זיכוי מעבירה של נהיגה ללא חגירת חגורת חגורת בטיחות

החלטתי לזכות הנאשם.

1.         כתב האישום

            על פי המיוחס לנאשם הוא נהג ברכב ולא היה חגור בחגורת בטיחות, עבירה על תקנה 83 ב' (א') לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (תק"ת ).

2.         תמצית הראיות הרלוונטיות

            עד התביעה , מר טל יכנין (השוטר ), אשר ערך את דו"ח התנועה (ת/1 ), אישר את נכונות תוכנו בעדותו.

            מת/1 ועדות השוטר עולה כי בתאריך 02/07/04 בשעה 02:20 נהג הנאשם ברכב בכביש 4 מכיוון דרום לצפון בצומת בתי הזיקוק כשלא חגר חגורת בטיחות. השוטר נסע בניידת וחלף מצד ימין של אותו רכב והבחין בנהג שהיה לבוש בחולצה לבנה ולא היה חגור בחגורת הבטיחות. כרז לנאשם לעצור, והנ"ל נעצר בתחנת האוטובוסים שלאחר הצומת.

            במקום המיועד לרישום דברי הנהג בת/1 רשם השוטר מפי הנאשם:

                        "הייתי חגור החגורה הייתה מונחת מתחת לבית השחי".

            יחד עם השוטר היה שוטר נוסף שלא העיד.

            הנאשם העיד כי נהג במקום והיה חגור כאשר החגורה הייתה מתחת לבית השחי, והתובע נמנע מלחקור אותו בחקירה נגדית.  

3.         דיון

            יחד עם השוטר היה שוטר נוסף שלא העיד. הנאשם טען כי היה חגור בחגורת בטיחות, אך החגורה נחגרה מתחת לבית השחי. השוטר, במסגרת החקירה הנגדית, נשאל במפורש לגבי נקודה זו, אך העיד כי החגורה לא הייתה מתחת לבית השחי וכי הנאשם לא היה חגור כלל. הנאשם העיד כי היה חגור, אך החגורה נמשכה כלפי מעלה מתחת לבית השחי. התובע נמנע מלחקור את הנאשם בחקירה נגדית. לאור זאת כי היו שני שוטרים בניידת ורק אחד מהם העיד, עדותו של הנאשם כי היה חגור מתחת לבית השחי והמנעות התובע מלחקור אותו בחקירה נגדית, אני מקבל גרסת הנאשם כי היה חגור כאשר החגורה הייתה מתחת לבית השחי ולא מעל הכתף.

התובע מבקש להרשיע הנאשם כי מגרסתו עולה כי החגורה לא הייתה "חגורה כדין". סעיף האישום שיוחס לנאשם הוא עבירה על תקנה 83 ב' (א') לתק"ת. לשון התקנה היא:

                        "לא ינהג אדם ולא יסע ברכב מן הסוגים האמורים בתקנה

                          364 א' אלא אם כן הנוהג והנוסעים בו חגורים בחגורת

  בטיחות...".

            לא נאמר בתקנה כיצד על הנהג או הנוסעים לחגור את החגורה. התובע מבקש להרשיע הנאשם מכיוון שלטענתו "החגורה לא הייתה חגורה כדין". נראה לבית המשפט כי התובע הסיק המסקנה כי הנאשם לא היה חגור כדין מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת. פרט זה מתייחס לחגורות בטיחות ברכב, מגדיר אותן ונותן פירוט טכני שלהן.

קיימות ארבע סוגי חגורות בטיחות: חגורת מותניים, חגורה אלכסונית, חגורת שלוש נקודות וחגורה נצמדת. על פי פרט זה חגורת מותניים היא חגורה החובקת את חלקו הקדמי של אגן הירכיים של החוגר, ואילו חגורה אלכסונית היא חגורה החובקת באלכסון את חזהו של החוגר מן הירך לכתף שמנגד.

האם ניתן ללמוד מפרט 23 לתוספת השניה לתק"ת על אופן חגירת חגורת הבטיחות, והאם אי חגירת חגורת בטיחות אלכסונית מעל הכתף, אלא מתחת לבית השחי מהווה עבירה פלילית? נראה לבית המשפט כי התשובה לכך שלילית.