כ' נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בקשת המבקש (להלן: "החייב") לכלול חוב חֶלֶף מזונות אותו הוא חב למשיב 3 (להלן: "המל"ל") בגדר הפטר שניתן לו מיתר חובותיו.

1.ביום 29.10.20 ניתן בעניינו של החייב, יליד 1968, צו פתיחת הליכים. כעולה מהמלצת הממונה בעניין צו השיקום הכלכלי לחייב, החייב מוכר כסובל מאי כושר בדרגה של 100% לצמיתות. בעברו היה החייב מכור לסמים. הוא סובל כיום משלל בעיות בריאות ומתקיים מקצבת נכות וסיוע בשכר דירה. החייב אינו עובד מיום 30.11.05. נוכח מצבו ובשים לב לכך שלא התגלו נכסים ברי מימוש לטובת נושיו - ניתן לחייב הפטר מחובותיו.

2.בבקשה זו עותר ב"כ החייב לכלול בגדר ההפטר גם חוב מזונות עבר שחב החייב למל"ל בסך כ- 180,000 ₪. העובדות הצריכות לסוגיה זו הן כדלהלן: בשנת 2002 נישא החייב באוקראינה. מנישואיו נולד לו בן שהינו בגיר כיום (בן 19 ). משנת 2010 סובל החייב מבעיות רפואיות קשות בגינן נקבעה לו נכות רפואית ותפקודית. בשנת 2011 נפרדו החייב ובת זוגו לשעבר. בני הזוג התגרשו פורמלית מספר שנים לאחר מכן. ביום 21.9.11 חויב החייב לשלם לבנו, אז קטין, מזונות חודשיים בסך 1250 ₪. זאת בשל מצבו הבריאותי הקשה, כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בהצהרת ב"כ החייב בדיון בבית המשפט לענייני משפחה. לטענת החייב, שילם מזונות לזכאית משך מספר שנים לרבות בעת שעזב את הארץ בשנת 2012. החייב שב לארץ בשנת 2018 ואז נפתח בעניינו תיק הוצאה לפועל ובו חוב מזונות בסך 120,000 ₪ לאור טענת הזכאית למזונות כי החייב לא שילם מזונות. כיום מצבו הבריאותי של החייב רע. עקב מחלת סרטן הוא עבר כריתת אשך. הוא סובל מצהבת נגיפית מסוג C, מכאבי ראש ובעיות נפשיות. החייב ציין כי הוא עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן הפטר בגין חוב מזונות עבר: בנו הקטין בגר. החייב אינו מבוגר אך מצבו הבריאותי קשה ללא צפי לשיפור. החייב מתקיים מקצבה לא גבוהה ומצבו הכלכלי בכי רע. לטענתו, אי הכללת חוב המזונות בגדר ההפטר יביא לקיזוז 10% מסך הקצבה החודשית המשולמת. הדבר לא יביא לסילוק החוב במלואו אך יפגע ביכולתו להתקיים בכבוד.

3.המל"ל והנאמן מתנגדים לבקשה. טענות המל"ל נחלקות לשתי קבוצות. קבוצה ראשונה שיקולים פרטניים הקשורים לנסיבות התיק. קבוצה שנייה, שיקולי מדיניות כלליים.

אשר לקבוצת השיקולים הראשונה טוען המל"ל כי החייב אינו עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה להכללת חוב המזונות בגדר ההפטר: ראשית, המל"ל מציין כי שילם ברציפות לזכאית חֶלֶף מזונות משנת 2013 עד שנת 2020. החייב לא שילם אגורה. שנית, משנת 2011 עד שנת 2019 לא היה החייב באי כושר עבודה. במלים אחרות, חוב החייב למל"ל נוצר בעת שלחייב היה כושר השתכרות. הימנעות החייב בנסיבות אלה מלפרוע את החוב ל עולה כדי חוסר תום לב מצד החייב. שלישית, החייב הסכים לשלם לזכאית למזונות מזונות כפי שנקבע בפסק הדין אך הפר הסכמה זו מיד לאחר שניתנה. המל"ל מזכיר כי החייב היה יכול לפנות לבית המשפט שנתן את פסק הדין בבקשה להפחית את גובה החיוב במזונות ככל וחל שינוי בנסיבותיו המצדיק זאת. בהיעדר פניה כאמור– קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לשאת בתשלום המזונות ומשלא עשה החייב כן – נגועה יצירת חוב זה למל"ל בחוסר תום לב.

עם זאת, המל"ל אינו אדיש למצבו הבריאותי הנוכחי של החייב. לטענתו, על מנת לאזן בין האינטרס כי הקופה הציבורית תקבל את המגיע ממנה בלי לפגוע בזכות החייב לקיום בכבוד, יסכים המל"ל לקיזוז סך 10% לחודש מגמלת החייב, ככל שלא יחול שינוי לטובה במצבו, כאשר לעניין זה יהיה רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבחון את מצב החייב מעת לעת.

אשר לקבוצת השיקולים השנייה טוען המל"ל בין היתר כי מתן הפטר לחייב יעודד חייבים לא לשאת בחיוב המזונות שהוטל עליהם בידיעה כי יעלה בידם לשמוט חוב זה על חשבון הקופה הציבורית.

4.הנאמן (ב"כ הממונה) סבור כי התבחינים שנקבעו בפסיקה לצורך החלת הפטר על חוב מזונות מתקיימים במקרה זה באופן חלקי המצדיק שמיטת מחצית החוב. הנאמן מסכים כי מצבו הבריאותי של החייב אינו שפיר ואין צפי לשיפור בו ובכושר ההשתכרות בפרט. עם זאת, חוב המזונות אינו וותיק שכן הוא התגבש בשנת 2020. החייב הסכים לשלם מזונות לזכאית בסך 1250 ₪ בעת שהתקיים מקצבה והדבר אינו מתיישב עם טענתו כי קיזוז 10% בלבד מאותה קצבה לא יאפשר לו קיום בכבוד.

דיון והכרעה

5.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והפכתי בנספחי העמדות שהוצגו לי מצאתי לדחות את בקשת החייב לכלול את חוב החייב למל"ל (חֶלֶף מזונות) בגדר ההפטר. חלף זאת מצאתי לאמץ את עמדת המל"ל לפיה יקוזז סך % 10 לחודש מגמלת החייב, ככל שלא יחול שינוי לטובה במצבו, כאשר לעניין זה יהיה רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבחון מעת לעת את מצב החייב. כפי שאראה, הצעה זו אינה פוגעת בזכאי למזונות או בזכות החייב לקיום מינימלי בכובד.

כנקודת מוצא לדיון, וכך קובע גם סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018, יש לומר את הברור מאליו: חוב מזונות שהחבות בו היא על פי פסק דין אינו בר הפטר בהליך אלא אם התקיימו נסיבות חריגות.

בגדר "נסיבות חריגות" המצדיקות הכללת חוב מזונות עבר בגדר הפטר יש לבחון את אלה: (א) כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה צפוי הוא להשתנות; (ב) קיום נכסים בבעלות החייב; (ג) נסיבות היווצרות החוב; (ד) האם מדובר בחוב עבר או בחוב הממשיך להיצבר; (ה) חלוף הזמן מעת יצירת החוב ; (ו) האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב; (ז) האם החייב חב עדיין בסיפוק צרכי הקטין או שמא מדובר בחוב עבר המאבד מאופיו המקורי; (ח) האם אי שמיטת החוב תפגע בזכות החייב או הזכאי למזונות לקיום בכבוד? ; (ט) תום ליבו של החייב (המהווה שיקול מרכזי) ביצירת החוב בגדרו נבחן אם הייתה מניעה אמתית לשלם את המזונות או שמא החייב השתמט מתשלום. אפרט.

6.בדיון שקוים בבקשת החייב לא היה חולק כי כושר הפירעון של החייב אפסי והוא אינו צפוי להשתנות בעתיד. גילו של החייב כיום מקבל חשיבות משנית ביחס למצבו הבריאותי, לכושר השתכרותו לצפי לשינוי בכושר השתכרות זה. מהמלצת הנאמן לצו שיקום כלכלי עולה כי לא אותרו נכסים בבעלות החייב אותם ניתן לממש. יש להביא גם בחשבון כי מדובר בחוב עבר הואיל והזכאי למזונות בגר. עם זאת, מדובר בחוב "צעיר" שגובש רק בשנת 2020. לא שוכנעתי כי החייב עשה מאמץ לפרוע את חיוב המזונות או חלק ממנו. החייב טען בתצהירו בעלמא כי שילם לזכאית מזונות בעת שעזב לאוקראינה בין היתר באמצעות העברות בינלאומיות אך לא שמר אסמכתאות. כאשר הגיע לישראל בשנת 2018 פתחה נגדו הזכאית תיק הוצאה לפועל לגביית מזונות ובו חוב 120,000 ₪. ודוק: אילו היה שמץ של אמת בטענתו (הלקונית והלא נתמכת באסמכתאות) של החייב כי שילם לזכאית משך שנים אגורה ע"ח מזונות מצופה היה כי יגיש ללא דיחוי בתיק ההוצאה לפועל בקשה בטענת "פרעתי" ובה יפרט טיעונים המצדיקים איפוס החוב. העובדה שהחייב אינו מעיד על עצמו כי עשה כן וגם היום אין בידו להראות בדל ראיה לביסוס טיעונו בדבר תשלום מזונות מדברת בעד עצמה. בנו הקטין של החייב בגר כך ששמיטת החוב למל"ל אינה צפויה לפגוע באפשרותו להתקיים בכבוד. מנגד, העובדה שהחייב הסכים עובר למתן פסק הדין למזונות לשלם מתוך קצבתו סך של 1250 ₪ מלמדת כי קבלת עמדת המל"ל בהליך זה בדבר קיזוז 10% מסך הגמלה המשולמת לחייב אינה פוגעת ביכולתו להתקיים בכבוד. כאמור, בחינת תום ליבו של החייב נוגעת לשאלה אם הייתה מניעה מצד החייב לעמוד בתשלום המזונות או שמא השתמט מתשלום. הכלל שנקבע בהקשר זה הוא כי "עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן שבהיעדר פניה לבית המשפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב" ( ע"א 7092/13 ‏ ‏ ד.מ. נ' י.מ.‏ פס' 41 (ו) (12.10.15)). במקרה זה לא זו בלבד שהחייב התקיים במועד מתן פסק הדין למזונות מגמלה כך שספק אם חל שינוי בנסיבותיו המצדיק הפחתת גובה חיוב המזונות אלא שהחייב מעולם לא הגיש בקשה להפחית את גובה חיוב המזונות מן הטעם של שינוי בנסיבותיו. נובע מכך שהחייב מוחזק כמי שעלה בידו, כלכלית, לשאת בתשלום המזונות החודשי אך נמנע מלעשות כן ללא טעם מבורר. לכך יש להוסיף את טענת המל"ל לפיה משנת 2011 עד שנת 2019 בהן נוצר חוב המזונות לא היה החייב מצוי באי כושר מלא. בנסיבות אלה נראה כי מוטל על החייב הנטל להסביר מדוע לא עבד, ולו חלקית, על מנת לשלם את מזונות בנו הקטין. החייב לא עמד בנטל זה וסיבותיו עמו. בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע כי חוב המזונות אותו מבקש החייב לשמוט נוצר בחוסר תום לב.

7.עם זאת, העובדה שאין הצדקה לשמוט את חוב המזונות אינה משמיעה מסקנה לפיה אין להתחשב בחייב בשל מצבו הנוכחי הקשה כיום. הצעת המל"ל - לפיה הליכי הגבייה נגד החייב יוקפאו כנגד קיזוז סך 10% מגמלתו החודשית של החייב לטובת חוב המזונות - תאפשר לחייב קיום בכבוד ובה בעת תשדר מסר לפיו קופת הציבור אינה הפקר. זוהי הצעה ראויה ומאוזנת ואין נפקא מינא אם בסופו של יום לא יעלה בידי החייב לסלק את כלל חובו למל"ל, כפי שציין ב"כ החייב.

8. לסיכום, בקשת החייב לכלול את חוב המזונות למל"ל בגדר ההפטר נדחית. עם זאת, אני מורה כי הליכי הגבייה נגד החייב בהם נקט המל"ל יוקפאו כנגד קיזוז סך חודשי של 10% מן הגמלה המשולמת לחייב לטובת כיסוי חוב החייב למל"ל וזאת ככל שלא יחול שינוי לטובה במצב החייב. לעניין זה יהיה רשם ההוצאה לפועל מוסמך לבחון את מצב החייב מעת לעת.

ניתנה היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.