חישתיל בע"מ נ' פנחס ואח'

החלטה

המדובר בבקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 28/4/10 ובהיעדר התייצבות המבקשים ולעיכוב הוצאתו לפועל.

ביום 23/4/06 הוגשה כנגד המבקשים תביעה שעניינה אי תשלום בגין אספקת שתילי עגבניות שרי למבקשים על ידי המשיבה בסך 142,664 ₪ וכן תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקשים כנגד המשיבה ובסך 798,000 ₪ בגין נזק שנגרם להם לשיטתם בשל אספקת זן עגבניות שרי לא מתאים או פגום.

המבקשים זומנו כדין לדיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 28/4/10, וזאת בדיון קודם שהיה בנוכחותם, אולם לא התייצבו לדיון. במועד זה ניתן על ידי פסק דין בהיעדר התייצבות.

ביום 8/6/10 הוגשה הבקשה נשוא דיוננו.

לטענת ב"כ המבקשים בבקשה, ביום הדיון עצמו, היה המבקש 1 שרוי בבית חולים אסותא במחלקה לטיפול נמרץ וזאת לאחר שניתוח להחלפת ברך שעבר ביום 26/4/10 הסתבך. המבקש 2 שהה עימו באותה עת בבית החולים. זאת ועוד לטענתו, בסמוך לאירועים אלה, היתה רעייתו של המבקש 1 ואמו של המבקש 2 זקוקה לאשפוז בשל כאבים עזים שמקורם באבנים בכליות ואף אותה סעד המבקש 2.

זאת ועוד טוען ב"כ המבקשים כי באותה תקופה היה המבקש 2 טרוד בשל הפסקת יצוגו על ידי באי כוחו הקודמים שנעשתה בלי הכנה מוקדמת ובאופן מפתיע. מצבם הרפואי של הוריו הקשה עליו להתפנות לאיתור עורך דין אחר.

עוד לטענתו, למבקשים טענות הגנה טובות העולות לשיטתו מהתצהירים ומחוות הדעת שצורפו לתיק בית המשפט.

ב"כ המשיבה בתגובתו התנגד לבקשה.

לשיטתו, הסברי המבקשים למחדלם הינם פרי סילוף ובדיה ואין בינם ולמסמכים שצורפו לבקשה דבר.

לטענתו, עיון במסמכים הרפואים מעלה כי המבקש 1 נותח ביום 26/4/10 ובמכתב שחרור מאותו יום צויין כי "האשפוז היה תקין וללא סיבוכים ובשחרורו הולך עצמאית בעזרת הליכון...".משכך, לא ברורה טענתם כי המבקש 1 לא התעורר מהניתוח וכי הועבר לטיפול נמרץ כאשר במועד סיום הניתוח קיבל המבקש 1 מכתב שחרור. כמו כן המבקש 1 נותח בבית חולים אסותא, כך שהניתוח לא היה דחוף אלא מוזמן מראש.

כמו כן לטענתו, המבקש 1 פנה לבית חולים סורוקה רק ביום 5/5/10 .

זאת ועוד טוען ב"כ המשיבה בתגובתו כי באשר למצב האם, מנספח ו' לבקשה עולה כי האם אושפזה ליום אחד בלבד ביום 14/4/10- כשבועיים לפני מועד הדיון שהיה קבוע.

כמו כן טוען ב"כ המשיבה כי הודעה מטעם באי כוחם של המבקשים בדבר שחרור מייצוג ניתנה עוד ביום 29/11/09- כחמישה חודשים לפני הדיון ואף בית המשפט בדיון קודם התריע בפניהם כי אי יצוגם לא יהווה הצדקה למתן פטור בגין מחדל דיוני.

זאת ועוד לטענתו,מאז קדם משפט מיום 29/11/09 המבקשים נטשו את ההליך ולא נראו עוד עד להגשת הבקשה נשוא דיוננו. לא הוגשה בקשה מטעמם לזימון עדיהם לדיון ההוכחות והמבקש 2 ועדים אחרים שהיו צריכים להתייצב לחקירה לא עשו כן. כמו כן המבקשים לא ביקשו את דחית מועד הדיון לא בכתב ולא טלפונית.

עוד לשיטתו, המבקשים לא הראו כי קימים להם סיכויי הצלחה בהגנתם ובתביעה שכנגד. המבקשים הסתפקו בבקשתם באמירה לאקונית כי סיכויי הצלחתם גבוהים מכיוון שהתיק "הבשיל" להוכחות אולם מעבר לכך לא פורט דבר.

בתשובה לתגובה חזר ב"כ המבקשים על טיעוניו והוסיף כי המסקנה לפיה שוחרר המבקש 1 כבר ביום 26/4/10 שגויה מיסודה.התאריך לפיו הודפס המסמך אינו מעיד כי המנותח שוחרר באותו יום. המבקשים לא זלזלו בהליך השיפוטי. הנסיבות העובדתיות המתוארות חריגות והן אמת ואמיתה.

אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה ובתשובה לתגובה, החלטתי הינה כדלקמן:

כאשר ניתן פסק-דין בהעדר צד, ואותו צד הגיש בקשה לבטל את פסק הדין , הרי שעל בית המשפט לבחון בעיקר שתי שאלות:

(1) האם יש למבקש סיכויי הצלחה - אם יבוטל פסק הדין?. בע"א 276/62 אורי פרידמן נ' רחל פרידמן- פ"ד יז',349 בעמ' 354, נקבע בעניין זה: