פסק דין
לפניי ערעור על החלטת כב' הרשם נ. זיתוני מיום 18/3/10 בת"ט 9614-11-09, בו התקבלה התנגדות לביצוע שטר שהגיש המערער, בכפוף להפקדת סך 50,000 ₪ בקופת בית המשפט עד 1/5/10.
המערער מלין הן על עצם התניית הרשות להגן בהפקדת כסף והן, ולחלופין, על גובה ההפקדה שהושתה בלי לברר את מצבו הכלכלי.
בתמצית טוען המערער כי ההחלטה ניתנה ע"י כב' הרשם בהתבסס על קביעת מהימנות, כלי שאין לעשות בו שימוש בשלב הרשות להגן, ובשל כך שההחלטה חוסמת את זכות הגישה שלו לערכאות בשים לב לכך שהוא עני ואין ידו משגת להפקיד את הסכום ובאופן שככל שלא תתבטל ההחלטה תחסם דרכו להתגונן.
לאחר שעיינתי בטענות המערער ובסיכומים שהוגשו מטעם שני הצדדים, דין הערעור להדחות ולהלן יובאו נימוקיי.
הזוכה/המשיבה הגישה לביצוע בלשכת הוצל"פ 28 שיקים ע"ס 3,680 ₪ כל אחד, שנמשכו מחשבונו של המערער לפקודתה. מועדי הפירעון של השטרות הם מועדים שונים במהלך 2008. השיק הראשון חולל בשל א.כ.מ. השני בשל נ.ה.ב. שני השטרות האחרונים שמועדי פירעונם 16/12/08 ו-31/12/08 הוחזרו כיון שהחשבון של המערער נסגר. השיקים הנוספים לא הופקדו בשל כך שהחשבון כבר נסגר. אין מחלוקת כי בנוסף לשיקים מושא התיק, ניתנו שני שיקים שהופקדו ונפרעו.
המערער היה בעלים של חברה שעסקה בשווק והשכרת מדפסות ומכונות צילום. המשיבה,העוסקת במכירת טונרים וראשי דיו, סיפקה לחברה במשך שנים מוצרים אלו למדפסות ומכונות הצילום שהחברה השכירה/מכרה ללקוחותיה. בשנת 2005 נקלעה החברה לקשיים ובקיץ 2007 הפסיקה את פעילותה כשהותירה חובות לנושים שונים בהם המשיבה. המערער טוען שמסר למשיבה סדרת שיקים (השיקים מושא התביעה) תוך שהושגה הסכמה בין מנהל המשיבה לבינו לפיה חברת מגה טק בע"מ שבבעלות בנו של המערער ועוסקת באותו תחום, תרכוש מוצרים מהמשיבה וכל עוד תרכוש, לא תהא המשיבה רשאית לעשות שימוש בשיקים. במילים אחרות נטען כי בכפוף לרכישות שתבצע חברת מגה טק מהמשיבה, השיקים מושא התיק ישמשו לביטחון בלבד. הואיל ובפועל בוצעו רכישות, לא היתה זכות להפקדתם. הצדקת ההיגיון העסקי אליבא דהמערער היא כי היה עדיף מבחינת המשיבה להרוויח לקוח חדש תוך מחילה על החוב של המערער, על פני מצב שאת הכסף לא יקבל בשום מצב ואף יפסיד לקוח עסקי חדש.
לאחר שהתקיים דיון במהלכו נחקר המערער על תצהירו, ניתנה רשות להתגונן בכפוף להפקדת העירבון.
כב' הרשם מפנה לפסיקה, לפיה הגם שבשלב ההתנגדות לא נבחנת המהימנות, הרי שאין להתעלם מאי אמינות הנגלית לעיני בית המשפט במהלך הדיון וכן כי מי שמבקש רשות להגן נדרש למסור תצהיר הנכנס לכל פרט ופרט בעובדות עליהן מבוססת ההגנה. כל אלו לא נמסרו כדבעי.
כב' הרשם קבע בהחלטתו כי ההגיון העסקי שבבסיס ההסכם לשיטת המערער, הוברר כטענת סרק כאשר הוצגו שטר ערבות ושטר חוב עליהם חתמו המערער ובנו עוד בשנת 2006 ושיש בהם כדי ללמד שלמשיבה לא היתה כל סיבה למחול על החוב, שהיה מובטח, תמורת התחייבות לרכוש מוצרים אצלה.
כב' הרשם קבע כי המערער לא השכיל ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע אין שום רישום על השטרות לפיו הם לביטחון בלבד. כן לא פירט מספיק את נסיבות ההסכמה ומהותה, מתי הושגה, מהו היקף הרכישות הנדרש מהמשיבה לצורך מחילה על החוב וכד'.
כ"כ אין כל הסבר מדוע מועדי הפרעון של השיקים הם החל מ-1/08 שעה ששחברת מגה טק החלה לרכוש סחורה כבר ב9/07, היעדר קורלציה שיש בו להצביע על טיעון חסר בסיס.
החלטת הרשם מפורטת, מנומקת ומעוגנת בתשתית הראייתית שהונחה בפניו וממנה עולה כי הגנת המערער דחוקה עד מאד. אכן על פי ההלכה הפסוקה אל לבית המשפט לנעול שעריו אפילו אם ההגנה דחוקה ברם בתי המשפט, בעיקר בשנים האחרונות, נוטים יותר לעשות שימוש בכלי הערובה שעה שההגנה קלושה.
יש לזכור כי לא בתביעה רגילה עסקינן בה התובע הוא "המוציא מחברו" אלא בתביעה שטרית בה על החייב להראות מדוע לא יכובדו השיקים עליהם חתם.
חזקה שבדין היא כי בעד השיקים ניתנה תמורה ואם לחייב גרסה לפיה לא כך הדבר, וכי השיקים ניתנו לביטחון בלבד, עליו להיכבד ולהוכיח את התזה, להוכיח מדוע לא נכתב הדבר על גבי השיקים עצמם או מדוע אין הסכם חיצוני בכתב לענין כה מהותי כמחילה על חוב.
לא היה צורך בקביעת אמינות מתוך התרשמות מהעד ואופיו, די היה בהשוואת תצהירו למסמכים שהוגשו במהלך החקירה דוגמת הערבות ושלא עלו בקנה אחד עם תזת "ההגיון העסקי".
בכרטיסי הנהח"ש שהגיש המערער אין די כדי לבסס את טענת הסכם המחילה על החוב.
מלבד טענה לקונית בתצהירו לפיה "החברה פנתה גם לתובעת באמצעות בעליה- הזוג שטרית, וניהלה עמה מו"מ על דחיית החוב" וטענות מה הציע המערער למשיבה, אין פירוט בדבר ההסכמות מהצד השני.
הטענה לפיה ההסכם הוא שהשיקים מהווים בטחון לכך שמגה טק תרכוש סחורה, הא ותו לא, בלי להסכים על היקף הרכישות והמחירים, הוא בלתי מתקבל על הדעת. האם די שתרכוש בשווי 100 ₪ לחודש או 1,000 ₪ כדי למנוע מהמשיבה לקבל את המגיע לה כחובות מהמערער? אין פירוט בתצהיר המערער מה בדיוק הוסכם, מתי הוסכם, באלו נסיבות, מהם סכומי הקיזוז, שהרי תשלומי מגה טק בגין רכישותיה אינן סכומים המהווים "רווח נקי" אלא כוללים מרכיב עלות למשיבה + רווח מסוים.
כ"כ וכפי שקבע כב' הרשם, אין כל הסבר מדוע מועדי הפרעון של השיקים הם החל מ-1/08 שעה שחברת מגה טק החלה לרכוש סחורה כבר ב-9/07, ושעה שהמערער טוען כי תקופת תאריכי השיקים חפפה את ההסכם. היעדר הקורלציה משמיטה אף היא לכאורה את הקוהרנטיות בטיעון.