדיקה של המוסד אל מול בית הדין הארצי. בתשובה הודיע ב"כ המוסד, כי אין בכוונת המוסד לדון בשאלת הרכב בשלב זה (פרוטוקול עמ' 3 ש' 11-22).

לאור האמור, הדיון בענייננו לא יעסוק בטענות המוסד לעניין שימוש ברכב על ידי התובע.

5.מן הראיות שהובאו לפנינו עולה התמונה הבאה:

התובע, יליד 1967, גרוש ואב לשתי בנות, הראשונה מגרושתו והשניה מבת זוגו הגב' מיכל כהן. אין חולק, כי גם מערכת היחסים עם גב' כהן הגיעה לסיומה. עם זאת, הצדדים חלוקים ביחס לשאלה מהו המועד ממנו לא חיו עוד בני הזוג יחד.

התובע היה בעליו של עסק לממכר ביגוד והנעלה, אשר נקלע לקשיים בשנת 2005. על פי עדות התובע, אשר לא נסתרה בעניין זה, הסתבכותו הכלכלית, בין היתר בעקבות קריסת העסק ובעקבות לקיחת הלוואות בשוק האפור, הובילה לכך שבשנת 2009 פשט רגל. כתוצאה מכך, נרדף על ידי נושים של השוק האפור ונאלץ להסתתר ולהחליף כתובות בתדירות גבוהה.

דיון והכרעה

6.סעיפים 19 ו-20 לחוק הבטחת הכנסה קובעים את חובותיו של מי שתובע זכאות לגמלה:

19.(א) לצורך קביעת הזכאות לגימלה או המשך תשלומה, חייב התובע גימלה או המקבל גימלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי -

(1)למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;

(2)לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי הענין;

(3)להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.

(ב) כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה של גימלה או להחליט על אי- מתן הגימלה.