חלוקת אחריות בין שומר שכר עיקרי לבין בעל סחורה שנגנבה

התביעה בקליפת אגוז :

1.         התובעת, חברה העוסקת ביבוא ושיווק מוצרים דנטליים, ביקשה מהנתבע, נהג מונית, שיוביל עבורה תמורת תשלום, סחורה ללקוח תושב שכם.

העברת הסחורה אמורה הייתה להתבצע בסמוך למחסום תפוח.

הנתבע עבר את מחסום תפוח לכיוון שכם ופגש בלקוח או מי מטעמו.

בסופו של יום, הסחורה נלקחה מהנתבע מבלי ששולמה תמורתה, והתובעת הפנתה את תביעתה כנגד הנתבע.

האם בנסיבות אלה יש מקום להורות על חיוב נהג המונית בגין שוויה של הסחורה, כולה או בחלקה ?

ואלה העובדות הצריכות לענייננו :

2.         התובעת הינה כאמור חברה העוסקת ביבוא ושיווק מוצרים דנטליים.

ביום 2.5.04 הפיקה התובעת חשבונית מס מספר 8627 עבור הלקוח עיסא דנטל (להלן: "הלקוח"). החשבונית היא בעבור סחורה בסכום כולל של 103,253 ש"ח (להלן: "הסחורה").

3.         באותו יום התקשרה התובעת עם הנתבע על מנת שזה יבצע את העברת הסחורה ומסירתה לידי הלקוח. העברת הסחורה הייתה אמורה להתבצע ביום למחרת, 3.5.04.

טענות התובעת :

4.         לטענת התובעת, בעת ההתקשרות בינה לבין הנתבע, הובהר לנתבע מפורשות, כי יש לבצע את העברת הסחורה אך ורק לאחר קבלת סכום כסף במזומן עבורה, וכי את העברה יש לבצע במחסום צה"ל שליד הישוב תפוח (להלן: "המחסום"), במקום הקרוב לחיילים שבמחסום, בתחום תצפיתם ושליטתם.

            לאחר שקיבל על עצמו הנתבע את תנאי ההתקשרות, נמסרה לו הסחורה וזה האחרון יצא לדרכו.

5.         לטענת התובעת, הסתבר לה בדיעבד מפי הנתבע כי הנ"ל פעל בניגוד להנחיות המפורשות שניתנו, בכך שחצה את מחסום צה"ל לכיוון שכם, התרחק מרחק ניכר מהמחסום ואיבד קשר עין עם החיילים, עצר את רכבו לאחר עיקול בדרך ובכך מנע כל אפשרות פיקוח מחיילי המחסום, ומסר את הסחורה לפני שקיבל לידיו את המזומנים.

6.         כל אלה מקימים לטענת התובעת עילות תביעה המזכות בתשלום מלוא הסחורה, אם מכוח הפרת החוזה שבין הצדדים, אם מכוח עוולת הרשלנות ואם מכוח חוק חוזה קבלנות התשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"), הקובע בסעיף 6(ב)(1) שבו, כי על קבלן, במקרה זה הנתבע, חלה אחריות לעניין חוק השומרים, תשכ"ז-1967 (להלן: "חוק השומרים"), כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.

משום כך, ובהתאם לסעיף 2(ב) לחוק השומרים, הנתבע אחראי לאובדן הסחורה, אלא אם יוכיח כי האובדן נגרם עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן.

7.         לטענת התובעת, הנתבע ידע מהן נסיבות ההובלה, הבין את הסיכונים הטמונים בה, היה מודע לכך כי מדובר בלקוח המתגורר בשכם, ומשקיבל על עצמו לבצע את ההובלה, תמורת תשלום, הרי הוא כשומר שכר החייב בגין תוצאות האובדן.

טענות הנתבע :

8.         הנתבע טוען כי נהג לבצע שליחויות עבור התובעת במשך כ-20 שנה לפחות, אולם מעולם לא ביצע שליחות לשטחים המוחזקים או בסמוך אליהם. ההובלה נשוא התביעה הינה הראשונה לשטחים אלו.