פסק דין
מבוא
בפני תביעה כספית בסכום של 21,637 ₪, בשל נזקים שנגרמו לרכבו של התובע בעקבות תאונת דרכים שאירעה ביום 28.11.08 (!), וכן בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל עיכוב ניכר בתשלום דמי הביטוח.
על פי האמור בכתב התביעה הסעד הנתבע הינו כדלקמן: הפרש עבור תיקון הרכב - 1,111 ₪, פיצוי עבור השבתת הרכב- 2,700 ₪, ההפרש בגין ירידת ערך 8,960 ₪, הפרש בגין שכר טרחת שמאי 2,328 ₪, שכ"ט עו"ד 3,500 ₪, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש ובטלה בסכום של 2,000 ₪. כמו כן תבע התובע פיצוי בגין הפרשי הצמדה וריבית כדין.
אף שהתובע הינו נכה בשיעור 100%, ושרכבו חיוני לו, ואף שחלפה למעלה משנה וחצי מאז תאונת הדרכים, טרם השכילו חברות הביטוח המעורבות בעניין לשלם לתובע את מלוא נזקיו.
כפי שיפורט להלן, המחלוקות שנותרו להכרעתי הינן בכל אחד ממרכיבי הנזק הבאים: ירידת הערך, השבתת הרכב , השתתפות עצמית, שכ"ט שמאי, שכ"ט עו"ד.
אקדים ואציין שעיון בטענות הצדדים מעלה ליקוי חמור באופן הטיפול בתביעתו של התובע בכל אחד משלביו: במישור השמאות; במישור תיקון הרכב; במישור הטיפול של חברת הביטוח בתביעה. כן אציין כבר בשלב זה שמצאתי שיש לפסוק לתובע את מלוא הפיצוי המבוקש.
העובדות
כפי שעולה מהראיות שבפני, ביום 28.11.08 אירעה לתובע תאונת דרכים, שבה נגרמו לו גם נזקי גוף. אין בין הצדדים מחלוקת על כך שרכבו של התובע נפגע בעת שחנה, על ידי רכבו של נתבע 2, אשר נפגע מצידו על ידי רכבה של נתבעת 3.
אין בין הצדדים אף מחלוקת על כך שנתבעת 1 (להלן- " חברת הראל") היתה במועד התאונה מבטחת רכבם של התובע ושל נתבע 2 כאחד, ואילו נתבעת 4 (להלן- "חברת מגדל") היתה במועד האמור מבטחת רכבה של נתבעת 3.
בעקבות התאונה תבע התובע את חברת הראל כמבטחת רכבו של נתבע 1 ואולם התביעה נדחתה בטענה שאין לייחס רשלנות כלשהי לנתבע 2, ושעל התובע להפנות תביעתו לחברת מגדל, המבטחת של הרכב אשר פגע ברכבו של נתבע 2.
בעקבות מכתב הדחייה הגיש התובע תביעה כנגד חברת הראל כמבטחת רכבו. לטענת התובע, בחר לתבוע את המבטחת שלו בשל הקשיים הכלכליים אליהם נקלע בעקבות התאונה, ולו בכדי לקבל חלק מהסכומים במהרה. במהלך הטיפול בתביעתו התגלו בין התובע לחברת הראל מספר מחלוקות שתחילתן בשאלת שמאות הנזקים.
רק ביום 17.5.09, בעקבות פנייתו של התובע לחברת הראל באמצעות עו"ד במכתב מיום 27.3.09, שילמה חברת הראל לתובע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בסכום של 11,921 ₪. ביום 04.06.09, שילמה חברת הראל לתובע סכום נוסף של 7,840 ₪, וזאת לאחר שרכב התובע נבדק על ידי מר זיו גולדשטיין, השמאי מטעמה.
נתבע 2 הגיש בגין נזקיו תביעה נגד חברת מגדל וקיבל את מלוא הפיצוי. לאחר הגשת התביעה, שילמה חברת מגדל לתובע לטענתה את נזקיו בגין הפסדיו בעקבות הפעלת הפוליסה בחברת הראל, בסכום של 3,388 ₪: סכום של 1,658 בגין השתתפות עצמית, ו -סכום של -1,680 ₪, בגין דמי השתתפות עצמית לירידת ערך.
ירידת ערך
ארבע חוות דעת שמאיות הוגשו לי במסגרת התביעה. שתי חוות דעת של השמאי יובל עופר: הראשונה מיום 8.12.08, אשר צורפה לכתב התביעה, לפיה מסתכם הנזק לרכב לסכום של 12,601.97 ₪. בחוות הדעת צויין שלבקשת הלקוח לא התייחס השמאי בחוות דעתו למרכיב ירידת הערך; השנייה, אשר הוגשה במהלך הדיון (מוצג ת/14), לפיה מסתכמת ירידת הערך לשיעור של 6.5% בלבד
מטעם התובע הוגשה חוות דעת של שמאי עצמאי, מר דורון עד, אשר קבע בחוות דעתו כי ירידת ערך הרכב מסתכמת לסכום של 16,800 ₪.
לכתב ההגנה של חברת הראל צורפה חוות דעתו של השמאי זיו גולדשטיין, אשר קבע שבעקבות התאונה ירד ערכו של הרכב ב- 8.5%.
לא אחת מתגלים פערים בין חוות דעת שמאיות שונות המוגשות לבית המשפט. לאחר עיון בחוות הדעת מצאתי שיש לקבל את חוות הדעת מטעם התובע. השמאי מר דורון עד התייצב לדיון והיה זמין לחקירה נגדית. במהלך הדיון הסביר השמאי את השתלשלות העניינים מבחינת התובע, וכן את הבדיקה שערך לשם קביעת ירידת הערך. ניתן היה להתרשם שחוות דעתו סבירה ושאין כל עילה לדחותה. כפי שאפרט להלן, השמאי האמור נתן גם חוות דעת באשר לאיכות התיקונים שבוצעו על ידי המוסך, ונמצא שחוות דעתו בעניין הייתה מוצדקת.
השמאי מטעם הנתבעת לא התייצב לדיון ולחקירה נגדית ועל כן לא ניתן היה להתרשם במידה הראוייה מחוות דעתו ומהטענות אשר הועלו לגבי הבדיקה שערך. ראוי לציין שבין שתי חוות הדעת של שמאי מוכר, הראשונה של השמאי יובל הראל, והשנייה של השמאי זיו גולדשטיין, נמצאו פערים.