פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשה למתן צו לשיקום כלכלי בעניינו של היחיד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי, נחה דעתי כי דין בקשתו של היחיד להתקבל וכי יש לקבוע תוכנית שיקום בעניינו של היחיד, הכל כפי שיפורט להלן.

עובדות שאינן במחלוקת:

1. הצו לפתיחת הליכים ניתן ביום 21/9/20. עו"ד אלה וואנו מונתה כנאמנת בהליך. ולא נקבע ליחיד צו תשלומים במסגרתו.

    

2. כנגד היחיד הוגשו 3 תביעות חוב בסך של 217,666 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה. תביעות החוב לא נבדקו על ידי הנאמנת. תביעת החוב העיקרית הינה של בנק הפועלים שהוגשה על סך של 138,062 ₪ בגין הלוואות שנטל היחיד בשנת 2018, למעט הלוואה אחת שנטל בשנת 2016.

    

3. בהודעת הממונה מיום 24/11/22 עולה כי המועצה המקומית xxx הגישה תביעת חוב נוספת כנגד היחיד אשר לא הוגשה בצורה תקינה במערכת המקוונת ונשלחו על כך הודעה מתאימה בדואר האלקטרוני.

    

4. מדובר ביחיד בן 77, נשוי בשנית ואב ל- 17 ילדים, אשר מתקיים מקצבת זקנה בסך של 5,100 ₪. אשתו אינה עובדת. מתגורר בדירת מגורים בכפר xxx שבבעלות שניים מבניו. ליחיד אין זכויות רשומות בנכסים.

    

   רקע עובדתי וטענות הצדדים:

    

5. ביום 02/11/21 הוגשה הצעה של הממונה לביטול ההליך בעניינו של היחיד בשל התנהלותו בהליך וצבירת מחדלים במסגרתו, לרבות אי המצאת מסמכים מהותיים נדרשים. הצעת הממונה התבססה על דו"ח ממצאי הבדיקה מטעם הנאמנת מיום 12/10/21, אשר תיאר את נסיבותיו האישיות והכלכליות של היחיד והתנהלותו הלקויה בהליך ועל כן גם הנאמנת המליצה, בשעתו, על ביטול ההליך בעניינו.

    

6. בית המשפט נעתר לבקשת היחיד ונתן לו מספר אורכות להסרת המחדלים שצבר בהליך, עד שביום 15/6/22 הגישה הנאמנת הודעת עדכון ובה הודיעה כי היחיד הסיר את מרבית מחדליו בהליך, ולאחר שסקרה את נתוניו האישיים והכלכליים כפי שהתבררו עד אז, המליצה לתת ליחיד הפטר לאלתר.

    

7. מצד שני הוגשה ביום 26/7/22 הצעה עדכנית מטעם ב"כ הממונה, לפיה סברה היא שבשל התנהלותו של היחיד בהליך והתנהלותו עובר לכניסה להליך ונסיבות יצירת החוב של בנק הפועלים, ובשל קיומה של זיקה לזכויות בדירת המגורים, יש מקום לקבוע תוכנית שיקום ליחיד שעיקרה תשלום סך של 82,000 ₪ לקופת הנשייה בתוספת מימוש כספים פיננסיים בלתי מוגנים, וזאת על ידי פדיון זכויותיו של היחיד בדירת המגורים בסך של 50,000 ₪ , והוספת סך של 32,000 ₪ אשר יושבו על ידי בני המשפחה לאור התנהלותו של היחיד ביצירת החובות.

    

8. על אף המחדלים שצבר היחיד בהליך ועל אף התנהלותו כמתואר, הסכימו הצדדים כי עניינו בשל לקביעת תוכנית שיקום וזאת בשל העובדה שהיחיד הסיר את מחדליו כמתחייב. מקבלת אני את עמדת בעלי התפקיד כי לאור הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובשל העובדה שהיחיד הסיר את מחדליו והוכיח בסופו של יום רצון להישאר בהליך ולשתף בו פעולה, הרי שיש לקבוע תוכנית שיקום בעניינו, כאשר התנהלותו של היחיד בהליך תילקח בחשבון בעת קביעת תקופת התשלומים בהתאם לסעיף 163 לחוק, וזאת ככל ותיקבע תוכנית שיקום בעניינו.

    

9. כמו כן הצדדים מסכימים כי בשל גילו, נסיבותיו האישיות של היחיד והעובדה שהוא נעדר כושר השתכרות, אין לקבוע בעניינו צו תשלומים.

    

10. שתי הסוגיות שנותרו במחלוקת הן:

     

    • האם ליחיד זכויות בדירת המגורים, במידה וכן מהו הסכום שעל היחיד להוסיף לקופת הנשייה בגין גילום זכויות אלו.

    • האם התנהלותו של היחיד עובר להליך ונסיבות יצירת החוב לבנק הפועלים אינן בתום לב, והאם לצורך קבלת ההפטר המיוחל, על היחיד לשלם את קרן ההלוואה שנטל מבנק הפועלים.

       

      סוגיית הזכויות בדירת המגורים של היחיד:

       

11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים לפניי, למדה אני כי היחיד מתגורר בדירת מגורים בכפר xxx שבעבר זכויות החכירה היו רשומות על שמו אך הועברו בשנת 2012 לשני בניו, תמורת סך של 180,000 ₪, כך לטענתו, וקיבל בנוסף זכות מגורים לכל ימי חייו. כאשר בניו לקחו משכנתא ובנו שני בתים מעל דירת המגורים של היחיד.

     

12. עיון בדוחות בעלי התפקיד מלמד כי הומצאו פלט נתונים ממיסוי מקרקעין, שטר העברת זכות חכירה ואישור זכויות המאשרים את עצם ההעברה ומועדה, אך לא הומצא הסכם מכר אם כי שווי העסקה שהוכר ע"י מיסוי מקרקעין היה 500,000 ₪.

     

13. בשים לב למועדים שבהם נוצרו החובות, ולאור מועד העברת הזכויות בדירת המגורים (שנת 2012) טענה הנאמנת בדו"ח העדכון מטעמה כי נראה שלא מדובר בהענקה בת ביטול.

     

14. היחיד הצטרף לעמדתה זו של הנאמנת.

     

15. הממונה מצד שני טען כי ליחיד זכויות בדירת המגורים מכוח העובדה שהוא עושה בה מנהג בעלים וכן בהתבסס על העובדה כי התמורה ששולמה פחותה בהרבה מהערכת שווי הדירה בהתאם לעסקאות דומות במיסוי מקרקעין.

     

16. הממונה טען כי העברת הזכויות נעשתה על מנת לאפשר לבנים לקבל הלוואת משכנתא על הבית ולבנות את בתיהם מעל דירת היחיד. בהודעת הממונה מיום 24/11/22 נטען כי ממסמכים נוספים שהובאו לידיעת הממונה עולה כי הנכס רשום במועצה על שם היחיד, וכל החיובים שהופקו עד לשנת 2022 הופקו על שמו, דבר שמחזק לטעמו את הטענה כי הזכויות הן של היחיד ולא של בניו.

     

17. לאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות ובכל המסמכים המצורפים והנלווים, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי ובעיקר דבריו של היחיד בעדותו בבית המשפט שוכנעתי כי זכויותיו של היחיד הועברו כדין ובתום לב לשני בניו עוד בשנת 2012, וכי ליחיד אין זכויות בדירה למעט זכויות מגורים, ובחישוב צו התשלומים הראוי בעניינו, יש לקחת בחשבון את הנתון שהיחיד לא נושא בדמי שכירות.

     

18. איני יכולה לקבל את טענתה של ב"כ הממונה כי הפער המשמעותי של שווי העסקה בין 180,000 ₪ ל- 150,000 ₪ מעיד על הסכמה למכירת חלק מהזכויות בלבד. ב"כ הממונה התעלמה מטענתה זו מגרסתו האותנטית של היחיד לפיה ובהתאם להסכם בין הצדדים, התמורה להעברת הזכויות כוללת בנוסף לסך של 180,000 ₪, זכות מדור לכל החיים. כך שבחישוב גילה של אישתו שהיא צעירה ממנו ומועד העברת הזכויות (לפני 11 שנה בערך), אז עם העברת הזכויות היה צפוי שהיחיד ואישתו ימשיכו להתגורר בדירה לכל הפחות 20 שנה. על כן וככל ומחשבים שכירות של 1,300 ₪ לחודש לתקופה של 20 שנה, יתקבל ההפרש בין המחיר ששולם בפועל לבין שווי העסקה האמיתית.

     

19. חשוב להדגיש בנוסף כי עדותו של היחיד לפניי הייתה מהימנה, אותנטית ומשכנעת, ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבלה, וזאת גם בשל העובדה שלא הוצגה לפניי כל ראיה אחרת התומכת בטענותיה של ב"כ הממונה וסותרת את גרסתו של היחיד.

     

20. זאת ועוד, עצם העובדה שליחיד 11 ילדים והזכויות הועבר רק לשניים מתוכם מחזקת את גרסתו של היחיד ואת העובדה שהמכירה בוצעה כפי שנטען. שעה שהזכויות הועברו רשמית, הרי ששאר ילדיו של היחיד לא יוכלו לטעון בעתיד לזכויות מכוח עיזבון למשל.

     

21. כמו כן, עצם העובדה שבניו של היחיד קיבלו עוד בשנת 2012 משכנתא על הנכס, על שמם, מחזקת את הטענה שליחיד אין זכויות בנכס. ככל ובניו של היחיד לא היו עומדים בתשלומי המשכנתא, הבנק היה מבקש לממש את הנכס ועד לגובה ההלוואה, ולא הייתה מתקבל טענה שליחיד זכויות בדירה שמכר אותה לבניו כדין.

     

22. יש לציין כי איני מקבלת שעצם העובדה שהנכס במועצה המקומית רשום על שם היחיד מחזקת את הטענה של הממונה ומוסיפה לה וזאת בעיקר מאחר ואין מחלוקת שהנכס היה בבעלות היחיד בעבר והוא ממשיך להתגורר בו היום ומחויב בתשלום ארנונה מים וחשמל.

     

23. לאור כל האמור, אני מקבל את עמדתם של הנאמנת והיחיד ודוחה את עמדתו של הממונה בעניין זה וקובעת כי ליחיד אין זכויות בנכסים ואין מקום לחייבו בגילום זכויות יש מאין.

     

    סוגית נסיבות יצירת החוב של בנק הפועלים:

     

24. סוגיה זו עלתה לראשונה בתגובת הממונה להמלצת הנאמנת שהוגשה ביום 26/7/22.

     

25. לטענת ב"כ הממונה, ולאחר בירור שערכה עם הנושה בנק הפועלים עולה כי, מקור החוב לבנק הפועלים הינו הלוואה בסך של 45,000 ₪ שהיחיד נטל מבנק הפועלים בשת 2018.

     

26. עוד נטען כי עם קבלת ההלוואה ביצע היחיד 2 העברות לחשבון בנותיו בסך של 24,550 ₪, וזאת בנוסף למשיכות במזומן ובהמחאות. כאשר היחיד שילם בגין הלוואה זו רק שני תשלומים בלבד בחודש דצמבר 2018, וחודש ינואר 2019.

     

27. לפיכך טען הממונה כי היחיד יצר את ההתחייבות שעה שידע או שהיה עליו לדעת שלא יוכל לעמוד בהתחייבות ובשל הזנחה חמורה לענייניו הכלכליים ועל כן ומכוח סעיף 163 לחוק עתרה ב"כ הממונה לכך שהיחיד יוסיף לקופת הנשייה את הכספים שנמשכו, כאמור לעיל, בסך של 32,000 ₪.

     

28. היחיד בעדותו לפניי טען כי הוא לקוח של הבנק מזה 50 שנה, וכי במהלך השנים לקח מספר הלוואות והצליח לעמוד בהחזר של כולם. בעניין ההלוואה נשוא המחלוקת טען היחיד כי לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה, וחשבונו בבנק היה בחובה, הוצע לו על ידי פקידה בבנק לקבל הלוואה כדי לכסות את המינוס בבנק. הוא לקח את ההלוואה, שילם חובות, לאנשים להם הוא חייב כסף, למכולת וכו', כך לדבריו. היחיד עוד טען כי הוא לא הצליח למשוך את כל הסכום ולכן ביצע העברה לחשבונות הבנק של בנותיו אשר משכו את הכסף עבורו.

     

29. היחיד עוד טען כי ילדיו היו תמיד עוזרים לו ומפקידים לו כספים לחשבון, כשלקח את ההלוואה סבר שילדיו ימשיכו לעזור לו ולהפקיד עבורו כספים, אך משמצבם של ילדיו מנע מהם להמשיך ולסייע לו ולהעביר לו כספים לחשבון, נקלע היחיד למצב שבו לא הצליח לעמוד בתשלום ההלוואה.

     

30. מתגובת הנושה בנק הפועלים מיום 3/10/23 עולה כי אכן ילדיו של היחיד הפקידו לו במשך השנים סכומי כסף לא מבוטלים ואף בעבר הייתה הפקדה של 25,000 ₪, אך הפקדות הילדים הופסקו בחודש פברואר 2019, החודש שבו הפסיק היחיד לעמוד בתשלומי ההלוואה.

     

31. לטעמי, טענתו זו של הנושה המבוססת על עובדות ונתונים שעולים מדפי החשבון של היחיד, מחזקים את טענתו של היחיד כי שעה שנטל את ההלוואה מהבנק הוא סבר בתומו כי ילדיו ימשיכו לסייע לו והוא יצליח להחזיר את ההלוואה כפי שעשה בהלוואות הקודמות, אך שעה שילדיו הפסיקו להזרים לו כספים בשל נסיבות הקשורות בהם, נמנע מהיחיד לעמוד בהתחייבויותיו.

     

32. בחודש פברואר 2019, היחיד עוד לא היה זכאי לקצבת זיקנה. מדבריו של היחיד לפניי עולה כי אותו זמן הוא חי מקצבאות שונות, ככל הנראה בעיקר מקצבת אבטלה, ועל כן אין המדובר בהכנסה קבועה. טענתו של הנושה כי כבר בחודש פברואר 2019, בזמן שהיחיד הפסיק את החזר ההלוואה הופסקה גם קצבתו, מחזקת את הטענה כי מצבו הכלכלי התדרדר עוד יותר אותה תקופה. אין לקבל את ההשערה שהיחיד העביר את הקצבה לבנק אחר מדובר בהשערה שאין לה כל ביסוס, ואשר לא נטענה גם על ידי בעלי התפקיד.

     

33. לא הובאה לפניי כל ראייה המשכנעת כי היחיד ידע או היה עליו לדעת שלא יצליח לעמוד בהתחייבויותיו. רוב היחידים שיצרו חובות בשל קשיי מחייה והוצאות גבוהות מהכנסות יצרו את חובותיהם שעה שנטלו הלוואות והתחייבויות וסברו שיוכלו להחזירם אך בשל התעצמות המצוקה הכלכלית נבצר מהם לעמוד בהתחייבות ונקלעו להליך חדלות פירעון.

     

34. אני משוכנעת כי מקרה זה הוא מקרה זהה לאותם מקרים, ולא מצאתי כל שוני בין תיק זה לכלל תיקי חדלות הפירעון של יחידים שלגביהם הממונה ממליץ על קביעת תוכנית או על מתן הפטר ובית המשפט אימץ המלצות אלו.

     

35. גם ביחס למשיכת הכספים וההעברות לבניו. לא מצאתי סתירה בין דברי היחיד לפניי לבין הדברים שעלו מתדפיסי החשבון. היחיד טען שאין קופה בבנק שממנה ניתן למשוך סכום כסף גדול באופן חד פעמי, והנושה לא טען אחרת בתגובתו. לטענת היחיד הוא משך את הכספים מהכספומט עד לגובה האפשרי ואת היתרה העביר לבנותיו אשר משכו את הכספים מהכרטיסים בבעלותם.

     

36. לא מצאתי סתירה בדברי היחיד כי הוצע לו על ידי הבנק לקבל הלוואה יותר גבוהה והוא ניצל את ההזדמנות כדי לשלם חובות לאנשים שלהם הוא חייב כסף. הנתונים שהובאו בתגובת הנושה לא מלמדים על כל סתירה שהיא, נהפוך הוא הנושה לא ראה לנכון להתייחס לטענת היחיד כי הוא היה חסום מקבלת הלוואה בערוצים מקוונים, בהעדר משכורת סדירה, וכי אפשרות זו ניתנה לו על ידי הבנק באופן יזום. ככל והבנק לא הצליח לסתור טענה זו הרי שגרסת היחיד אמת היא ונכונה.

     

37. מעבר לצורך אומר בשנית, כי לאחר שמיעת דברי היחיד לפניי, התרשמתי מאדם מבוגר, מסכן, שנקלע למצוקה כלכלית קשה ומעוניין כול כולו להשיג שיקום כלכלי לפחות בגילו זה.

     

38. היחיד ענה על כל השאלות ונתן תשובות בהירות משכנעות וסדירות, היחיד לא ניסה להסתיר מידע ולא ניסה למסור מידע שקרי או מידע שאינו אמיתי ואני בוחרת להאמין לדבריו באופן מלא.

     

39. מעבר לאמור אני מקבלת את טענותיו של היחיד כפי שהובאו בתגובתו המשלימה מיום 9/10/22 במלואם, ובעיקר כי היחיד טען שהוא היה מוגבל לקבלת הלוואה ולא מוגבל באמצעים וראוי היה, כאמור, שהבנק יתייחס לטענה זו ביתר כובד ראש.

     

40. לסיכום משוכנעת אני, כי לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל, היחיד נקלע למצבו הכלכלי בשל תאונה כלכלית ואין בהתנהגותו כל טעם לפגם.

     

41. אם לא די בכך הרי שחשוב להדגיש כי עם חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הביע המחוקק את דעתו כי אין להתעמק יתר על המידה בשאלת תום הלב במועד יצירת החובות מאשר תום הלב בהליך עצמו, וככל והיחיד עמד בדרישות ההליך ועניינו הגיע למצב שבו ניתן לקבוע תוכנית שיקום, וככל אין המדובר ביצירת חובות תוך כדי פעילות בלתי חוקית ובלתי מוסרית בעליל, או יצירת החובות בחוסר תום לב מובהק ובפעילות מרמה מוכחת וחד משמעית, בית המשפט לא ידון יתר על המידה בשאלת תום הלב במועד יצירת החובות, ומספיקים בעיניי הנימוקים שהובאו לעיל כדי להביא למסקנה שאין מקרה זה נופל בגדרו של סעיף 163 (ב), המצדיק הטלת סנקציה על היחיד בשל התנהלותו במועד יצירת החובות.

     

42. לפיכך, אני דוחה את המלצתה של ב"כ הממונה בעניין זה, הנתמכת גם בעמדת הנושה, בנק הפועלים, ואיני רואה מקום לחייב את היחיד להחזרת סך של 32,000 ₪.

     

    תוכנית השיקום:

     

43. עסקינן ביחיד בן 77, שאינו בקו הבריאות, החי מקצבת זקנה בסך של כ- 5,000 ₪, נעדר נכסים כלשהם. בנסיבות אלה היה מקום לפטור את היחיד מצו תשלומים, אך מאחר והיחיד אינו נושא בדמי שכירות כלל, כאמור לעיל, רואה אני לנכון לקבוע תוכנית שיקום שכוללת צו תשלומים המגלם נתון זה בלבד, ועל כן ראוי כי היחיד יעמוד בצו תשלומים בסך של 650 ₪ לחודש (חצי מגובה דמי השכירות שחושבו לעיל, שהיחיד פטור מתשלומם לשני בניו).

     

44. לאור התנהלותו של היחיד בהליך שהתאפיינה בצבירת מחדלים כמתואר לעיל, היה מקום לקבוע תקופת תשלומים הנמשכת מעבר ל-36 חודשים הקבועים בדין, וזאת מכוח סעיף 163 לחוק, אך בשל גילו המבוגר של היחיד, נסיבותיו והעובדה שהיה מקום לתת לו הפטר לאלתר, וכי ייקבע הצו בעניינו אך ורק בשל העובדה שהיוא לא נושא בדמי שכירות, לא מצאתי מקום להארכת תקופת התשלומים מעבר ל- 36 חודשים הקבועים בחוק.

     

45. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

     

46. חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 23,400 ₪, באופן הבא –

    1. סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 650 ₪.

       1. תקופה – היחיד יישא בתשלומים הנ"ל למשך 36 חודשים, החל מחודש מרץ 23 ואילך.

          1. ככל והיחיד מעוניין לפרוס את הסכום הכולל לתקופה יותר ממושכת, על מנת שיוכל לעמוד בתשלום החודשים, יגיש בקשה ותינתן החלטה משלימה בהתאם.

          2. ככל והיחיד אינו יכול או איני מוכן לעמוד בצו תשלומים זה, יודיע על כך מיד וההליך יבוטל.

          3. היה ויבקש היחיד להקדים תשלומים, יהא רשאי לעשות כן כפוף לאישור בית משפט ובהתאמה תתקצר תקופת התכנית.

          4. הסכום דלעיל, בתוספת הסכום שהצטבר בקופת הנשייה עד כה כולל את הוצאות ההליך.

              

47. נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים למימוש. ככל שיתברר שקיימות זכויות פיננסיות בלתי מוגנות הן יתווספו לקופת ההליך בנוסף לתכנית התשלומים והנאמנת תגיש פסיקתא לביצוע.

    בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

     

48. תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

     

49. בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

    ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

     

50. הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהא חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן.

    1. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמנת, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –

       1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

       2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

       3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמנת או הממונה;

       4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

       5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

          1. מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

          2. נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

          3. מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

       6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

       7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

    2. הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

    3. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

    4. ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

       הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

    5. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

        

51. הנאמנת תפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

     

52. מובהר כי היחיד פטור מחובת הגשת דוחות חודשיים שוטפים במהלך תקופת התכנית, למעט הגשת דוחות אחת לחצי שנה בלבד.

     

53. הנאמנת תפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, תגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר מאת הממונה בתום תקופת התשלומים.

     

54. דו"ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמנת עד ליום 1/3/25.  

     

     

     

    ניתן היום, ה' אדר תשפ"ג, 26 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.