מבוא
1. התובע, יליד שנת 1948, נפגע בתאונה שאירעה ביום 15.4.03 במהלך עבודתו.
2. נתבעת 1 הינה מעבידתו של התובע בעת האירוע, ואילו נתבעת 2 הינה מבטחתה.
3. בין הצדדים נטושה מחלוקת כפולה: האחת, בשאלת האחריות, האם התרשלה מעבידתו של התובע, באופן המזכה את התובע בפיצוי על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ואם כן, האם קיימת רשלנות תורמת של התובע, ובאיזה שיעור; השנייה, מה היקף נזקיו של התובע.
נסיבות התאונה
4. בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לנסיבות התאונה. לטענת התובע, אף שנקט בכל אמצעי הזהירות, התפוצץ מיכל הגז בעת שביקש להראות ללקוח שהמיכל מלא, וזאת כיון שהמיכל היה מלוכלך. לעומת זאת, לטענת הנתבעות, המיכל כלל לא התפוצץ, אלא שמפיית המיכל פרץ הבזק אש, וזאת כיון שהתובע פתח את ברז המיכל, מבלי שהתקין מנומטר על הפיה, כנדרש.
עדות התובע
5. בתצהיר עדות ראשית פירט התובע שהחל לעבוד במסגרת הנתבעת בשנת 1991, בנקודת מכירה הממוקמת בחולון, שבה נמכרו מיכלי גז במצב נוזלי, אשר גודל כל אחד מהם כ- 40 מטר. מיכלי הגז הובאו לנקודת המכירה ממפעלה של הנתבעת, אשר שכן באותה עת בהרצלייה. לטענתו של התובע, הנתבעת נהגה למחזר את השימוש במיכלים, באופן שמיכלים ריקים הושבו אליה לצורך מילויים מחדש בגז. אף שלטענתו התריע התובע פעמים רבות על כך שהנתבעת אינה נוהגת לנקות את המיכלים מחומרים אורגניים, התעלמה הנתבעת לטענתו מהתראותיו, והמשיכה לספק לו מיכלים מלוכלכים, אשר לא נוכו לאחר השימוש הקודם שנעשה בהם.
6. בתצהירו תיאר התובע בסעיף 6, שביום התאונה "
עבדתי בעמדה שלי בנקודת המכירה של הנתבעת בחולון. טיפלתי בלקוח, שביקש לרכוש מיכל חמצן. בטרם מסירת הסחורה נדרשי לאמת בפני הלקוח את תכולת המיכל. הדבר מתבצע באמצעות חיבור מנומטר (מד לחץ) לפיית המיכל הנדון, כשהחיבור נעשה באמצעות הברגה של פיית המיכל. המנומטר מדגים את הלחץ הפנימי במיכל ונתון זה מספק את המידע ביחס לכמות הגז המצויה בתוכו... בשעה שפתחתי את הברז, שמותקן על המיכל לשם הזרמת החמצן לתוך המנומטר, אירע לפתע פיצוץ עז ופרצה אש כל עבר. האש אחזה בפני ובבגדי וגרמה לי לכוויות קשות ונרחבות".
7. בסעיף 7 לתצהירו חזר התובע והדגיש שלא פתח את ברז החמצן לפני שהתקין עליו את המנומטר, שכן לטענתו, אין כל תועלת בפתיחת הברז ללא המנומטר, שכן בלעדיו לא ניתן להוכיח ללקוח מהי כמות החמצן המצויה במיכל.
8. התובע הוסיף בסעיף 8 לתצהירו, שלא היה בידו למנוע את התאונה, כיון שנקט בכל אמצעי הזהירות.
9. בחקירה נגדית השיב התובע שהגלילים אינם יכולים להתלכלך בנקודת המכירה, שכן המקום נקי, ועל כל גליל מונח כובע פלדה סגור הרמטית המגן על הפיה.
10. כמו כן השיב "
אף פעם לא עשו הדרכה, אולי פעם בחצי שנה. אני יודע שלחומר אורגני ומגע של שמן עם חמצן ולכלוך גורם לפיצוץ וכל אחד יודע זאת. ש. ולכן אתה יודע שמפעילים זאת הברז צריך להיות נקי. ת. כן". (פרוטוקול הדיון מיום 12.10.08, עמ' 10). כאשר נשאל האם חיבר את מד הלחץ במועד האירוע, השיב שאין מקרה שהוא פותח את הברז ולא שם את המד (שם, עמ' 12). כמו כן השיב, שכל פעם הוא בודק האם מד הלחץ תקין, כך עשה גם בעת האירוע.
11. לשאלה מדוע כאשר נחקר סמוך לתאונה על ידי נציגי מעבידתו ענה שלא הרכיב את מד הלחץ השיב שהיה שרוי בחרדה ובמצב נפשי ירוד בעקבות הפציעה. כן טען שענה למתחקרים שהתאונה אירעה בשל לכלוך של המיכלים.
12. בטופס הודעה על פגיעה בעבודה, מיום 10.6.03, נכתב "
בעת פתיחת גליל חמצן לבדיקת לחץ נשמע רעש ורשף אש עף לכיוון גופי ונכוויתי", ובטופס התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה, מיום 8.1.04, נכתב על ידי התובע "
בעת בדיקת לחץ בגליל חמצן פרצה לפתע להבת אש מברז הגליל כלפי פלג גופי העליון אשר גרמה כוויות קשות בכל האזור האמור".
עדות עד הנתבעות
13. מטעם הנתבעות העיד מר יהודה קאופמן, שהינו עו"ד במקצועו, וכן בעל תואר שני בניהול והנדסת בטיחות. על פי האמור בתצהירו, הוא עוסק בניהול הבטיחות, חקירת תאונות ויעוץ בנושא בטיחות.
14. בתצהיר עדות ראשית, פירט העד שביום האירוע התבקש על ידי מר אלי ענבר, להגיע למקום ולבדוק את נסיבות ההתלקחות. בעקבות בדיקת זירת האירוע, וכן חקירת התובע, מילא דוח מפורט.
15. העד פירט בתצהירו, שבניגוד לאמור בתצהיר עדות ראשית, סמוך לתאונה הודה התובע שהוא כלל לא הרכיב מד לחץ על הגליל. לטענתו, התובע טען לראשונה שהוא הרכיב מד לחץ, בסעיף 6 לתצהירו.