חוסר סבירות עסקית בדיווחיו של נהג מונית, שדיווח על הפסדים מהפעלת המונית

פתח דבר ורקע עובדתי:

1. המערער, מר ציון מזרחי (להלן – המערער) הגיש ערעור על החלטת המשיב, מנהל מס ערך מוסף חיפה (להלן – המשיב) לדחות את השגותיו על שומת מס העסקאות ושומת מס התשומות שהוצאו לו.
2. המערער הינו נהג מונית העובד באופן עצמאי ואינו משויך לתחנת מוניות כלשהי. המערער מתגורר בזיכרון יעקב ולטענתו עובד כנהג מונית בחיפה.
3. למערער נערכה ביקורת ניהול ספרים וביקורת שומה לשנות המס 2009-2012 (להלן – שנות המס שבערעור) ע"י גב' חני רון, רכזת מודיעין במשרדי המשיב (להלן – גב' רון), בעקבותיה הוחלט על פסילת ספרי המערער לשנים אלו. בהודעה על פסילת הספרים צוין כי המערער אינו מנהל ספר רכב וכי אין התאמה בין החשבוניות שהודפסו בקופה לבין מספר הקילומטרים שהמונית נסעה באותו יום. עוד נקבע, כי לא נמצאו בתיק תיעוד החוץ כל חשבוניות הדלק ולפיכך לא ניתן לדעת בוודאות מהי תצרוכת הדלק האמיתית לכל השנה.

על כן, נקבע כי לא ניתן להתחקות אחר מחזור הכנסותיו של המערער ואמיתות דיווחיו וביום 14.8.2012 הוחלט על פסילת ספריו כאמור (נספח א' לכתב התשובה).

4. על החלטה זו הגיש המערער ערר לוועדה לקבילות פנקסים, אשר קבעה ביום 8.3.2015 כי ספרי המערער לשנת המס 2009 הינם פסולים, ואילו ספריו לשנות המס 2010-2012 הינם קבילים (החלטת וועדת הערר לקבילות פנקסים - נספח ד' לתצהיר המערער). הוועדה קבעה כי ככל שישנם ליקויים בניהול הספרים הם אינם מהותיים באופן המצדיק את פסילתם. בהחלטה הנ"ל צוין כי אי סבירות הכנסות כשלעצמה אינה מהווה עילה לפסילת ספרים, וכי עצם התבססות תחשיבי המשיב לעניין חוסר סבירות ההכנסות על נתונים מתוך ספרי המערער יש בה כדי לשלול את פסילתם, שכן המשיב רשאי להשתמש בסמכותו לפסול את דיווחי המערער מחמת אי סבירות מבלי לפסול את ספרי המערער. באשר לשנת המס 2009 נקבע כי אי המצאת תיק תיעוד חוץ מהווה ליקוי מהותי המחייב פסילת הספרים לשנה זו.
5. ממצאי הביקורת שנערכה גב' רון מטעם המשיב העלו כי המערער דיווח בשנות המס שבערעור על הפסדים מהפעלת המונית (דוחות רווח והפסד של המערער - נספחים ב'-ה' לכתב התשובה).

            בהתאם לניתוח קניות הדלק שערכה גב' רון, עלה כי המערער רשם רק חלק קטן מהוצאות הדלק של המונית, לפי הפירוט שלהלן:

בשנת המס 2009 דיווח המערער על 24% הוצאות דלק ביחס לקילומטרים אותם נסעה המונית; בשנת המס 2010 דיווח על 34%; בשנת המס 2011 דיווח על 24%; בשנת המס 2012 דיווח על 36% (טבלת ניתוח הוצאות דלק - נספח ו' לכתב התשובה).

6. המשיב הוציא למערער שומת עסקאות ושומת תשומות. שומת העסקאות, שעניינה חוסר הסבירות העסקית בדיווחי המערער התבססה על תדריך כלכלי למוניות בקווי שירות – בין עירוני ועירוני - ענף מס' 4926 (להלן – התדריך הכלכלי, נספח ז' לכתב התשובה). שומת התשומות התבססה על הפער בין מס התשומות שנוכה על ידי המערער במסגרת דיווחיו למשיב לבין ההוצאות אשר נדרשו על ידי המערער בדוחות שהוגשו על ידו למס הכנסה.
7. ביום 1.9.2014 דחה המשיב את השגות המערער על שומת העסקאות ושומת התשומות (ההחלטה בהשגה - נספח ב' לתצהיר המערער).

באשר להשגה על שומת העסקאות נקבע בהחלטה כי בביקורת חשבונות שנערכה בספרי המערער, נמצא כי דיווחיו חסרים וכי התוצאה העסקית המוצגת בספריו אינה סבירה. בשנות המס שבערעור המונית נסעה בין 70,000 ק"מ לבין 80,000 ק"מ לשנה. גם לאחר שהמשיב לקח בחשבון נסיעות פרטיות (10,000 ק"מ) ונסיעות סרק בהיקף של כ-20% - הרי שהתוצאה העסקית שדווחה אינה סבירה, מאחר ודווח על פדיון של כ-0.5 ₪ לק"מ. מדובר בתוצאה עסקית הסוטה משמעותית מהתדריך הכלכלי של מס הכנסה, הקובע פדיון של בין 3-4 ₪ לכל ק"מ.

בנוסף, נקבע בהחלטה בהשגה כי בביקורת שנערכה על ידי המשיב נמצאו מספר ימים בהם המונית ביצעה נסיעות אך לא דווח כלל על פדיון יומי.

מאחר ובהשגה ובדיון בה לא הומצאו נתונים חדשים אשר יש בהם כדי לשנות את הקביעה בשומת העסקאות - הוחלט על דחיית ההשגה וחיוב המערער במס עסקאות בסך של 124,117 ₪.

8. באשר להשגה על שומת התשומות – קבע המשיב בהחלטתו בהשגה כי בביקורת חשבונות שנערכה בספרי המערער, נמצא פער בין מס התשומות שנוכה בדוחות מע"מ לבין מס התשומות הנובע מההוצאות הרשומות בדוחות שהוגשו למס הכנסה – ובגין הפרשים אלו חויב המערער. עוד נקבע בהחלטת המשיב, כי למערער ניתנה ההזדמנות להציג מסמכים התומכים בניכוי מס התשומות כפי שדווח על ידו, אולם הוא לא המציא מסמכים כאמור, ועל כן, הוחלט על דחיית ההשגה וחיוב המערער בסכום מס תשומות בסך של 7,272 ₪.

מכאן הערעור.

טענות המערער:

9. במסגרת דיון ההוכחות הגיש המשיב לתיק בית המשפט את מוצג מש/1 – העתקי דוחות ה- Z (סיכום יומי של הפדיון הכספי ומספר קילומטרים במשמרת) של המערער, לפיהם בוצעו על ידי המשיב תחשיבים ביחס לחלק מדוחות ה-Z. תחשיבים אלו לא היו חלק מהשומה או מנימוקיה, הגם שעל פניו, דוחות ה-Z היו בידי המשיב עוד בטרם הגשת תצהיר עדות ראשית וכתב תשובה בערעור זה. למערער לא ניתנה ההזדמנות לבחון את התחשיבים שהוגשו לראשונה במסגרת שמיעת הראיות, ואף לא את מוצג מש/1, ואין לעובדה כי המדובר בדוחות Z של המערער כדי לשנות מאומה בהקשר זה.