זנגי נ' מדינת ישראל

פסק דין

בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו [כב' השופט ע. נהרי], הרשיע את המערערת לאחר שמיעת ראיות בכך שנהגה בשכרות בחוצות העיר תל-אביב ביום מסוים בשעה 05:15 לפנות בוקר, מדובר היה ביום שישי בשבוע. בית משפט קמא לא כתב בהכרעתה דין את התאריך.

בית משפט קמא הרשיע את המערערת על סמך ממצאי בדיקה מדעית, מכשיר ינשוף אשר הופעל בנסיבות מקרה זה, ומצא שבכל ליטר אוויר נשוף מריאותיה של המערערת מצויים היו 320 מק"ג אלכוהול.

לבד מהקביעה שמכשיר הינשוף שבו נעשה שימוש במקרה זה היה מכשיר תקין, אשר הופעל עפ"י הוראות היצרן והנחיות המשטרה, מצא בית משפט קמא ראיות נוספות לכך שהמערערת שיכורה הייתה עובר לנהיגתה, העובדה שנכשלה בכל מאפייני בדיקת המאפיינים, העובדה שהודתה כי שתתה אלכוהול טרם הנהיגה, העובדה שעפ"י סעיפים 161-162 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, בחרה שלא למסור עדות, עובדה המשמשת לחיזוק גרסת התביעה.

במקרה זה יש לדחות את הערעור על הכרעת הדין. גם את הערעור על העונש, שאינו מכביד יתר על המידה, יש לדחות. אף אם הייתי מקבל את עמדת ב"כ המערערת, שלא ניתן לסמוך על הבדיקה המדעית במקרה זה, עסקינן ללא ספק עפ"י ראיות מספיקות שבאו בפני בית משפט קמא בשיכורה שנהגה. הגברת לא הצליחה לעמוד ישר, לא הצליחה ללכת מבלי להתנדנד, לא הצליחה להביא את אצבעה אל אפה משנדרשה לעשות כן בבדיקת המאפיינים, ריח חריף של אלכוהול נדף מפיה והיא בחרה אפילו לא לנסות לשכנע את בית משפט קמא בעמידה על דוכן העדים ולהסביר מדוע כך התנהגה.

בנסיבות אלה, אף ללא הבדיקה המדעית, היה מוצדק להרשיע את המערערת. הבדיקה המדעית במקרה זה הצדיקה הרשעה ולכן הערעור על הכרעת הדין יידחה.

אין מדובר בנהגת שעברה התעבורתי מכביד, אחת משלוש הרשעותיה היא עבירה שאפילו עברה כאשר היא הייתה הולכת רגל, אבל הענישה שהוטלה עליה ע"י בית משפט קמא הייתה עונש המינימום בנסיבות, ולכן, אין מנוס ואין הצדקה להתערב גם בגזר הדין.

הערעור על כל חלקיו נדחה.

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט