זיכוי מוחלט מאשמת נהיגה בשכרות תחת השפעת סמים ובקלות ראש לנאשם שנוטל מתדון ברישיון משרד הבריאות

1. כמצוות סעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב (נ"מ) 1982 הנני מודיע כי החלטתי לזכות את הנאשם מכל אשמה.

כתב האישום:

2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 9/7/07 סמוך לשעה 08:15 נהג ברכב מסחרי במפרץ חיפה. בדגימת שתן שניטלה ממנו, בסמוך למועד האמור, נמצאו 5000 מ"ל מתדון. הנאשם הואשם איפוא כי נהג ברכב כשהוא שיכור (תחת השפעת סמים) - עבירה לפי סעיף 62 (3) בצירוף עם סעיף 39 (א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961; וכן נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 196.

התשובה לאישום וההליכים טרם הכרעת הדין:

3. בישיבת ההקראה הראשונה שהתקיימה בתיק ביום 1/1/09, הבהיר הנאשם כי הוא עבר תהליך ארוך של גמילה ומזה מס' שנים הוא נגמל מסמים קשים באמצעות נטילת מתדון כתחליף סם. הנאשם הגיש מסמכים לב"כ המאשימה המאמתים את הנטען על ידו. דחיתי את הדיון על מנת לאפשר לב"כ המאשימה לבדוק את טענות הנאשם, ולשקול את עמדתה בהתאם.

4. לשלמות התמונה יצויין, כי לאחר ישיבת ההקראה הראשונה, סיפק הנאשם למאשימה מסמכים נוספים מהמרכז לטיפול בנפגעי סמים (מ.א.מ.צ.) שהינו אלא מרכז לשירותי בריאות הציבור השייך למשרד הבריאות (להלן: "מרכז הטיפול"). ממכתב מיום 1/1/09 המופנה לבית המשפט, מציין מרכז הטיפול, כי הנאשם מטופל במרכז מיום 2/6/1991. הוא מוכר במרכז הטיפול כאדם שקט וחיובי השומר על כללי המרכז.

5. בישיבת ההקראה הנדחית, ביום 17/4/09 הודיע ב"כ המאשימה, כי ההנחיות שבידיו הם להמשיך בהליכים. בתשובה לאישום המיוחס לו טען הנאשם כי כל העובדות המפורטות בכתב האישום הינן נכונות אלא שהוא נוטל מתדון ברשיון, כחלק מהטיפול ארוך השנים בו הוא מצוי. הצדדים הסכימו כי כל חומר הראיות יוגש לבית המשפט ותנתן הכרעת דין על יסודו.

הממצאים העובדתיים על יסוד חומר הראיות:

6. מחומר הראיות שבתיק עולה כי ביום 9/9/07 בשעה 08:15, ברח' אופיר בחוף שמן, ליד תחנת דלק "פז", עוכב הנאשם ע"י השוטר ערן ששון בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים. מדו"ח הפעולה שערך השוטר ששון עולה, כי במהלך פעילות סמויה שערכה המשטרה באיזור חוף שמן, התמקמו, ששון וצוותו, בסמוך למרכז חלוקת תחליפי סם. ששון מספר כי הבחין ברכב משא אחוד פתוח מסוג מיצובישי שמספרו 62-014-02. מהרכב יצא הנהג נכנס למרכז החלוקה האמור, ולאחר זמן קצר שב לרכב והחל בנסיעה כאשר יש נוסע לצידו ונוסע מאחוריו. צוות השוטרים עקב אחרי הנאשם, ובסמוך לתחנת פז הורו לו לעצור. הנאשם נדרש למסור רשיונות ועשה כן, ולדברי השוטר ששון סיפר מיד כי הוא יצא ממרכז החלוקה שם לקח מתדון. כן סיפר כי הוא נוטל מתדון 3 פעמים בשבוע. הנאשם עוכב לתחנה בחשד לנהיגה תחת השפעת סמים.

7. בתחנת המשטרה נחקר הנאשם תחת אזהרה, ללא שהוסברה לו זכות ההיוועצות עם עורך דין. בחקירתו שב וסיפר, כי הוא מקבל טיפול במרכז החלוקה הנקרא מ.א. מ. צ. הוא הגיע למרכז לקבל מנת מתדון ונתנו לו מנה נוספת גם ליום המחרת. כמו כן, ציין כי הוא מטופל במרכז זה כשש-שבע שנים. לנאשם בוצע שימוע מיידי במסגרתו נפסל ע"י קצין משטרה מלנהוג למשך 30 יום. הנאשם חתם על הסכמה למתן דגימת שתן וציין: "אין לי בעיה לתת בדיקת שתן. אני נקי". בדיקת השתן נשלחה למכון לטוקסולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי ע"ש שיבא וממצאיה אכן מאשרים כי בשתן שמסר הנאשם אין שרידי סמי רחוב ונמצאו רק שרידי מתדון (מעל  ng/ml 5000). מסקנתו של ד"ר אשר גופר החתום על חוות הדעת, היא כי ממצאים אלה מעידים על שימוש במתדון (אדולן).

8. כאמור, אין מחלוקת עובדתית על המצוי בחומר הראיות.

השאלה שבמחלוקת:

9. בהעדר מחלוקת עובדתית, השאלה היחידה הטעונה הכרעה בתיק זה היא, האם נאשם שנוטל מתדון ב"רשיון" ונוהג ברכב נחשב כמי שנוהג בשכרות (תחת השפעת סמים) לפי פירושן של הוראות החוק החלות במקרה דנן.

דיון והכרעה:

10. כזכור, הנאשם הואשם כי נהג ברכב כשהוא שיכור (תחת השפעת סמים) - עבירה לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 1961 ; וכן נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א 196.

11. סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה קובע כי הגדרת המונח "שיכור" המופיע בסעיף 62 (3) לפקודה הוא כהגדרתו בסעיף 64ב לפקודה. סעיף זה 64ב (א) קובע כי שיכור הוא, בין היתר:

"(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

  (3)...

  (4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן....".