1. בפני בקשה אשר הוגשה על ידי המבקשים ובה עתרו להורות למשיב, להמציא, לתיק ביהמ"ש ולמבקשים, אישורים בדבר הכנסותיו ב - 12 החודשים שקדמו למועד הגשת תביעת המזונות על ידי המבקשים, וזאת כמצוות תקנה 262(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות").
2. בתגובתו לא חלק המשיב על כך שלהרצאת הפרטים מטעמו לא צורף מסמך כלשהו בדבר הכנסותיו, כמתחייב מהוראת תקנה 262(ב) לתקנות, אולם טען, כי אין לחייבו לעשות כן; לטענתו, מאחר והוא הודה בכתב ההגנה בתביעת המזונות בהכנסות שייחסו לו התובעים בכתב התביעה מטעמם, הוא פטור מהמצאת מסמכים בנוגע להכנסות בהן הוא הודה; לטענתו, בנסיבות כאמור, התביעה והבקשה נגועות בחוסר תום לב, באשר הגשתן נועדה, למעשה, לחייבו להציג בפני המבקשים את תלושי השכר בדבר הכנסותיו אלה, לאחר שבמסגרת מו"מ, שנוהל בין בעלי הדין, הוא דחה את דרישת המבקשים לעשות כן.
3. יש לדחות את טענות המשיב בעניין זה.
לעניות דעתי, דווקא סירובו של המשיב, להציג בפני המבקשים, במהלך מו"מ (אשר אין חולק, כי אמור הוא להתנהל בתום לב ובדרך מקובלת), את תלושי השכר כאמור ופירוט מלא בדבר הכנסותיו, הוא הנגוע בחוסר תום לב, והוא, קרוב לוודאי, אילץ את המבקשים להגיש את תביעת המזונות (כמו גם תביעות נוספות), אשר, אכן, במסגרתה, זכאים המבקשים, כי המשיב ימציא להם ויציג בפניהם פרטים מלאים ומסמכים בדבר כל מקורות הכנסותיו ושיעורן.
יתר על כן, בכתב התביעה נטען, כי הכנסותיו של המשיב מסתכמות בסך של
"כ - 20,000 ש"ח"
; כן נטען בכתב התביעה, כי למשיב הכנסות נוספות, לרבות כספי חלוקת רווחים; העובדה שהמשיב "הודה" בכתב ההגנה, כי הכנסותיו הן "כ - 20,000 ש"ח", אין בה כדי לייתר דיון בשאלה, מה הן הכנסותיו המדויקות (להבדיל מ"כ") ומה הן אותו הכנסות נוספות המיוחסות לו; בעניין זה נותרה פלוגתא בין הצדדים באשר להיקף המלא והמדוייק של הכנסות המשיב.
בנסיבות אלה, על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע בפלוגתא, ועל מנת שתיפרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ומדוייקת של היקף הכנסותיו של המשיב ויכולתו הכלכלית, כמו גם פוטנציאל ההשתכרות שלו, מכל המקורות, ולצורך זה, נועדה הוראת התקנות בדבר המצאת פרטים ומסמכים רלבנטיים בדבר הכנסות המשיב (כנתבע).
4. ראוי להביא לעניין זה מדברי כבוד השופט א. רובינשטיין בבע"מ 8339/06
פלוני נ' פלוני
(לא פורסם) (2007), אשר, הגם שלא התייחס להרצאת פרטים לפי תקנה 262 לתקנות, רלבנטיים לענייננו; לדבריו:
"ככלל מתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בשקיפות רבה יותר מאשר הליך אזרחי רגיל (ראו ד"ר ש' לוין, פרוצדורה אזרחית: סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט, עמ' 88-86). גילוי מסמכים בסדר הדין האזרחי לפי סימן ג' בפרק ט' לתקנות הוא הליך ברשות בית המשפט לאחר הגשת תובענה; אמנם תקנה 75 כפי שתוקנה בתשס"ו קובעת, כי "בעל דין ירשום בכתב טענותיו, או ברשימה מצורפת אליו, מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתב הטענות". אך תקנה 258ט(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי בבית משפט לענייני משפחה "לכתב טענות יצרף בעל דין רשימת מסמכים שעליה נסמך כתב הטענות, בין שהם ברשותו ובין שאינם ברשותו" (הדגשה הוספה - א"ר). ובהמשך נאמר: "מסמך כאמור בתקנת משנה (א) המצוי ברשותו של מגיש כתב הטענות, יצורף העתק או תצלום שלו לכתב הטענות, ואם אין הוא מצוי ברשותו, יציין בתצהיר המאמת את כתב הטענות בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי" (תקנה 258ט(ב), ההדגשה הוספה). עוד נקבע בתקנות , כי "לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג ... תצורף הרצאת פרטים" (תקנה 258ד(ה) ההדגשה הוספה), וכן כי "לכתב תביעה, לכתב הגנה, לכתב תשובה לתביעה שכנגד, להודעה לצד שלישי ולכתב הגנה לה, יצורף תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית" (תקנה 258ח(א) ההדגשה הוספה). חובות אלה נוספות על הליכים הקיימים ברגיל בתקנות סדר הדין האזרחי.
ברי אפוא שמתקין התקנות ביקש לעשות את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, בהמשך לאשר נהג במידה מסוימת בענייני משפחה גם בעבר, שקוף וגלוי במיוחד, ולהטיל על הצדדים חובות מוגברות בכל הנוגע למסירת מידע. לשם הסרת ספק אציין כי באמרי שקיפות, כוונתי ליחסים בין הצדדים ואל מול בית המשפט, ולא לפומביות כלפי כולי עלמא, שהמחוקק הגביל בענייני משפחה (סעיף 68(ה) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984). "
(ההדגשה שלי - ח.ר.ר).
5. לפיכך, אני מורה בזה, כי, תוך 10 ימים מיום החלטה זו, ימציא המשיב לתיק ביהמ"ש, עם העתק, במסירה אישית לב"כ המבקשים, הרצאת פרטים,
ממולאת כדין, תוך פירוט כל הכנסותיו, מכל מקור שהוא, ב - 12 החודשים שקדמו למועד הגשת התביעה, ותוך הקפדה על מילויה המדויק של טבלת ההכנסות שבטופס הרצאת הפרטים, וכן יצרף להרצאת הפרטים העתקים נכונים של כל תלושי השכר בגין החודשים כאמור ושל כל מסמך נוסף המתייחס להכנסותיו, מעבר להכנסות המפורטות בתלושי השכר כאמור.
6. המשיב ישלם למבקשים הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. הסך האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן ההחלטה ועד למועד התשלום בפועל.
7. תיק בש"א 5459/07 ייסגר.
8. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בפקס ובדואר רשום.
9. ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים.
ניתנה היום י"ג בסיון, תשס"ז (30 במאי 2007) בהעדר הצדדים.