פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

מונחת לפניי השאלה אם לתת ליחיד הפטר לאלתר כבקשתו, או שמא לאמץ את המלצת הנאמן וב"כ הממונה לצו שיקום כלכלי.

רקע הנדרש לעניין

ביום 11.5.2022 הגיש היחיד בקשה לפתיחת הליכי חדל"פ. בבקשתו ציין, כי הוא בתחילת שנות השמונים לחייו, גרוש, מתפרנס מפנסיה, קצבת סיעוד וקצבת זקנה. לטענתו הוא חב כ-3 מיליון ₪ ל-33 נושים.

ביום 18.7.2022 ניתן בעניינו של היחיד צו לפתיחת הליכים, בו נקבע בין היתר, צו תשלומים בסך 1,200 ₪ לחודש. סכום זה הופחת ל-600 ₪ לחודש לאחר שהיחיד ביקש הפחתתו מהממונה וזה נעתר לבקשה.

ביום 3.3.2024 הוגשו לתיק דו"ח ממצאי בדיקת הנאמן והמלצת ב"כ הממונה. ממסמכים אלו עולה, כי עד כה הוגשו 14 תביעות חוב בסך כ-2.93 מיליון ₪. צוין, כי נסיבות יצירת החובות לדברי היחיד הן נטילת הלוואות על-מנת לסייע לעסקה של גרושתו, ואולם העסק כשל. לאחר מכן שהה היחיד במאסר ולכן צבר חובות נוספים. ברקע הדברים צוין מצבו הבריאותי הקשה של היחיד המתמודד עם תחלואים שונים. הומלץ על מתן צו שיקום כלכלי לתקופה ארוכה מ-3 שנים, דהיינו ל-48 חודשים, במסגרתה ישולם בכל חודש סך של 600 ₪ ובסה"כ 28,800 ₪, בין היתר בשל הליך קודם שנסגר בשל אי עמידה בתנאיו ובשל ההליך הפלילי שנוהל.

בבקשה שהוגשה ע"י ב"כ היחיד לקראת הדיון שהתקיים היום, עתר ב"כ היחיד למתן הפטר לאלתר ליחיד. לבקשה צורפו תצהיר ואסמכתאות שונות, בעיקר לגבי מצבו הרפואי של היחיד הסובל מתחלואים רבים. נטען, כי היחיד מתקיים בצמצום נוכח הוצאותיו הרפואיות הרבות, הוא מתגורר במחסן שהוסב לדירה ומצבו הכללי דחוק. עוד נטען, כי הליך קודם בוטל בשל אי עמידת היחיד בתנאי ההליך, נוכח התדרדרות במצבו הבריאותי, למרות שלטענתו שילם במסגרת ההליך הקודם כספים רבים לקופת הנשייה. ב"כ היחיד טען, כי אין תוחלת להליך נוכח גילו המתקדם של היחיד ומצבו הרפואי.

בדיון שהתקיים לפניי היום עדכן הנאמן, כי הוגשה תביעת חוב מטעם המרכז לגביית קנסות בגין פיצויים עונשיים שלא שולמו ע"י היחיד. הנאמן הגיש גזר דין בת"פ (מחוזי ירושלים) 26647-08-10 (מיום 4.4.2013) במסגרתו הורשע היחיד בעבירות רבות לפי חוק השתלת איברים, תשס"ח-2008, נדון ל-3 שנות מאסר וכן הוטלו עליו פיצויים גבוהים בסכום המסתכם בלמעלה מ-450,000 ₪. ב"כ היחיד העיר בהקשר זה, כי מדובר בתביעת חוב שהוגשה על-פניה באיחור ניכר. נוכח המידע שעלה, ביקש ב"כ היחיד להחיל את ההפטר גם על פיצויים אלו.

דיון והכרעה

מחד גיסא, ולחובת היחיד, העובדה שחובותיו הם גבוהים, חלקם כפי שעמדתי לעיל, נוצר בנסיבות פליליות ובחוסר תום לב מובהק, והיחיד שולב בהליך פשיטת רגל קודם שלא צלח. מאידך גיסא ולזכות היחיד, במסגרת ההליך הנוכחי עמד באופן כמעט מלא בחובותיו מבחינת תשלומים ודיווח, הוא בגיל גבורות, והוא מתמודד עם מצב בריאותי קשה ומורכב עליו אין חולק (הוגשו בדיון אסמכתאות מפורטות בהקשר זה).

הליך חדלות פירעון במתכונתו העדכנית נועד לממש שלוש מטרות: המטרה העיקרית, "שיקומו הכלכלי של היחיד... כערך מרכזי בהליכי חדלות פירעון של יחידים", אשר לו יתרונות בהיבט הפרטי והחברתי, שכן יש בו לעודד את היחיד לחיים יצרניים ומועילים. המטרה השנייה, היא "הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים... שהם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות פירעון". המטרה השלישית, היא "הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי" [הציטוטים מתוך "הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016", ה"ח הממשלה, 1027 (2 במרץ 2016) 604, 594].

בעניינו הפרטני של היחיד הערך של שיקומו הכלכלי אינו משמעותי נוכח גילו המתקדם, מצבו הבריאותי המורכב והיעדר היתכנות להגדלת כושר השתכרות. אין ציפייה מציאותית שבנסיבותיו האישיות, ישוב וישתלב בחיי הכלכלה והמסחר בוודאי לא כשכיר. לצד זאת, מבחינת אינטרס הנושים, מצבו הכלכלי והכנסתו הקבועה מאפשרות את המשך גביית התשלום חודשי ממנו בשיעורים שנגבו עד כה, ובכך במידה מסוימת, גם אם לא מספקת, מתקבל מענה לתכלית של השבת כספים לנושים. גם ביחס לתכלית השלישית של ודאות הדין, יש ערך – במיוחד בענייננו – נוכח הליך קודם שבוטל, נוכח גובה החובות, ונוכח העקרון שחוטא אינו צריך לצאת נשכר (בדגש על הפיצויים העונשיים שהוטלו על היחיד בשל מעשיו).

מכל אותם טעמים, אין כל מקום לשקול את בקשת היחיד למתן הפטר, ובוודאי שאין מקום לשקול את הבקשה שהעלה בדיון, לתת לו הפטר גם מהפיצויים העונשיים שהוטלו עליו, שמקורם, כאמור, בעבירות חמורות שביצע. בהקשר זה יש להפנות להוראות סעיף 175(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק) שעניינו ב"חובות שאינם בני הפטר", ולפיו "נוסף על האמור בסעיף קטן (א)(2) [העוסק בחוב שנוצר במרמה או נובע מעבירות גניבה או מעבירות מין או אלימות חמורות], בית המשפט רשאי להורות כי ההפטר לא יחול על חוב עבר שמקורו בחובת פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, אם מצא כי הדבר מוצדק נוכח מהות העבירה שבשלה הוטלו הפיצויים, חומרתה או נסיבותיה". בענייננו, עיון בגזר הדין מלמד, כי היחיד הונה מתלוננים רבים ברשת סחר בקצירת איברים, רשת אותה טווה וניהל מטעמים של בצע כסף. מדובר בנסיבות קשות במיוחד ואין הדעת סובלת, כי היחיד יופטר מחובותיו לפצות את המתלוננים שבהם פגע.

סופו של עניין, יש מקום לקבל את עמדת הנאמן וב"כ הממונה ולקבוע תוכנית שיקום כלכלי, ולדחות את בקשת היחיד למתן הפטר. יחד עם זאת, נוכח גילו המתקדם של היחיד, לו אני מאחל בריאות טובה ואריכות ימים באיכות חיים טובה, אין מקום להאריך את התוכנית מעבר לתקופת ברירת המחדל של 36 חודשים, בין היתר בשל חוסר סבירות הדבר בנסיבותיו של היחיד.

לפיכך, נוכח עמדת הממונה והנאמן, בהעדר התנגדות מטעם מי מהנושים, בנסיבותיו האישיות של היחיד, בהתחשב במצבת נכסיו וביכולת השתכרותו כמפורט בהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק (החוק), ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

• תשלומים לקופת הנשייה – על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 21,600 ₪ שישולם ב-36 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 600 ₪ כל אחד החל מחודש מאי 2024.

   

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. בעניין זה חל סעיף 164 לחוק המורה שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים, לרבות נכס פיננסי שיהפוך לנזיל בתוך תקופת התשלומים, ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

   

תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק. ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

הפרת תנאי תכנית הפירעון– ככל שהיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

     • החוב נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו של החוב בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

  6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

  7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

      

• הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

   

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

   

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

   

• הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

   

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

   

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט – 2019, יגיש היחיד דו"חות אחת לששה חודשים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ט אדר ב' תשפ"ד, 08 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.