חזי נ' הראל חברה לביטוח

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה (כב' הרשם בכיר צחי אלמוג), אשר ניתנה לאחר פסק דין הנותן תוקף להסכמת הצדדים בתובענה קמא, הסכמה בה נקבע בין היתר כי:

"הצדדים: בהמלצת בית המשפט, הגענו להסכמה לפיה לסילוק התביעה, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים : 460 ₪ פיצוי בגין גלגלי מגנזיום, 1,900 ₪ בגין רכב חליפי. ביחס להפרשי פרמיה מוסכם כי הנתבעת תבדוק את ההפרש בסכום ששולם עבור השנתון שבוטח, לעומת הסכום שהיה אמור להשתלם עבור שנתון הרכב בפועל וככל שיש הפרש לטובת התובע הוא ישולם לו ... ".

המבקש לא ציין ברישא לבקשתו לפני כפי שהיה עליו לעשות על איזו החלטה או פסק דין הוא מבקש ליתן רשות ערעור. יחד עם זאת מעיון בבקשה על נספחיה עולה שהמבקש משיג על החלטת כב' הרשם בכיר אלמוג מיום 30.10.12 לפיה נדחתה בקשתו לקבוע מהו סכום הפרש פרמיה שעל המשיבה לשלם לו ונדחתה בקשתו ליתן תוקף של פסק דין על הסכום הכולל.

בהחלטתו לדחות את בקשת המבקש הנ"ל קבע כב' הרשם שבית המשפט קמא סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין ושככל שיש למבקש טענות כספיות נוספות עליו להגיש תביעה חדשה.

הבר"ע הובאה לטיפולי ביום 11.2.13 לאחר שנתקבלה על ידי כב' הרשמת בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה ובהחלטות כב' הרשם ובפסק דינו החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור מכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי ללא צורך בתגובה.

טענות המבקש שהובאו במסגרת בקשותיו לבית משפט קמא, הן הלכה למעשה לשינוי פסק דין סופי שניתן בתובענה.

בית משפט קמא לא היה רשאי במסגרת החלטתו נושא הבר"ע לשנות או להוסיף בפסק הדין תיקון כה מהותי כפי שנתבקש על ידי המבקש.

גם אין מקום לעשות כך על ידי ערכאת הערעור שכן אין לקרוא לתוך פסק הדין קמא את מה שלא נאמר בו - בדבר הוראה אופרטיבית לתשלום סכום מספרי בגין הפרשי פרמיה על ידי המשיבה למבקש. בפרט שמדובר בפסק דין שניתן על יסוד הסכמת הצדדים ושהטענות נושא הבקשה מצריכות לכאורה בירור עובדתי שהמקום לבררו בתובענה נפרדתכפי שקבע בית משפט קמא.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בקשת רשות הערעור נדחית ללא צורך בתגובה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.