זכויות הקשורות לפנסיה הגרמנית ותשלום שכ"ט לשם קבלתה

בפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ושעניינן מחלוקת בין הצדדים בדבר זכויות הקשורות לקבלת פנסיה גרמנית ותשלום שכר טרחה לשם קבלתה.

הרקע

כללי

1.      1.      ביום 17/12/73 נחתמה בירושלים אמנה על ביטחון סוציאלי, בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית הגרמנית שנכנסה לתקפה ביום 1/5/75 (כתבי אמנה 821, כרך 23) (להלן: "האמנה"). הסכם לביצוע אותה אמנה נחתם בבון ביום 20/11/78 ונכנס לתוקף ביום 12/6/80 (כתבי אמנה 876 כרך 26). מתוקף האמנה היו זכאים אזרחי מדינת ישראל, לרכוש באופן רטרואקטיבי זכויות פנסיה סוציאלית בגרמניה, וזאת החל מחודש ינואר 1956, דהיינו לשלם בדיעבד תשלומי ביטוח סוציאלי כאילו היו אזרחי גרמניה מאותה עת, ובתמורה בהגיעם לגיל פנסיה, לקבל פנסיה חודשית שוטפת, בין אם בתורת פנסיית זקנה, פנסיית נכות או פנסיית שארים המשתלמת לשאריו של הפנסיונר לאחר מותו.

אזרח שנרשם במועד, עמד בתנאי הזכאות ושילם פרמיות ביטוח רטרואקטיביות לתקופה שבין 1956-1980(להלן: "תפ"ר"), היה זכאי החל מהגיעו לגיל 65 לקבל פנסיה חודשית שוטפת. המועד האחרון להגשת בקשות רישום לפנסיה הגרמנית היה ביום 13/6/83.  את בקשות הרישום היה צריך לשלוח אל  Bundesversicherungantlat Fur Angestellte   המוסד הפדראלי הגרמני לביטוח שכירים (יקרא להלן: " B.F.A " או "בפ"א") .    

הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי (ישראל מערב גרמניה) - הנתבע 2 בת"א 34753/01  (להלן:  "הארגון"), הוא חברה שהתאגדה ביום 21/4/83  כחברה פרטית  בערבות בלתי מוגבלת, במטרה לטפל בבקשותיהם של אזרחי ישראל המעוניינים לממש את זכותם להצטרף להסדר הפנסיה הגרמנית.  

2.      2.      התובעת בת"א 100391/97, חברת B.G.Assistance (B.G.A) חברה פרטית הרשומה עפ"י חוקי האי מאןIsle of Man)  ) הנמנה על חבר העמים הבריטי, עוסקת, יחד עם חברת B.G. Financing B.G.F בטיפול ברכישת זכויות סוציאליות בגרמניה ובמתן אשראי למימון השקעות של יחידים בפרמיה רטרואקטיבית במוסד הפדראלי הגרמני B.F.A(להלן: "בפ"א").

על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעת בת.א. 100397/97 (להלן: "הנתבעת") נרשמה עפ"י האמנה במוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה במטרה לרכוש זכויות פנסיה. לצורך הטיפול בתביעתה לפנסיה, התקשרה הנתבעת ביום 18.12.89 עם התובעת בהסכם ייצוג ושכ"ט מכוח הסכם זה. הנתבעת ייפתה את כוחו של עו"ד רפנהגן לייצגה אצל רשויות הביטוח הסוציאלי בגרמניה.

על פי הנטען בכתב התביעה בת.א. 100397/97 בעקבות טיפולה של התובעת התקבל מהבפ"א ביום 28.07.91 אישור לרכישת זכויותיה של הנתבעת והיא הייתה זכאית להשקיע עד ליום 9.08.93. התובעת העמידה לרשות הנתבעת אשראי למימון ההשקעה ברכישת זכויותיה. כמו כן, הסדירה התובעת עבור הנתבעת ביטוח לצורך קבלת האשראי והכינה את המסמכים הדרושים לחתימת הנתבעת. בכך עמדה התובעת בכל התחייבויותיה עפ"י ההסכם וקמה לה זכות לשכר טיפול, וזאת בין אם בחרה הנתבעת לרכוש זכויותיה לקצבת זיקנה ובין אם לאו.

על פי הנטען, לאחר שהנתבעת נעזרה והסתייעה בארגון, בעו"ד ובתובעת ולאחר שתביעתה הגיעה לידי מימוש, החליטה להפסיק כל קשר עם הארגון ועם התובעת כדי לחמוק מתשלום שכר הטיפול אשר הוסכם. לפיכך הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת בסדר דין מקוצר (ת.א. 100391/97).

הנתבעת הגישה תצהיר, ניתנה לה רשות להתגונן והתצהיר הפך לכתב הגנה. כמו כן הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד שנמחק.

לאחר כארבע שנים, הגישה הנתבעת תביעה כנגד התובעת וכנגד 3 נתבעים נוספים: עוה"ד ישראל פרי, הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) (להלן: "הארגון") ועוה"ד איתן סגל (ת.א. 34753/01).

3.      3.      התביעה בת"א 34753/01 היא לסעד כספי והצהרתי. על פי טענת התובעת, הנתבעים התרשלו בין בזדון, ברמייה והונאה, בין ברשלנות מכוונת או רשלנות רבתי, בטיפול מסור וראוי להשגת פנסיה עבורה, כפי שהתחייבו לעשות על פי ייפוי הכוח.  התובעת הפסידה רנטה חודשית מאז שנת 1993, בגובה של 1380 מ"ג לחודש, דהיינו במכפלת 12 חודשים ל-7 שנים, סכום של 115,920 מ"ג שהם  222,335 ש"ח, וכן מיום הגשת התביעה ועד סוף ימי התובעת הינה זכאית לפסק דין הצהרתי כי הנתבעת תשלם לה רנטה חודשית של 1380 מ"ג לכל חודש.

4.      4.      הדיון בשתי התביעות הנ"ל אוחד.

התביעה בת"א 100397/97

ההכרעה בתביעה זו תיגזר מהתשובה למספר שאלות:

האם נחתם בין התובעת לנתבעת הסכם לפיו בהתמלא תנאים מסוימים זכאית התובעת לשכר טרחה ? 

האם הנתבעת עמדה בחלקה בהסכם.

האם נחתם בין הצדדים הסכם