חברת מירס תקשורת בע"מ נ' ספורי

פסק דין

בפני תביעה בסך של 8,577 ₪, אשר הוגשה כתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

לטענת התובעת, ניתנו על ידה לנתבע שירותי רדיו טלפון נייד אך הנתבע לא עמד בהתחייבותו לשלם עבורם ונותר חייב לה את סכום התביעה. התביעה התבססה על הסכמי ההתקשרות ושטר חוב הנושאים, לכאורה, את חתימת הנתבע ואשר צורפו לכתב התביעה.

הנתבע הגיש התנגדות לתביעה. בהתנגדותו, לא כפר הנתבע בסכום התביעה אלא רק בחבותו הוא. לטענתו, החתימה הנחזית להיות חתימתו זויפה, הוא עצמו לא חתם עליהם ולא התקשר כלל בהסכם עם התובעת.

בהחלטה מיום 26.4.10 ניתנה לנתבע רשות להתגונן והצדדים הודיעו על כוונתם ליישב המחלוקות נשוא תביעה זו באמצעות בדיקת פוליגרף "שתוצאותיה יהיו מכריעות". בעקבות הודעה זו, הגישו הצדדים ביום 7.6.10 בקשה בהסכמה למינוי מומחה ולביצוע בדיקת הפוליגרף. במסגרת הסכמה זו, הוסכם בין הצדדים כי במידה ולפי תוצאות הבדיקה יתברר כי הנתבע חתם על מסמכי ההתקשרות עם התובעת "ו/או נתן לאחר הרשאה לחתום בשמו", יהיה עליו לפרוע את שטר החוב ולשאת בתוצאות הבדיקה. במילים אחרות, בדיוק בהתאם להודעה לפיה תוצאות הבדיקה יכריעו את גורל התביעה, הסכימו הצדדים כי באם ימצא הנתבע דובר שקר באחת מהשאלות שהופנו אליו – כי אז תוכרע התביעה לחובתו. הסכמת הצדדים אושרה ביום 9.6.10.

בחוות הדעת אשר הוגשה לבית המשפט בעקבות הסכמה זו ובעקבות ביצוע בדיקת הפוליגרף לנתבע, נקבע כי נמצאו תגובות המעידות על אמירת שקר ביחס לשאלה באם נתן הנתבע הרשאה לאחר לחתום על מסמכים ההתקשרות עם התובעת. לפי הסכמת הצדדים איפה, לנוכח קביעה זו יש לקבל את התביעה.

משהוגשה חוות הדעת ולנוכח תוצאותיה כאמור, בהחלטה מיום 22.7.10, ניתנה לצדדים ארכה בת 14 יום להתייחס לממצאי הבדיקה. הנתבע לא הגיש כל התייחסות מטעמו למרות ההחלטה.

בנסיבות אלו, על בסיס הסכמת הצדדים כפי שאושרה בהחלטה מיום 9.6.10 ולנוכח קביעת המומחה בדבר אמירת שקר על ידי הנתבע, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה, בסך של 8,577 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. כמו כן יישא הנתבע בעלות בדיקת הפוליגרף, באגרת בית המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. התובעת רשאית להגיש פסיקתא.

ניתן היום, א' אלול תש"ע, 11 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.