חיון ואח' נ' קסטנבוים ואח'

החלטה

המשיבים הגישו תביעה כספית לפיצוי כספי בסכום שבסמכות בית משפט השלום, כאשר במסגרת התביעה ביקשו התובעים אגב אורחא ביטול הסכם המכר (סעיף 26 לכתב התביעה).

הנתבעים טענו כי רכיב זה הינו בסמכות בית המשפט המחוזי. התובעים בתגובתם מסכימים לכך ומבקשים להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך.

אמנם, כאשר נתבעים מספר סעדים, אשר כולם נוגעים לעניינים שבמקרקעין, חלה ההלכה לפיה הטפל הולך אחר העיקר ובית המשפט המוסמך לדון בסעד העיקרי מוסמך לדון גם בסעד הטפל (ע"א 145/58 קלקודה נ' אגד, פ"ד יג 260 (1959)), עם זאת, כאשר הסעד הנוסף או החלופי הנתבע הוא סעד כספי, קובעת ההלכה כי הסמכות העניינית לדון בסעד נוסף זה, נקבעת על פי שווי הסעד הכספי (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב' 1457, 1458 ; רע"א 11122/08 רות אסולין ואח' נ' אביבה דרוקר (12.2.2009) ; ע"א 8130/01 מוחמד מחאג'נה נ' מוחמד אגבאריה, (2003)).

לפיכך, לא ניתן להעביר את התביעה כפי שהיא, שעה שלב התביעה הוא בסעד הכספי שבסמכות בית משפט זה, ולא ניתן ע"פ הפסיקה לכרוך אותם זה בזה.

נוכח האמור, בפני התובע עומדות 2 אפשרויות: האחת, למחוק תביעה זו ולהגישה מחדש לבית המשפט המחוזי, אך ורק לגבי הסעד שבסמכות בית המשפט המחוזי, ולאחר שיוכרע הסעד שבמקרקעין, להגיש תביעתו הכספית. החלופה השנייה, לתקן את כתב התביעה על ידי מחיקת כל עניין שאיננו בסמכות בית המשפט זה כגון סעיף 26, על מנת שתהיה בסמכות בית משפט זה.

התובע יודיע עד יום 27.2.14 כיצד בכוונתו לפעול, בהתאם לאמור לעיל.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ‏ג' אדר א תשע"ד, ‏03 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.