חלפון נ' הרמוניה לבית בע"מ

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בפגמים שנמצאו בריהוט שסופק לתובעת ע"י הנתבעת.

2. ביום 5.10.12, כך עפ"י כתב התביעה, רכשה התובעת שני כסאות בר אדומים. לאחר 34 יום ממועד אספקתם, הבחינה התובעת בפגמים זהים בשני הכיסאות ופנתה לנתבעת בדרישה להחליפם. בתגובה ביקשה הנתבעת לבדוק כיסא אחד מתוך השניים. למחרת, ביום 29.11.12 מסרה התובעת כיסא אחד לידי הנתבעת ולאחר בדיקה, השיבה לה הנתבעת כי אין אחריות לחלק העליון של המוצרים, דבר שלא הובהר לתובעת בעת רכישת המוצר. התובעת טענה כי מן הראוי שמוצר לא יתבלה או יאבד יכולתו לשמש את באי הבית לאחר תקופה כה קצרה. התובעת תיעדה ברישום בכתב יד, מספר שיחות שניהלה עם הנתבעת בהן נענתה באופן שאיננו הולם ונטען בפניה שוב ושוב כי אין אחריות לכיסאות. ביום 16.12.12 נטלה את הכיסא חזרה לביתה והבחינה כי הקרע הודבק ע"י הנתבעת. התובעת טענה כי כיום איננה עושה שימוש בכיסאות על מנת שלא יינזקו עוד ודרשה השבת הסכום ששולם בגין הכיסאות, בתוספת הוצאות ועוגמת נפש, כך שתביעתה הועמדה על סך של 1,200 ₪.

3. הנתבעת טענה מנגד שהכיסאות נרכשו ביום 5.10.12 תמורת הסכום של 499.99 ₪. אך, התובעת פנתה לראשונה רק ביום 29.11.12, לאחר כחודשיים בהם עשתה שימוש בכיסאות. הנתבעת טענה כי נמסר לה כיסא אחד ולאחר בדיקתו הוסבר לתובעת כי אין אחריות על הקרע וכי לא מדובר בפגם בבד, שאחרת היו מופיעים קרעים במקומות נוספים. הנתבעת טענה כי האחריות בגין פגמים עומדת על 6 חודשים וכי עד היום לא התקבלו תלונות מלקוחות נוספים בגין פגם באיכות המוצר.

4. בדיון, חזרה התובעת על גרסתה לפיה עשתה שימוש סביר בכיסאות ולאחר 54 ימים הבחינה לראשונה בקרע זהה בשני הכיסאות. התובעת טענה כי היתה מרוצה מהכיסאות והתאכזבה מאוד כשהבחינה בקרעים. התובעת הלינה על כך שפניותיה לנתבעת נענו בניתוקים ובאופן בלתי הולם שפגע בה. בהמשך, תוקן כיסא אחד ע"י הנתבעת בהדבקה, באופן בלתי אסטטי, ללא תיאום מראש עמה והנתבעת הודיעה לה כי אין אחריות לקרעים. התובעת הודתה בגילוי לב כי לא שמה לב האם הקרעים היו במועד אספקת הכיסאות או נוצרו בהמשך. אך טענה כי העובדה שצורת הקרע זהה בשני הכיסאות, סותרת את הטענה לפיה הקרעים נוצרו כתוצאה מחיתוך שנעשה ע"י התובעת בסכין יפני.

5. נציג הנתבעת טען בפני הקרעים התגלו לראשונה ע"י התובעת לאחר 54 ימים של שימוש. נציג הנתבעת טען כי הדבר מהווה הוכחה שהקרעים נוצרו בשל השימוש ולא כתוצאה מאופן אריזתם. נציג הנתבעת טען כי העובדה שהקרע זהה בשני הכיסאות אינה מעידה על פגם באיכות הבד, אלא על זווית זהה בה נחתכו הכיסאות באמצעות כלי חד. לטענת נציג הנתבעת, במידה והיה פגם באיכות הבד, היו נגרמים קרעים והתפוררות ולא קרע בודד. בנוסף, לא התקבלו תלונות נוספות בגין כיסאות אלה.

6. לאור המחלוקת שהתגלתה בין הצדדים באשר למקור הקרע והאחריות להיווצרותו, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את מר אהרונוב (קיבי) עקיבא, יועץ טקסטיל.

לאחר בדיקת שני הכיסאות חיווה המומחה דעתו, כדלקמן:

"החיתוכים הינם חדים ויכולים להיות כתוצאה של מכשיר חד, כדוגמת "סכין יפנית" או סכין חדה אחרת כל שהיא. חתכים מסוג זה עשויים לקרות כלל הנראה בבית התובעים. כתוצאה של הליך ניקוי, הזזה, פגיעה ברהיט חד וכ'. מצד שני במידה והכיסאות לא נבדקו בעת הרכישה יתכן כי הם כתוצאה של כשל בהליך האריזה. לסיכום, מקור החתכים בכיסאות אינו נובע מהליך הייצור אלא כלל הנראה מפגיעת מכשיר חד או כשל בהליך האריזה."

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים ובחוות דעת השמאי, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

אומנם התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. ברם, התובעת לא ידעה לומר בוודאות מתי נוצרו הקרעים, האם הקרעים היו שם מלכתחילה עת פרקה את הכיסאות מהקרטון בו נארזו או האם נוצרו לאחר מכן, בחודשיים בהם נעשה שימוש בכיסאות בדירתה. התובעת בהגינותה טענה כי לא שמה לב וכי רק לאחר 54 יום כשהבחינה לראשונה בקרע בכיסא הראשון, פנתה להתבונן בקפדנות בכיסא השני, והבחינה בקרע זהה הממוקם באותו מקום בכיסא השני ופנתה אל הנתבעת.

הנתבעת טענה מנגד, כאמור, כי הקרעים נוצרו לאור השימוש שנעשה ע"י התובעת בכיסאות בעת שהיו בחזקתה ועל כן אינה אחראית בגינו.

המומחה בחוות דעתו, אומנם קבע שהחתכים לא נוצרו בשל פגם בבד (דבר שהיה באחריות הנתבעת), אך למעשה לא הכריע בשאלה, כיצד נוצר הקרע, האם מפגיעת מכשיר חד בבית התובעת או כשל בהליך האריזה של הנתבעת. קרי, האם הקרע נובע משימוש של התובעת שאז אין בגינו אחריות או מכשל בהליך האריזה, שהאחריות בגינו מוטלת על הנתבעת.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, בענייננו, הנטל מוטל על התובעת.

במצב דנן של גרסה מול גרסה, ולאור כך שהתובעת לא שמה ליבה למועד היווצרות הקרעים, ובפרט האם סופקו הכיסאות עם קרעים (דבר שהיה מעיד על כשל בהליך האריזה), אם לאו, אין בידי לקבוע כי התובעת הטתה את כף המאזניים לטובתה ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

9. סוף דבר - התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, לאור כך שהמומחה במסקנותיו לא קבע באופן חד משמעי מהו מקור הקרע, האם נובע מפגיעת מכשיר חד כתוצאה משימוש בבית התובעת או מכשל בהליך האריזה של הנתבעת, מצאתי לנכון שלא לפסוק הוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.