חלופת מעצר בשלב הגשת "הצהרת תובע" - טרם הגשת כתב אישום

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד' מינץ) מיום 25.5.09 בתיק 9384/09 (להלן: "ההחלטה"), לפיה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאים, בדיון בו הוגשה "הצהרת תובע".

האירועים נשוא הערר

1.         המשיב נעצר על ידי העוררת במהלך חקירת חשדות ואיומים כלפי עובדי ציבור בהם פקחי העירייה ועובדי יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות, וכן בגין חשדות למעשה מרמה וזיוף בעניין מכירת ביצים מוברחות משטחי הרשות הפלסטינית, בהקשר עם עיסקו הנמצא בשוק מחנה יהודה בירושלים.

2.         ביום 18.5.09 הוארך מעצרו של המשיב על ידי ס.נ. כב' השופט י' שמעוני עד ליום 22.5.09, או אז התקיים דיון נוסף בבקשת העוררת להארכת המעצר מן הטעם שיש חשש לשיבוש החקירה. בית המשפט הורה על שחרורו של המשיב למעצר בית מלא למשך 11 יום בביתו בערבויות והפקדה כספית, ובית המשפט נעתר לבקשה ועכב הביצוע עד להחלטה בערר.

3.         באותו יום התקיים הדיון בערר לפני כב' השופטת א' אפעל-גבאי (ב"ש (מחוזי י-ם)  8726/09), אשר האריכה את המעצר עד ליום 25.5.09, וביום זה נערך דיון לפני כב' השופט ד' מינץ בבית משפט השלום, במהלכו הוגשה על ידי העוררת "הצהרת תובע" והדיון התקיים בגדרו של סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן:" חוק המעצרים"), נשוא החלטה זו.

החלטת בית משפט קמא

4.         לאחר שסקר את ההליכים עד ליום 25.5.09, מציין בית המשפט כדלקמן:

            " יוצא אני מנקודת הנחה, ולו משום שלא נטען אחרת, שקיימת תשתית ראייתית איתנה המספיקה כדי לבסס לכאורה בקשה למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

            עם זאת, כבר בהחלטת ביהמ"ש המחוזי אמר ביהמ"ש כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב באמצעות חלופת מעצר שתיבחן בבוא השעה. שעה זו הגיעה.

            צודק הסנגור כי שתי ערכאות שיפוט ראו לנכון לשקול את שחרורו של המשיב חרף שורה ארוכה יותר של עבירות שיוחסו לו באותה שעה. קל וחומר עתה ששורת העבירות הצטמצמה.

            רואה אני לנכון איפוא, לאמץ את תנאי השחרור שנקבעו על ידי כב' סגן הנשיא שמעוני, ומורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

א.     מעצר בית משלא ברח' השופר 21 מעלה אדומים עד ליום 1.6.09.

ב.     חתימה על התחייבות עצמית וערבות צד ג' של שני ערבים בסך 20,000 ש"ח כל אחד.

ג.      אשת המשיב תחתום אף היא מעבר לשני הערבים דלעיל, על ערבות בסכום זהה, ותפקח על המשיב למשך 24 שעות ביממה.

ד.     הפקדה על סך של 10,000 ש"ח במזומן, סכום שיופקד עד ליום ד', 27.5.09 בשעה 12:00, אולם אין באי הפקדת הסכום כדי למנוע את שחרורו של המשיב.

ה.     שחרור המשיב יכול להעשות בפני איש משטרה/שב"ס.

היה והמשיב לא יעמוד בתנאי השחרור, הוא ישאר במעצר עד ליום 28.5.09 בשעה 12:00" (שם,5)

דיון

5.         למעשה בפי העוררת שתי טענות האחת במישור המשפטי דהיינו: האם ניתן לבחון שחרור לחלופת מעצר בשלב בו מוגשת "הצהרת תובע"?

העוררת סומכת ידה על החלטת כב' השופטת א' אפעל-גבאי, הנ"ל, בעניינו של המשיב ממנה מבקשת  היא ללמד כי נושא איון החשש למסוכנות העולה מהמשיב ידון " בעת שתתאים לכך באמצעות חלופת מעצר שתיבחן באותה העת". לא אוכל לקבל טענה זו באשר אין ללמד ממנו קיומה של הלכה לפי שעה שמוגשת הצהרת תובע, חוסמת היא כל אפשרות לדון בחלופת מעצר ועל בית המשפט החובה להורות על מעצרו של החשוד עד לדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אם אכן יוגש כתב אישום, באופן מנדטורי, וללא שיקול דעת.