חגלי נ' בגיזדה

א. מבוא

1.התובע עוסק בבנייה ועבודות שיפוץ.

2.הנתבע החזיק במקרקעין בשטח של 530 מ"ר, גוש 6323, חלק מחלקות 11 ו- 24 בדרך ראש העין, פתח תקוה, עליהם היה מבנה בשטח 114 מ"ר ששימש למסעדה.

3. בין הצדדים נעשה ביום 25.6.2014 הסכם לביצוע עבודות בניה במבנה שבמקרקעין. שווי העבודות נושא החוזה 155,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). בהמשך סוכמה בין הצדדים תוספת עבודות בסך של 5,000 ש"ח. הנתבע שילם לתובע על חשבון העבודות סך של 40,000 בצירוף מע"מ.

4.לאחר שהתובע ביצע חלק מהעבודות, ביום 15.7.2014, ניתן על ידי מהנדסת העיר פתח תקווה צו הפסקה מנהלי להפסקת עבודות הבנייה. הצו הורה לנתבע להפסיק מיד את כל עבודות הבנייה. כחודש לאחר מכן, ביום 5.8.2014, ניתן על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה, צו הריסה מנהלי, אשר הורה לנתבע להרוס ולסלק את העבודות שבוצעו ללא היתר. ביום 2.10.2015 כתב מהנדס מבנים מסוכנים מעיריית פתח תקוה, אינג' נריי צ'ולפייב, כי המבנה אינו ראוי לשימוש ומהווה סכנה לציבור ודרש כי המבנה ייהרס.

5.הנתבע טען כי צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה ניתנו משום שהתובע לא ביצע את העבודות נושא החוזה בין הצדדים כנדרש וסירב לשלם לתובע את יתרת התמורה החוזית.

6.התובע טען כי צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה הם באחריות הנתבע ולא באחריותו. בתביעתו תבע לחייב את הנתבע לשלם לו את יתרת התמורה החוזית בסך של 141,600 ש"ח, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בסך של 3,941 ש"ח, 145,541 ש"ח.

ב. טענות הצדדים

ב(1) טענות התובע

7.ביוני 2014 או בסמוך לכך התובע נפגש עם הנתבע לצורך משא ומתן לביצוע עבודות בנייה עבור הנתבע. הנתבע אמר לתובע כי מדובר בעבודה שנדרשת באופן דחוף וביקש שהתובע יתחיל באופן מידי בביצוע העבודות. הנתבע הסתיר את העובדה שאין היתר בניה בתוקף למבנה. (סעיפים 8-10 לתצהיר התובע).

8. ביום 25.6.2014 הצדדים נפגשו בבית הנתבע וחתמו על הסכם. סוכמה עלות עבודה כוללת בסך 155,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובסך הכול 182,900 ש"ח. באותו מועד התובע הכין סקיצה של העבודות בכתב יד. סוכם כי במעמד חתימת ההסכם ישולם סך של 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ וסכום זה שולם במעמד החתימה. לאחר החתימה ובטרם החלו העבודות, הנתבע ביקש עוד מספר תוספות וסוכם שעלות התוספות היא 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ. (סעיפים 11-14 ונספח ב' לתצהיר התובע).

9. לאחר החתימה על ההסכם ופירעון התשלום הראשון, התובע רכש את מלוא החומרים לצורך העבודה והתחיל לבצע את העבודה עם 4 פועלים. (סעיף 15 לתצהיר התובע).

10. הנתבע הודיע לתובע שבכוונתו לטוס לחו"ל למשך כשבועיים וחצי וכי חתנו יפקח על העבודות. חתנו של הנתבע הגיע מעת לעת ופיקח על העבודות. (סעיפים 16-17 לתצהיר התובע).

11. התובע ביצע עבודות הריסה, קידוחי כלונסאות, יציקת בטון, קורות היקפיות סביב השלד, יצק 15 כלונסאות טרם יציקת רצפה, יצק קיר בעובי 30 ס"מ בחזית לכביש הראשי והכין ליציקה עמודים לשלד. במהלך הטפסנות לקיר הבטון, הגיע למגרש מפקח מטעם עיריית פתח תקווה ושאל אודות העבודות. התובע הסביר למפקח כי הוא משפץ מטעם הנתבע וביקש שיפנה ישירות לנתבע או לחתנו, העביר לו את מספרי הטלפונים של השניים והמשיך בביצוע העבודות. (סעיפים 18-20 לתצהיר התובע).

12. באותו יום בערב, חתנו של הנתבע התקשר לתובע וביקש ממנו לבצע את העבודות בין השעות 16:00 עד 22:00 בלילה ולא בשעות הבוקר. התובע הבין שבקשה זו הגיע בשל ביקור המפקח. התובע השיב שאין באפשרותו לעבוד בשעות הלילה. למחרת המשיך בעבודות יציקת קיר הבטון. המפקח הגיע בשנית והודיע לתובע כי ניתן צו להפסקת העבודה. התובע יצר קשר עם חתנו של הנתבע, אשר אמר לו להמשיך את העבודות בשעות הלילה. התובע סירב לכך והסביר לחתנו של הנתבע שעל הנתבע להסדיר את העניין. חתנו של הנתבע השיב כי העניין יוסדר בתוך מספר ימים. התובע השאיר את ציוד העבודה בשטח. מספר ימים לאחר מכן הודיע לו חתנו של הנתבע כי העבודה לא תחודש וכי עליו לפנות את הציוד מהשטח. כן ציין כי ברגע שהנתבע ישוב לארץ הוא יסדיר את העניינים הכספיים מול התובע. (סעיפים 22-29 לתצהיר התובע).

13. מספר ימים לאחר מכן, לאחר שהנתבע חזר לארץ, התובע והנתבע שוחחו. הנתבע אמר לתובע שהוא לא סיים את העבודה ולכן לא מגיעים לו כספים נוספים. הנתבע לא הופתע מהפסקת העבודות, לא טען אודות טיב העבודות, לא האשים את התובע בחריגה מהתוכניות או בסטייה בקידוחים. התובע סיים את מרבית העבודה וביצע לבקשת הנתבע פינוי פסולת בניין באמצעות כלי כבד על חשבון התובע כשירות לנתבע. (סעיפים 30-34 לתצהיר התובע).

ב(2) טענות הנתבע

14.ביום 16.6.2014 הנתבע נדרש על ידי חברת החשמל לשפץ את המבנה לצורך חידוש חיבור החשמל למבנה. הנתבע חתם עם התובע על הסכם עבודות שיפוץ בהתאם למפה למטרת חידוש והשמשת המבנה ללא פגיעה בקונטור המבנה. הקידוחים לחיזוק המבנה היו אמורים להתבצע על קו 0 כלומר, מבלי לחרוג מקירות המבנה הקיים. (סעיפים ב(1), ב(2) ו- ג(1) לתצהיר הנתבע).

15.הנתבע יצא לחו"ל לצורך טיפול רפואי. כשחזר נודע לו שהתובע ביצע עבודות קידוחים שלא בהתאם למפה, לא ביצע את הקידוחים על קו קירות המבנה הקיים אלא בחריגה של 30 ס"מ מחוץ לקירות המבנה הקיים, תוך חריגה מקונטור המבנה, דבר שגרם להרחבת המבנה. לטענת הנתבע, התובע עשה זאת על מנת לחסוך בהוצאות. כתוצאה מביצוע העבודות כך התובע הקים את זעם רשויות התכנון אשר הורו על הפסקה מיידית של עבודות הבניה. בהמשך הוצא צו הריסה מנהלי. (סעיפים ב(3), ג(12) ו- ג(13) לתצהיר הנתבע).

16.טענות התובע בדבר הוראות לביצוע העבודות בלילה אינן אמת. כמו כן, חתנו של הנתבע, שהוא חסר ידע בתחום הבניה, עבר מעת לעת במקום ולא גילה ולא הבין כי התובע חורג מהמוסכם. (סעיפים ג(14)-ג(15) לתצהיר הנתבע).

17.בסיכומיו טען הנתבע:

א.התובע הפר את ההסכם בכך שסטה מהתוכנית שצורפה להסכם ובבנייה חרג מקו הבניין. הסטייה מהתוכנית גרמה למתן צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה.

ב.התובע ביצע עבודות נוספות בין מועד צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה, שכללו יציקת רצפה והכנה ליציקת קיר. לכן, לא מגיעה לתובע תמורה עבור עבודות אלה.

ג.לחלופין, לכל היותר יש לחייב את הנתבע בסך של 67,400 ש"ח בצירוף מע"מ, שהם העלות שקבע המומחה מטעם בית המשפט לעבודות שבוצעו, בניכוי המקדמה ששולמה לתובע בסך של 40,000 ש"ח.

ג. העדים

18.מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע ושל מר סימון מחלב. מטעם הנתבע הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבע ושל חתנו, מר יניב ששון ביטון.

19.שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחים. התובע הגיש חוות דעת של מר עידן פרץ. הנתבע הגיש חוות דעת של מר אברהם אורלובסקי.

20.בית המשפט מינה מומחה מטעמו, מהנדס יקי נחמן, אשר הגיש חוות דעת מיום 28.3.2017

21.עדי הצדדים והמומחה מטעם בית המשפט העידו גם בחקירה נגדית. הצדדים ויתרו על חקירת המומחים מטעם הצדדים.

ד. חוות דעת מהנדס יקי נחמן, 28.3.2017

22.מהמסמכים למד המומחה שהנתבע הזמין בנייה חדשה במעטפת מבנה קיים. נכון למועד ביקור המומחה במקום, המקום שינה את אופיו. למעט שאריות מכולה וחלקי מבנה היסטורי, כל הבנייה החדשה נהרסה כליל והשטח יושר. בשטח זוהו שרידי כלונסאות שלא נעקרו. (סעיפים 5.2 ו- 5.4-55).

23. ביום בו ניתן צו ההפסקה המנהלי (6.7.2014), בוצעו במקום הריסה של חלק מהמבנה הקיים (היסטורי) ויציקת 13 כלונסאות. ביום 5.8.2014, ניתן צו הריסה מנהלי. על פי צו ההריסה, נהרס חלק ממבנה קיים, נוצקו 13 כלונסאות, נוצקה רצפה מבטון במידות של כ- 60 מ"ר ובוצעה הכנה ליציקת קיר מבטון במידות של כ- 14 מטר X 2 מטר.  (סעיפים 5.12-5.13).

24.מהנדס נחמן קבע לאור התצלומים, צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה, כי בסבירות גבוהה מאוד, בוצעו בפועל יציקות של הכלונסאות, נוצקה רצפה מבטון במידות של כ- 60 מ"ר, בוצע קיר מבטון במידות של כ- 14 מטר אורך בגובה של כ- 1.8 מ' (מהכלונס) ותמיכה של גג קל. העבודות שבוצעו הן חלק מהעבודות שבחוזה. העבודות שביצע התובע הן הריסת קירות ותקרה, מילוי שטח בהריסות וחומר מובא, יציקת רצפה, כלונסאות, יציקת קיר בטון ברוחב 30 ס"מ ועבודות ביטון, ברזל רצפה ועמודים, עמודי בטון ושונות. סך כל שווי העבודות שבוצעו בצירוף מע"מ 125,658 ש"ח. לא בוצעו קירות, עמודי פלדה, רלס ופרופיל התקרה. סך כל העבודות שלא בוצעו כולל מע"מ 61,542 ש"ח. (סעיפים 6.1-6.2).

ה. דיון

ה(1) מבוא

25.כמפורט להלן, צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה הוצאו משום שהנתבע לא דאג לקבלת היתרי בנייה לעבודה נושא החוזה בין הצדדים. הצווים לא הוצאו בגלל אי התאמה בין עבודות התובע בפועל לחוזה בין הצדדים, כטענת הנתבע. בהתאם, התובע זכאי לתשלום התמורה עבור מלוא העבודות שבוצעו על ידו בפועל ובהתאם לקביעת המומחה מטעם בית המשפט. התובע אינו זכאי לתשלום עבור העבודות שלא בוצעו על ידו בפועל משום שהוא לא הוכיח הוצאות כלשהן בגין עבודות אלה.

ה(2) האם צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה הוצאו בעטיו של התובע?

26.הנתבע טען כי הוא חתם עם התובע על הסכם עבודות שיפוץ בהתאם למפה למטרת חידוש והשמשת המבנה שהיה קיים במקום ללא פגיעה בקונטור המבנה. לטענתו, הקידוחים לחיזוק המבנה היו אמורים להתבצע על קו 0, כלומר בגבולות קירות המבנה הקיים וללא חריגה מהם. לטענתו, התובע ביצע עבודות קידוחים שלא בהתאם למפה, הוא לא ביצע את הקידוחים על קו קירות המבנה הקיים אלא בחריגה של 30 ס"מ מחוצה להם, דבר שגרם להרחבת המבנה תוך חריגה מקונטור המבנה. הנתבע טען כי כתוצאה מביצוע העבודות כך, התובע הקים את זעם רשויות התכנון אשר הורו על הפסקה מידית של עבודות הבניה. בהמשך הוצא צו הריסה מנהלי. (סעיפים ב(2), ב(3), ג(12) ו- ג(13) לתצהיר הנתבע).

27.התובע שלל את טענת הנתבע. לטענתו, הוא לא קדח מעבר לקיר אלא בקו של הקיר. עוד טען כי שתי הכלונסאות שחורגות לטענת הנתבע בסנטימטרים בודדים, הן כלונסאות המצויות בבטן האדמה בקיר האחורי של הבניין. (סעיפים 5 ו- 7 לתצהיר התובע. פרוט' עמ' 13 ש' 31).

28.כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מהנדס יקי נחמן, כל פעולת בנייה או הריסה, טעונה היתר מהרשות המקומית. אפילו הייתה העבודה נושא החוזה בין הצדדים צריכה להתבצע בתוך קונטור של שרידי מבנה ישן, עדיין היה על בעל הזכויות במקרקעין, הנתבע, להגיש לרשות המקומית בקשה לקבלת היתר הן להריסה והן להקמה מחדש. מהנדס נחמן פירט בחוות דעתו כי העבודות בהתאם להסכם בין הצדדים כללו הריסה ובנייה מחדש כולל קידוח של כלונסאות לביסוס בניית קירות וגג, שהן עבודות המחייבות קבלת היתר בנייה ובמיוחד כאשר מדובר במבנה המיועד למסעדה המחייב פנייה למהנדס בניין לתכנון האלמנטים הקונסטרוקטיביים קרי: ביסוס, עמודים, קירות וגג. (סעיפים 5.7, 5.9, 5.10).

29.הנתבע לא ביקש מהרשות המקומית, וממילא לא קיבל, היתר הריסה והיתר בנייה ביחס לעבודות נושא התובענה.

30.אין יסוד, אפוא, לטענת הנתבע. צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה ניתנו לנתבע בגין עצם ביצוע כלל עבודות ההריסה והבנייה ללא כל קשר לשאלה אם הייתה או לא הייתה חריגה מקו הבניין. אם נגרם לנתבע נזק כטענתו, הוא לא נגרם בשל ביצוע העבודות על ידי התובע. הוא נגרם משום שהנתבע לא דאג לקבל מאת הרשות המקומית, קודם להזמנת עבודות הבנייה מהתובע, היתרי הריסה ובנייה.

31.הנתבע טען כי היה על התובע לבצע את העבודות באופן התואם את המפה, נספח ד'2 לתצהירו. במסגרת תשובות מיום 3.4.2017 לשאלות הבהרה ששלח ב"כ הנתבע בעניין זה, קבע מהנדס נחמן כי מאחר שהמפה נספח ד'2 אינה תכנית מדידה מקצועית של מודד מוסמך אלא סקיצה לא מקצועית, לא ניתן לקבוע אם מיקום הכלונסאות בוצע על פי ההסכם ולא ניתן לקבוע כי הייתה סטייה כנטען על ידי הנתבע. מהנדס נחמן הוסיף ופירט שכדי לקבוע אם הייתה סטייה, נחוצה מפת מדידה על ידי מודד מוסמך, או תרשים מדויק ומקצועי. הנתבע לא הציג מפת מדידה כאמור.

32.ב"כ הנתבע הציג למהנדס נחמן שאלות בחקירה נגדית אודות עבודת הכלונסאות שביצע התובע. מהנדס נחמן פירט במענה לשאלות ששלוש כלונסאות נקדחו כ- 30 ס"מ מהקיר הקיים. לדבריו, מקצועית לא ניתן לקדוח בתוך הקיר אלא אם הורסים או שוברים את הפינה וקודחים. עוד לדבריו, 30 ס"מ הם מרחק מינימלי בגלל המקדח והמכונה שצריכים להתרחק מקיר קיים. לגבי יתר הכלונסאות ציין שכולן נעשו בקו הבניין. זאת ועוד, מהנדס נחמן הסביר שחריגת הכלונסאות הספציפיות הנ"ל הייתה בלתי נמנעת בגלל שלמכונה שעושה את הקידוח יש נפח והמרחק המינימלי הוא 30 ס"מ. לדבריו, ניתן היה לעשות זאת אם היו הורסים את כל הקיר המזרחי. מהנדס נחמן הוסיף והסביר שלכתחילה היה צריך לדאוג לכך שמהנדס היה מתכנן את העבודה ואז לא היה מתבצע אלתור. מהנדס, כפי שפירט מהנדס נחמן, קרוב לוודאי, היה מודע לכך שאי אפשר לקדוח מקו אפס ואז היה מתכנן קורה אקסצנטרית שמחזיקה את הקיר או היה מציע להרוס את הקיר ולבנות מחדש. (פרוט' עמ' 14 ש' 33-עמ' 15 ש' 5. עמ' 16 ש' 24-27).

33.הנתבע הזמין מהתובע בנייה חדשה במעטפת המבנה הקיים. (סעיף 5.5 לחוות דעת מהנדס נחמן). הנתבע לא ביקש מהתובע להרוס את הקירות הקיימים. בנסיבות אלה, כמפורט לעיל בסעיף 32, התובע ביצע את הכלונסאות כנדרש הן לאור התנאים שהכתיב לו הנתבע, קרי: הותרת מעטפת המבנה הקיים על כנה, והן לאור אילוצי מכונת הקידוח.

34.יש לציין שמומחה הנתבע עצמו, מר אברהם אורלובסקי, לא טען בחוות דעתו, לא שהתובע ביצע קידוחים בניגוד למפה או תשריט, לא שהתובע חרג מחוץ לקירות המבנה הקיים ולא שבגלל חריגה מקו בניין הוצאו צווי הפסקה והריסה. נוסף לכך, תימוכין לחוסר מהימנותה של טענת הנתבע, לפיה צו ההפסקה הוצא משום שהתובע חרג מקו הבניין, מצויים בחוות דעת המומחה מטעמו. על פי חוות דעתו של מר אורלובסקי, הנתבע אמר לו שהפיקוח העירוני הגיע למקום בגלל שהתובע פירק את גג המבנה. (עמ' 6 לחוות הדעת), טענה שכלל לא נטענה על ידי הנתבע בכתבי טענותיו. התנהלות זו תומכת במסקנה שעל מנת להתחמק מהתחייבויותיו כלפי התובע, הנתבע העלה טענות לא כנות.

ה(3) יתרת התמורה המגיעה לתובע

35.על יסוד התצלומים, צו הפסקת העבודה וצו ההריסה, מהנדס נחמן קבע כי בסבירות גבוהה מאוד התובע ביצע בפועל יציקות של הכלונסאות, יצק רצפה מבטון במידות של כ- 60 מ"ר, ביצע קיר מבטון במידות של כ- 14 מטר אורך בגובה של כ- 1.8 מ' (מהכלונס) וכן ביצע תמיכה של גג קל. עבודות אלה מהוות חלק מהעבודות שנכללו בחוזה בין הצדדים. עוד קבע מהנדס נחמן בחוות דעתו שהתובע ביצע הריסת קירות ותקרה, מילוי שטח בהריסות וחומר מובא, יציקת רצפה, כלונסאות, יציקת קיר בטון ברוחב 30 ס"מ ועבודות ביטון, ברזל רצפה ועמודים, עמודי בטון ושונות. סך כל שווי העבודות שביצע התובע (לא כולל מע"מ) 107,400 ש"ח. לא בוצעו קירות, עמודי פלדה, רלס ופרופיל התקרה. סך כל העבודות שלא בוצעו (לא כולל מע"מ) 52,600 ש"ח. (סעיפים 6.1-6.2).

36.לפיכך, שווי העבודות שביצע התובע (לא כולל מע"מ) הוא 107,400 ש"ח. לאחר ניכוי 40,000 ש"ח (לא כולל מע"מ), ששילם הנתבע על חשבון העבודות, התובע זכאי ליתרה בסך של 67,400 ש"ח שהם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.7.2014, 71,573 ש"ח. ובצירוף מע"מ, 83,740 ש"ח. מאחר שהתובע לא הציג ראיות להוצאות כלשהן בגין העבודות שעל פי חוות דעת מהנדס נחמן לא בוצעו על ידו בפועל, כגון עבור חומרים ושכר עובדים, התובע אינו זכאי לתשלום עבור עבודות אלה.

ה(4) שונות

37.הנתבע טען בסיכומיו כי התובע ביצע חלק מהעבודות נושא ההסכם לאחר שניתן צו ההפסקה המנהלי ולפני שניתן צו ההריסה. לטענתו, עבודות אלה כללו יציקת רצפה והכנה ליציקת קיר. לטענתו, התובע אינו זכאי לתשלום בגין עבודות שבוצעו לאחר שניתן צו ההפסקה המנהלי. טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה של הנתבע ואף לא בתצהיר עדותו הראשית. הטענה נטענה לראשונה רק בסיכומי הנתבע. לכן, דין הטענה להידחות מטעמי הרחבת חזית. ככל שהיה ברצון הנתבע להסתמך על טענה זו, היה עליו לטעון אותה בכתב ההגנה. זאת על מנת לאפשר לתובע להתגונן מפניה. לאמור לעיל יש להוסיף כי הטענה נטענה בעלמא. לטענה אין כל אזכור בתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, הנתבע כלל לא פירט מתי נודע לתובע על צו ההפסקה המנהלי והוא גם לא פירט את הנסיבות העובדתיות, בהן, לטענתו, התובע המשיך בביצוע העבודות.

ו. סוף דבר

38.הנתבע ישלם לתובע את הסך של 83,740 ש"ח. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע את הוצאות המשפט, לרבות אגרת בית המשפט והוצאות מומחים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד ההוצאה, ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 17,500 ש"ח.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תש"פ, 30 יוני 2020, בהעדר הצדדים.