פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

לפניי בקשת היחיד למתן צו לשיקום כלכלי וכן להורות על הפטר לאלתר. עוד עותר היחיד להורות כי מחצית מיתרת כספי פרישה, בהתאם להסכם עם פירמת רואי החשבון בה היה שותף, שמומשו לקופת הנשייה, יוקנו לו. עמדת הנאמן היא שיש לקבל את הבקשה להפטר לאלתר בכפוף לתנאים ולדחות את הבקשה בעניין מחצית כספי הפרישה.

רקע

היחיד כבן 58 ואב לילד כבן 18 שבעת הגשת דוח ממצאי הבדיקה היה קטין במשמורת משותפת. הבן, לפי הנטען, סובל מבעיות רפואיות. היחיד הוא רואה חשבון במקצועו והיה בעבר שותף בפירמת רואי חשבון גדולה. בשנת 2022 המוסד לביטוח לאומי הכיר בעניינו באובדן כושר עבודה בשיעור של 100%. למרות זאת עובד היחיד באופן חלקי ומשתכר סך של כ-5,700 ש"ח, כעולה מדוח ממצאי הבדיקה, בהתאם לנתונים שסיפק היחיד. בתצהיר ההסתבכות הצהיר היחיד כי הוא נקלע לחובות שנבעו מקריסת עסק של אשתו השנייה. הנאמן סבור שהיחיד לא נתן הסבר המניח את הדעת ביחס לחובות, ובכלל זה לא הסביר מה היה חלקו בעסק, אופיו של העסק או אף כיצד נוצרו החובות בפועל. אציין כי בתגובה לדוח ממצאי הבדיקה לא ניתן מענה לגוף העניין ורק צוין בלאקוניות שהיחיד נתן פירוט מלא ואם לנאמן לא היה ברור דבר מה היה עליו לפנות להבהרה.

מצבת הנשייה

הוגשו בעניינו של היחיד 19 תביעות חוב ולפי הדיווח של הנאמן מצבת הנשייה המוכרעת והחלוטה עומדת על סך של כ-2,819,262 ש"ח, מתוכם 120,438 ש"ח בדין קדימה בגין 18 תביעות חוב. טרם הוכרעה תביעת חוב נוספת של רשות המיסים שהוגשה על סך 4,394,442 ש"ח ומוגדרת כחוב מובטח בנדל"ן כנגד ביתו של היחיד שמומש טרם כניסתו להליך.

על פי דיווח של הנאמן מיום 19.12.2023 בקופה נצבר סך של כ-2,336,000 ש"ח. סכום זה כולל, בין היתר, כספי פרישה שהיה היחיד היה זכאי להם מפירמת רואי החשבון על סך של 1,058,536 ש"ח אשר מומשו לקופת הנשייה.

טענות הצדדים

 ביום 12.12.2022 התקיים לפניי דיון אך התיק לא היה בשל למתן צו לשיקום כלכלי.

ביום 18.9.2023 הגיש היחיד בקשה למתן הפטר לאלתר וכן להעברת מחצית מכספי הפרישה לידיו על מנת שאלו יופקדו בקרן פנסיה על שמו. לטענת היחיד כספי הפרישה דומים במהותם לכספי קופת גמל נזילים שחל בעניינם סעיף 228 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "חוק חדלות פירעון" או "החוק"). נטען כי גם אם נדמה את כספי הפרישה לכספי פיצויים, הרי שעל פי הפסיקה אין הם משוללי הגנה לחלוטין ולבית המשפט נתון שיקול דעת להורות על העברתם ליחיד. לחלופין, נטען כי יש להיעתר לבקשה מכוח סמכותו של בית המשפט לפי סעיף 156(ד) לחוק. היחיד מפנה בהקשר זה לפסיקה שלפיה יש להביא בחשבון, בין היתר, את מצבו הכלכלי של היחיד הן במועד ההליך, הן לעת זקנתו.

לטענת היחיד העברת מחצית כספי הפרישה שמומשו לקופת הנשייה נחוצה על מנת לאפשר לו מחיה בכבוד. היחיד אינו אדם צעיר. הוא נכה והוכר בעניינו אי כושר עבודה בשיעור של 100%. אף על פי שהוצאותיו החודשיות הן למחיה בסיסית וצו התשלומים שהושת עליו נמוך (סך של 150 ש"ח לחודש), הוא עודנו חי בדוחק. במצב דברים זה, שלא נצברו ליחיד זכויות פנסיוניות משמעותיות, ובפרט לנוכח הכרת המוסד לביטוח לאומי בנכותו, היחיד עשוי למצוא עצמו ללא אמצעי קיום בסיסיים. היחיד הוסיף וטען כי כיום הוא אינו נושא בתשלומי שכר דירה וחי עם שותף שהסכים לשאת בשכר הדירה וכי בעל הדירה הודיע שהוא מתעתד להעלות את דמי השכירות באופן משמעותי כך שמצבו יורע משמעותית בחודש אוקטובר 2023. היחיד מצביע גם על עליות המחירים ועל יוקר המחיה כמצדיקים להיעתר לבקשתו. בנסיבותיו אלה עותר שהיחיד שבית המשפט יורה, כאמור, על העברת מחצית מכספי הפרישה שמומשו לקופת הנשייה לקרן פנסיה על שמו על מנת שישמשו לו כקצבה בגיל הפרישה או יועברו במלואם לידיו.

ביום 19.12.2023 הגיש הנאמן תגובתה לבקשה. עמדת הנאמן היא שיש מקום ליתן בידי היחיד הפטר לאלתר בכפוף לשיתוף פעולה מלא מצידו לצורך המשך מימוש נכסים והכרעה בתביעת החוב של רשות המיסים; כאשר בהיעדר שיתוף פעולה ההפטר יבוטל. לעניין כספי הפרישה עמדת הנאמן היא שיש לדחות את הבקשה, בין היתר, לנוכח שאלות שלא קיבלו מענה בעניין כספי הפרישה שקיבל היחיד טרם כניסתו להליך. לפי הסכם הפרישה עם פירמת רואי החשבון סכום הפרישה עמד על סך של 9,000,000 ש"ח. היחיד קיבל לידיו 8,000,000 ש"ח טרם הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים. גם לאחר בירור, לא הצליח הנאמן להתחקות אחר הסכום שהתקבל בידי היחיד. היחיד טוען כי הכספים שולמו לגורמים שונים לצורך תשלומי חובות, אך לא ניתנה תשובה בהירה אשר לזהות אותם גורמים ואופן יצירת החובות כלפיהם בסכומים גבוהים אלו. הנאמן מוסיף שהכספים שהועברו לקופת הנשייה ממימוש כספי הפרישה מהווים "קצה הקרחון", כלשונו, ביחס לכלל כספי הפרישה שקיבל היחיד לידיו, שעה שנושיו נותרו מול שוקת שבורה. אין הצדקה להותיר סכום כלשהו בידי היחיד.

ביום 15.1.2024 היחיד הגיש תשובתו לתגובת הנאמן. לטענתו הוא פעל בשקיפות מלאה ביחס לכספי הפרישה שקיבל לידיו. בין היתר ציין היחיד כי כספים אלו שימשו לתשלום חובותיו לנושים שונים – בנקים, מס הכנסה, דמי מזונות, תשלומים לעורכי דין, וכן לצרכי מחייתו. לטענתו חלפו שנים רבות ואין בידיו אסמכתאות לכל אותם תשלומים. עוד טוען היחיד כי כיום לא נותרו בידיו כספים שהתקבלו דאז.

בהחלטות מימים 28.12.2024 ו-15.1.2021 הורתי לנאמן להעלות את הבקשה, התגובה והתשובה לאתר המומנט על מנת לאפשר לנושים להגיש התייחסות. ביום 12.3.2024 הודיע הנאמן שלא הועברה עמדה של מי מהנושים.

דיון והכרעה

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים אני סבור שיש מקום להיעתר לבקשת היחיד להפטר לאלתר מותנה, כפי שיפורט להלן. לעניין הבקשה לעניין כספי הפרישה – דינה להידחות. אלו נימוקיי:

דחיית הבקשה בעניין כספי הפרישה

 אציין תחילה שאיני סבור שחלה בעניין זה הוראת סעיף 228 לחוק, כפי שטען היחיד. הוראה זו מתייחסות לקופת גמל ואין זה המקרה כאן (להרחבה בעניין הוראה זו ראו החלטתי בחדל"פ 58241-03-23 יקיר ניידיק, עו"ד (נאמן) נ' אולציק (16.8.2023)).

הוראת החוק הרלוונטית היא סעיף 165(ב) לחוק חדלות פירעון שגם אליה הפנה היחיד. זו לשונה:

בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי (הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, 688-687):

[...] מוצע לקבוע כי אם הכנסתו השוטפת של היחיד מספיקה לצרכים הנוספים של היחיד, אז די באישור הממונה לכך. זאת משום שהותרת סכומים מההכנסה השוטפת בידי היחיד משולה לשינוי זמני בתשלום החודשי, שאותו מוסמך הממונה לערוך.

לעומת זאת, אם נדרש להעביר ליחיד סכומים או נכסים מנכסי קופת הנשייה, מוצע לקבוע כי יידרש לשם כך אישור של בית המשפט. האישור יינתן רק לאחר שנתן לנושים הזדמנות להביע את עמדתם. העברת נכסים מנכסי קופת הנשייה לידי היחיד מעבירה לידיו נכסים המיועדים לצורך פירעון חובותיו, ולכן מדובר בהחלטה משמעותית יותר ומוצע להותירה לשיקול דעתו של בית המשפט. 

נוסח ההוראה הוא רחב והוא מותיר שיקול דעת לבית המשפט לעניין נסיבות יישומו. עיון בפסיקה מעלה כי בתי המשפט נוהגים ליישם הוראה זו ולהורות על העברת כספים ליחידים מקופת הנשייה לצורך מימון הוצאות רפואיות מיוחדות בכפוף לכך שמדובר בהוצאות חיוניות ולהצגת אסמכתאות מתאימות (ראה למשל, חדל"פ (שלום ב"ש) 36463-04-20 חלאוי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום ואח' (19.9.2023); חדל"פ (שלום י-ם) 50349-06-20 ליפשיץ נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח' (17.11.2022). בספרות המשפטית הובעה הדעה, בין היתר, כי "קושי כלכלי גרידא אינו סיבה להפעלת הסעיף, שמפר את האיזון שקבע המחוקק בין היחיד ובין נושיו [...] הנסיבות שבהן ישוחררו כספים ליחיד מכספי נושיו הן נדירות ביותר ומטעמים של צדק" (עודד מאור ואסף דגני הפטר –חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 607 (2019)).

לא עלה בידי היחיד לשכנע שקמות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות החלה של הוראות סעיף 165(ב) לחוק על מחצית כספי הפרישה שמומשו לקופת הנשייה.

ראשית, מקובלת עליי עמדת הנאמן שיש קושי מהותי בכך שהיחיד לא נתן הסברים מלאים לעניין השימוש בכספי הפרישה ששולמו לו טרם פתיחת ההליך לרבות אסמכתאות מתאימות. הסבריו של היחיד שלא עלה בידיו לאתר אסמכתאות מפאת חלוף הזמן, בהיעדר פירוט לעניין המאמצים בעניין זה לאתר את המידע, אינם מניחים את הדעת. כך בהינתן הסכומים הגדולים שבהם מדובר ולמועדי התשלומים לפי הסכם הפרישה (תשלומים שלפי ההסכם אמורים היו להיות משולמים בין יולי 2016 לבין יוני 2018). לא מדובר בפרק זמן משמעותי שמאפשר לקבל את הסבריו הדלים של היחיד, שגם לא הציג ראיות לניסיונות שנעשו לדבריו לאיתור תיעוד לשימוש בכספים, כאמור. די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה.

שנית, ולמעלה מן הדרוש, אף אם ניתן לקבל עתירה על בסיס הוראת סעיף 165(ב) לחוק להעביר ליחיד נכסים מקופת הנשייה על מנת לאפשר לו לחיות בכבוד לאחר תום ההליך – ולא מדובר בטענה טריוויאלית – הרי שהיחיד לא הניח תשתית ראייתית כנדרש על מנת לשכנע שיש הצדקה לכך. היחיד זכאי היום לקצבת נכות בסך של 4,052 ש"ח ולאחר שיגיע לגיל פרישה הוא יהיה זכאי לקצבת אזרח ותיק. לפי הנתונים בתיק הוא משתכר סך של כ-5,700 ש"ח לחודש מעבודה חרף מצבו הרפואי ולא מן הנמנע שעד הפרישה יוכל לצבור זכויות פנסיוניות נוספות. בנוסף, בבקשה היחיד טען ש"לא נצברו לו זכויות פנסיוניות משמעותיות" (סעיף 44), אך הוא לא פירט מהן אותן זכויות פנסיוניות שנצברו ומהי הקצבה הצפויה בגינן. אציין, בהקשר זה, כי לפי נהלי הממונה זכאות לקצבת נכות בלבד משקפת דמי מחיה מינימאליים ראויים (ראה: הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב (גרסת ינואר 2023)), והיחיד לא הצביע על הוצאות מיוחדות בבקשה.

גם טענתו של היחיד שהוא צפוי בעתיד להידרש לשלם שכר דירה משמעותי מקום שבעת הגשתה הוא אינו נושא בשכר דירה לא גובתה בראיות ממשיות. אציין, בהקשר זה, שבתצהיר היחיד מיום 8.1.2024 (לאחר המועד שבו נטען כי היחיד צפוי לשאת בשכר דירה משמעותי) הוא לא התייחס לעניין זה ולכך שהוא החל לשלם שכר דירה ובאיזה סכום. גם הנסיבות בעניין בנו של היחיד שלפי הנטען סובל ממצב רפואי לא פשוט לא פורטו כנדרש ולא גובו באסמכתאות, ומדוח ממצאי הבדיקה עלה שהבן היה במשמורת משותפת קודם הגיעו לגיל 18 כך שלא ניתן להגיע למסקנה שהבן סמוך על שולחנו של היחיד בלבד (השוו, עניין אולציק לעיל).

לא נמצאה אפוא תשתית ראייתית המצדיקה להיעתר לעתירת היחיד בדבר מחצית יתרת כספי הפרישה, בנסיבות העניין, ותוך שינוי מהאיזון הקבוע בחוק חדלות פירעון.

הפטר לאלתר

בשים לב למצבו הרפואי המורכב של היחיד ולקביעות בעניין אי כושר העבודה בעניינו, בהסכמת הנאמן, ובהיעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, לנוכח אי כושר העבודה שנקבע בעניינו של היחיד, ובשים לב לגילו, אני נעתר לבקשה למתן צו לשיקום כלכלי ליחיד, ובהתאם לסעיף 167(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ניתן בזאת ליחיד הפטר לאלתר. בהתאם לסעיף 167(ג) נכסים שיגיעו ליחיד בשלוש השנים הקרובות ייכללו בנכסי קופת הנשייה. מובהר כי ההפטר כפוף לשיתוף פעולה מלא עם הנאמן כאמור בסעיף 22 לתגובתו מיום 19.12.2023.

סיכום

הבקשה למתן הפטר לאלתר מתקבלת כאמור לעיל. הבקשה בעניין מחצית כספי הפרישה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תסגור את התיק ותמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ד, 04 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.