זכויות הצדדים לחקור אדם ביחס אליו ניתן צו לגביית ראיות, ע"פ חוק לעזרה משפטית בין מדינות

1.         בהליך דנן, שנפתח ביום 4.6.07 לפי 16(ב) לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק"), התעוררה שאלה ביחס לזכויות הצדדים לחקור את האדם ביחס אליו ניתן צו לגביית ראיות במהלך ההליך.

2.         הרקע להליך הינו כדלקמן: בפני בית המשפט העליון במדינת ניו יורק מתנהלת תביעת גירושין בין בני הזוג מירי ואהוד כפרי; התובעת בהליך הינה האשה, מירי, הנתבע הינו הבעל אהוד. המחלוקת סבה סביב חלוקת הנכסים המשותפים של בני הזוג. בני הזוג חלוקים בשאלה אם חשבון בנק בבנק הבין-לאומי הראשון ברמת-גן על שמו של אהוד כפרי, לגביו ניתן לאדם בשם נחום עזרא הרשאה ויפוי כוח, שייך לאהוד כפרי ולנכסים המשותפים, או לאותו אדם, עזרא. במחלוקת גם שאלות ביחס להשקעות אשר בוצעו על ידי אהוד כפרי עם עזרא שהיו שותפים בעסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן רבות בארצות הברית. אהוד כפרי העיד בפני בית המשפט האמריקאי כי לא נעשו על ידו בשיתוף עם עזרא השקעות כלשהן בארצות הברית או באירופה. מחלוקת נוספת קיימת ביחס למהות הטרנסאקציות בין עזרא לבין חשבון בנק משותף בבנק הפועלים על שמם של אהוד כפרי ודוד וינר שהיה שותפו בעסקים של כפרי משך 27 השנים האחרונות.

3.         בית המשפט בניו יורק ביקש כי עזרא יוזמן למסור עדות בעניינים אלו ופירט שורה של נושאים ספציפיים לגביהם יש לגבות ממנו עדות. בנוסף, פורטה שורה של מסמכים שעל העד להציג. בית המשפט ביקש עוד שימונה עורך דין ישראלי בשם דוד קורצווייל לגבות את העדות, הכל בהתאם לסעיף 16(ב) לחוק.

4.         בית המשפט בניו יורק ראה לנכון לפרט הוראות מיוחדות נוספות הקשורות לגביית העדות כדלקמן:

It is requested that (1) a representative from each party or their designee and/or an attorney from each party and a stenographer be permitted to be present during the examination; (2) there be excluded from the examination all persons other than the attorneys, the parties' representative or designee, the stenographer and other officials of the Israeli Central Authority normally present during such proceeding; (3) the attorneys for the plaintiff be permitted to ask questions of the witness;(4) a stenographer permitted to record verbatim the examination of the witness...

5.         בעקבות בקשת בית המשפט בניו יורק הוצאו על ידי מספר החלטות וצווים: מינוי עו"ד קורצווייל, זימון לעדות של נחום עזרא להופיע בפניו, צו כלפי עו"ד שלמה נס שימציא פרטים אודות יחידי "קבוצת נחום עזרא"  בנוגע להצעה לרכישת מניות של חברת בניה במסגרת תיק פש"ר 5124/04 וצו כלפי נחום עזרא להמציא מסמכים שונים הקשורים באהוד כפרי.

6.         המועד המקורי שנקבע על ידי עו"ד קורצווייל לגביית העדות שונה על ידו על מנת לאפשר לאחד מבעלי הדין בתיק להיות נוכח בעת גביית העדות (לא פורט מי מהם) לאחר פניה אליו.

7.         ביום 9.7.07, הוגשה לבית משפט זה בקשה מטעם באת-כוחו של אהוד כפרי בישראל להתיר לה לערוך חקירה נגדית לעזרא במהלך גביית עדותו. הפניה נעשתה לאחר פניה לעו"ד קורצווייל שהשיב לה כי לא קיימת זכות לחקירה נגדית. לטענתה, לבית משפט בישראל סמכות טבועה ליתן הוראה כאמור תוך כדי הסתמכות על סעיפים 8(א) ו- 18(א) לחוק ותקנה 6 לתקנות לביצוע אמנת האג (גביית ראיות), תשל"ז- 1977. צויין עוד, כי עו"ד קורצווייל הציע שבאת-כוח כפרי תעביר אליו רשימת שאלות והוא ישקול הצגתן לעד.

8.         בתגובתו לבקשה ציין עו"ד קורצווייל כי אהוד כפרי והעד הינם חברים קרובים ביותר ובעלי קשרים עיסקיים על פני שנים וכי מטרתה האמיתית של הבקשה הינה ביצוע תרגיל דיוני שנועד לחבל בגביית הראיות. הוא טען עוד כי בנסיבות, עזרא הינו הלכה למעשה במעמד של עד האמור להעיד לטובת הנתבע ונגד התובעת, על כן דומה המצב לבקשה לקיים חקירה נגדית לעד אוהד מטעמו. קורצווייל טען כי התפקיד שהוטל עליו הינו ביצוע חקירה נגדית לעד בהתאם לחומר שהועבר אליו מארצות הברית.

9.         קורצווייל הדגיש כי אישר לבאת-כוח הנתבע כי יאפשר לה לערוך חקירה חוזרת לאחר סיום חקירתו במסגרת גביית הראיות "וזאת בכדי להבהיר  כל דבר שאולי לא הובהר דיו ובהתאם לכללי החקירה החוזרת." הוא חזר על עמדתו כי כל תכלית הבקשה אינה עריכת חקירה נגדית אמיתית על ידי הנתבע אלא הכתבת גרסה לחברו במסגרתה. קורצווייל ציין עוד כי הבקשה הוגשה במועד מאוחר במכוון על מנת לעכב העברת מסמכים אליו.

דיון

10.        במקרה דנן, בית המשפט בישראל משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט האמריקאי בנוגע להליך המתנהל בפניו. עורך דין קורצווייל משמש כידו הארוכה של בית משפט זה בהתאם לבקשת ספציפית מצד בית המשפט האמריקאי.

11.        מטרת חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, הינה קידום וסיוע הליכים המתנהלים במדינות זרות (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ז- 1997, ה"ח 2577, 3.2.1997, עמ' 131; חד (ת"א) 123/02 הרשות השיפוטית בית המשפט הפדראלי של מחוז הדרום בניו יורק נ' BOSTON SCIENTIFIC CORPORATION (נבו)) . תפקידו של בית משפט זה הינו להושיט סיוע לבית המשפט אשר בפניו מתנהל ההליך העיקרי (בג"צ 2474/92 tanabe seiyako co. ואח' נ' כב' השופטת מרים דיבון ואח' נבו).

12.        גביית הראיות, במקרה זה עדות, כמו כל סיוע על פי החוק, נעשית בהתאם להוראות סעיף 8 הקובע כפיפות הפעילות לדין הישראלי:

(א) פעולה בישראל על פי בקשה לעזרה משפטית של מדינה אחרת, תיעשה בדרך שנעשית פעולה מסוגה בישראל, ויחולו עליה הוראות הדין החלות בישראל על פעולה מסוגה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או על פיו.

(ב) לא תיעשה פעולה בישראל על פי בקשה לעזרה משפטית של מדינה אחרת, אלא אם כן הפעולה מותרת על פי הדין בישראל.

(ג) הפעולה המבוקשת תיעשה בדרך התואמת את בקשתה של המדינה המבקשת, כל עוד מותרת הפעולה על פי הדין בישראל.

...

13.        בית המשפט האמריקאי פירט בבקשתו לגביית הראיות הנחיות ספציפיות לעניין ניהול ההליך, אשר פורטו בסעיף 4 לעיל. יושם לב, כי בית המשפט האמריקאי ראה לנכון להדגיש כי: the attorneys for the plaintiff be permitted to ask questions of the witness.

לא נכללה הוראה דומה באשר להעלאת שאלות על ידי באת- כוח הנתבע.