-
ביום 25.5.20 ניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים והושת על היחיד צו תשלומים ע"ס 150 ₪ לחודש.
-
כנגד היחיד הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 17,786,410 ₪, מתוכם סך של 120,053 ₪ בגין חוב מזונות למל"ל.
-
היחיד יליד 1953, אב ל- 4 ילדים בגירים שאינם סמוכים על שולחנו.
-
היחיד התגרש מהגב' פלונית בשנת 1998.
-
היחיד אינו עובד ומתקיים מקצבת זקנה וקצבת השלמת הכנסה המשולמות לו על ידי המל"ל, בסך של כ- 3,150 ₪.
-
לטענת היחיד הוא מתגורר באופן ארעי בבניין תעשייתי השייך למעסיקו הקודם של היחיד. היחיד שומר על המבנה בשעות הלילה ובתמורה ניתנת לו הרשות ללון במבנה.
-
ביום 7.7.21 הוגשו לתיק דוח הנאמנת והמלצת הממונה ליתן ליחיד הפטר לאלתר מחובותיו, למעט מחוב המזונות למל"ל, וזאת בהתאם לסעיפים 161 ו- 175 לחוק חדלות פירעון.
-
ביום 7.7.21 ניתן ליחיד צו הפטר לאלתר מחובותיו, למעט מחוב המזונות למוסד לביטוח לאומי.
טענות היחיד:
-
יש להורות על החלטת ההפטר על חוב המזונות וזאת לאור נסיבותיו של היחיד. היחיד הינו דר רחוב מזה כעשרים שנה. אין לו מקום מגורים משלו (מתגורר כאמור במבנה תעשייתי), והוא מתקיים מחסדי בני משפחה וחברים, אשר מסייעים לו באוכל ובבגדים. היחיד סובל מבעיות רפואיות כרוניות בגינן הוא נוטל תרופות באופן קבוע. כלל הכנסותיו מתמצות בקצבת הנכות.
-
לאור מצבו הכלכלי הקשה של היחיד, היעדר יכולת השתכרות לעתיד והעובדה כי ילדיו בגירים, יש להיעתר לבקשה.
-
היחיד מפנה לפסיקה אשר המצדדת לטענתו בהחלת צו ההפטר על חוב המזונות.
עמדת המוסד לביטוח לאומי (המל"ל):
-
המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות באופן מלא.
-
על אף האמור, והואיל והמל"ל מודע לכך שהיחיד מקבל קצבת זקנה ותוספת השלמת הכנסה, הודיע המל"ל בתגובתו כי לא יפעל לגביית החוב, כל עוד לא יחול שינוי בהכנסות היחיד.
-
המל"ל סבור כי אין ליתן הפטר על חוב המזונות וזאת מאחר ויצירת החוב נעשתה בחוסר תום לב מובהק. משך השנים 1998-2004, נשאה הקופה הציבורית בתשלום דמי המזונות של ילידי היחיד. מיד לאחר גיבוש ההסכמה בין היחיד וגרושתו לתשלום דמי המזונות ואישורה בפסק דין למזונות, הופרה ההסכמה על ידי היחיד, ולמעשה היחיד זנח את כלכלת ילדיו משך כל השנים הנ"ל.
-
היחיד מעולם לא הוכר ע"י המל"ל כנכה ו/או כנעדר כושר השתכרות. משך השנים היחיד קיבל שכר בעבודה בלתי מוסדרת ובלתי מדווחת ולא ברור האם גם כיום הכנסתו מתמצה בגמלאות המל"ל בלבד.
-
בנסיבות האמור, יש להותיר את תיק ההוצל"פ של חוב המזונות למל"ל פתוח על מנת שניתן יהיה לפקח מידי תקופה אחר מצבו הכלכלי של היחיד. לבחינה זו יש משמעות כלכלית וערכית.
-
בדברי ההסבר לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המחוקק ביטא את העדפת האינטרס של גביית החוב על פני שיקומו של היחיד, ודחיית הבקשה תבטא את האמור.
עמדת הנאמנת והממונה:
-
בשים לב לנימוקי המוסד לביטוח לאומי ולנסיבותיו של היחיד, אין להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות.
-
נוכח העובדה כי המוסד לביטוח לאומי ממילא אינו פועל לגביית חוב המזונות מהיחיד, באשר לא מתבצע קיזוז מקצבת הזקנה של היחיד, יש הצדקה לעמדת המוסד לביטוח לאומי, להותרת היחיד תחת פיקוח של רשות האכיפה ואי החלת ההפטר על חוב המזונות.
דיון והכרעה:
-
סעיף 175 (א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, קובע כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
-
סעיף 175(ב) קובע את החריג לכלל ולפיו:
" (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:
...
(2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".
-
בדומה להוראת החוק הנ"ל, גם סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, הסמיך את בית המשפט לקבוע כי צו ההפטר יחול על חוב מזונות עבר, כולו או חלקו ובתנאים עליהם יורה במפורש. סעיף 175(ב)(3) לחוק חדלות פירעון אימץ את הפסיקה המושרשת שניתנה ביחס להוראה הנ"ל, נשוא פקודת פשיטת הרגל, מבלי לפרט באופן ספציפי את המבחנים שנקבעו בפסיקה.
-
ההלכה הפסוקה קובעת כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. (ר' ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (29.01.14); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15)) . הפסיקה הכירה במקרים בהם ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בשל נסיבות אישיות קשות של החייב ונסיבות נוספות בהן מצבו הכלכלי של החייב והזמן שחלף מפתיחת התיק מושא החוב. מכל מקום נקבע כי העניין נתון לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך, לאור האמור בסיפא לס' 69(א)(3) הנ"ל. (ר' גם רע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14)).
-
בע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16) (להלן: "עניין סלימאן"), הודגש כי על בית המשפט ליישם את הוראת הסיפא לסעיף 69(א)(3) באופן מצומצם, ובמקרים חריגים בלבד, תוך בחינת כל מקרה לגופו ונסיבותיו ואיזון בין כלל האינטרסים. כמו כן, פורטה רשימת השיקולים (רשימה שאינה סגורה) אותם נדרש בית המשפט לשקול, טרם יורה על החלת ההפטר על חוב המזונות: "כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. יושם אל לב כי רשימה זו עודנה חלקית והושמט ממנה שיקול מרכזי, הוא עקרון תום הלב, שהדיון בו ייערך בנפרד בהמשך".
ואכן ביחס לתום הלב של היחיד:
"נקבע, כי בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל "למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו"
...
"בעיקר רלבנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב".
עוד נקבע שם, כי יש לבחון את תום הלב של היחיד בהליך פשיטת הרגל עצמו, לרבות עמידתו בחובותיו בהליך.
-
לאחר בחינת נוסח סעיף 175 לחוק חדלות פירעון והשוואתו למקבילו האמור בפקודת פשיטת הרגל, לא מצאתי כי יש לאבחן בין הפסיקה הרבה שניתנה בעניין החלת ההפטר על חוב מזונות עבר ביחס להליכים על פי פקודת פשיטת הרגל, לבין אלו המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון. הלכות אלו יפות ורלבנטיות גם כיום, ביחס להליכים המתנהלים על פי חוק חדלות פירעון.
-
מן הכלל אל הפרט.
-
עסקינן כאמור ביחיד שהינו בן 68, מתקיים מקצבת זקנה בלבד. 4 ילדיו הבגירים של היחיד אינם סמוכים על שולחנו. היחיד מתגורר בבניין תעשייתי של מעסיקו לשעבר תמורת שמירה על המבנה בלילות. לטענתו אינו מקבל שכר בגין שמירת המבנה. היחיד נעדר נכסים כלשהם, ולאור נסיבותיו והיעדר נכסים ניתן לו הפטר לאלתר מחובותיו.
-
מאידך, עסקינן ביחיד אשר לא שילם את דמי המזונות לילדיו משך שנים רבות, וליתר דיוק בין השנים 1998-2004. היחיד החל לצבור את חוב המזונות מיד בסמוך לאחר מתן פסק הדין למזונות שניתן בהסכמת היחיד וגרושתו. חזקה כי פסק הדין למזונות משקף את יכולתו הכלכלית של היחיד במועד מתן פסק הדין, קל וחומר כאשר מדובר בפסק דין למזונות שניתן בהסכמתו של היחיד.
-
בעת מתן פסק הדין למזונות היחיד היה בן 45 בלבד, שנים רבות טרם הגיעו לגיל פנסיה. היחיד לא הוכר מעולם כחסר כושר השתכרות ו/או לא הוכר כנכה, ומכאן כי לא הייתה ליחיד מגבלה רפואית אשר מנעה ממנו לעבוד ולהשתכר ולשלם את דמי המזונות של ילדיו.
-
הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה שעה שצוין על ידי המל"ל כי היחיד עבד משך השנים בעבודות מזדמנות שונות ו/או לא דיווח לרשויות המס. בכך היחיד הכשיל את האפשרות לגביית חוב המזונות הימנו במהלך כל השנים עד הגיעו לגיל פנסיה.
-
יתרה מכך, כלל לא נטען על ידי היחיד כי נעשו על ידו לכאורה מאמצים משך השנים לשלם את חוב המזונות ו/או כי שילם חלק ניכר ממנו. ודוק ניתן ליחס ליחיד אדישות הן באשר לצבירת החוב כלפי המל"ל כמו גם ביחס לחובתו לסלק החוב ולו באופן חלקי.
-
חוסר ההגינות וחוסר המוסריות בהתנהלותו של היחיד, מובהקים וברורים. היחיד התנהל בחוסר תום לב מתמשך, למן ראשית חיובו בתשלום דמי מזונות הילדים, עת גובש הסכם הגירושין ועד לבגרותם של הילדים. היחיד נמנע במכוון מלשלם את דמי המזונות לילדיו (הגם שלא היה נעדר כושר השתכרות), וזאת משך שנים רבות. היחיד עשה דין לעצמו והשית על הקופה הציבורית את תשלום דמי המזונות של ילדיו.
-
אי תשלום דמי המזונות לקטינים מהווה הפרה של חובה מוסרית ראשונה במעלה וכחברה יש להוקיע מי שמבצע הפרה של חובה זו, ובוודאי שלא להתעלם מהפרת החובה ולהורות בנקל על מחיקת החוב שנוצר בגין הפרתה. סעיף 175(ב) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות להחלת ההפטר על חוק המזונות בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. במקרה דנן בו עסקינן ביחיד שהפר החובה לזון את ילדיו כאמור, שעה שלא הייתה כל מניעה מצדו מלמלא אחר חובה זו, בוודאי שאין לקבוע כי מתקיימות נסיבות חריגות ואין מקום להורות על מחיקת חוב המזונות שיצר בחוסר תום לב מתמשך.
-
לאור כלל האמור, אני רואה לנכון לדחות את בקשת היחיד להחלת סעיף 175 (ב) לחוק חדלות פירעון בעניינו ואני שבה ומורה כי צו ההפטר לא יחול על חוב המזונות למל"ל.
-
להשלמת התמונה יצוין כי ממילא במקרה דנן המוסד לביטוח לאומי הבהיר כי אין בכוונתו לגבות כיום כספים מהיחיד, כל עוד הוא מתקיים מקצבאות בלבד וכי רק במידה ויחול שינוי במצבו הכלכלי של היחיד הוא יפעל לגביית חוב המזונות. ודוק, עסקינן בבקשה תיאורטית בלבד של היחיד, שכן לא מתקיימת כיום גבייה בפועל של חוב המזונות ולא צפויה להתבצע גבייה ככל שימשיך להתקיים מקצבאות בלבד. גם מהטעם האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד ויש להורות על דחייתה.
סוף דבר:
-
בקשת היחיד נדחית.
-
בנסיבות העניין ולאור מצבו של היחיד והיותו מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים וכן למל"ל.
ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
