חיוב מוזיאון ישראל בפיצוי בעלים של משרד פרסום שפעל לקידום קמפיין

התובע, בעליו של משרד פרסום, פנה אל מוזיאון ישראל ביום 08/08/02 בהצעה לקמפיין, המיועד לציבור דובר השפה הרוסית ואשר מטרתו למשוך ציבור זה לביקור במוזיאון ובמיוחד לתערוכת "שאגאל בישראל", שאמורה הייתה להיפתח בחול המועד סוכות.

ההצעה הייתה לקמפיין בן ארבעה שבועות, בתקציב של 50,000 ש"ח ופורטו בו ארבעת האמצעים לפרסום (ספוטים בטלוויזיה, מודעות וכד').

בהצעה זו (נספח 2 לכתב התביעה) לא צוין אופן ומועד התשלום.

ביום 08/08/02 הזמין המוזיאון קמפיין פרסומי מן התובע במסגרת הזמנה מס' 136, בה צויין כך:

"24 ספטוי בערוץ טלוויזיה NTV או ORT לחלופין

בשבוע של מ 20 לספטמבר 2002+4 מודעות ¼ עמוד בעתון "וסטי"+4 מודעות ¼ עמוד בעתון "מיג" עפ'י הצעה מתאריך 8.8.02."

עלות ההזמנה נקבעה לסך של 40,000 ש"ח (כולל מע"מ).

גם בהזמנה זו לא צוין אופן ומועד התשלום (ראה נספח 1 לכתב התביעה).

ביום 11/08/02 פנה התובע אל המוזיאון בכתב וציין במכתבו, בין היתר, כך:

"מכיוון שהעלות ברובה היא עבור ייצור החומר הפרסומי ופרסום בערוצי טלוויזיה זרים, החומר והתשלום חייבים להגיע אלי ודרכי לפחות 10 ימי עבודה מראש (צריך להסדיר את הנושא).

לאישורכם".

(ראו נספח 3 א' לכתב התביעה).

במועד זה אף הוציא התובע למוזיאון חשבונית מס' 59 על סך 40,000 ש"ח.

ביום 13/08/02 פנה המוזיאון אל התובע בכתב - הודיעו אודות פיקוח המוזיאון על עבודת הפרסום והוסיף:

"...

4. הסכום הכולל בסך 40,000 ש"ח כולל מע"מ ישולם עפ"י שוטף+30 מקבלת החשבונית (במידה שהדבר יאושר בגזברות המוזיאון) ולא כאמור במכתבך המצויין לעיל" (ראה נספח 4 לכתב התביעה).

בהמשך נמצא מכתבים נוספים של מוזיאון ישראל ובהם תיקונים לקמפיין (ראו מכתב מיום 22/08/02 [נספח 4 א']; מכתב מיום 03/09/02 [נספח 5].

ביום 18/09/02 פנה התובע בכתב אל המוזיאון וביקש, כי יועבר אליו סך של 14,220 ש"ח, תוך פירוט הוצאות היצור, שהוציא לשם הפקת תשדיר לתערוכת "שאגל בישראל".

ביום 06/10/02 השיב המוזיאון לפניית התובע והודיעו כי, "מאחר שלא עמדת בהתחייבות כלפי מוזיאון ישראל להעביר לשידור לערוץ NTV או ORT את תשדיר שאגאל לקראת שידורם בחוה"מ סוכות...