חנין נ' קל אוטו בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 17.10.13 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת, נסעה ברחוב דובדבני במהירות המותרת לנסיעה בכביש עירוני, לפתע הגיח רכב הנתבע, בהתעלמו מתמרור עצור הניצב מכיוון נסיעתו, פגע בכנף של צד הנוסע ברכבה. לאחר התאונה, הודה הנתבע באחריותו למקרה, ביקש סליחה והודה שלא הבחין ולא עצר בתמרור עצור.

3. לטענת הנתבעים, נסע הנתבע 2 ברחוב השופטים באיטיות מהטעם שהרחוב היה עמוס כלי רכב שחסמו את שדה ראייתו. התובעת נהגה בפראות ובמהירות ונכנסה ברכב הנתבע, אשר נסע באיטיות מאחר ובנתיב נסיעתו היתה רק פנייה ימינה.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובעת והנתבע 2, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובעת חזרה בפני על גרסתה לפיה נסעה בכביש ישר באיטיות ולפתע רכב הנתבע הגיח מצד שמאל ופגע בה בעוצמה במרכז רכבה עם פגושו. התובעת טענה כי הנתבע לא עצר בתמרור עצור ולאחר התאונה אף הניח את ידיו על ראשו הודה בכך והתנצל בפניה. התובעת הכחישה גרסת הנתבע לפיה חנו רכבים בצידי הכביש ליד הצומת וכי שדה ראייתו היה חסום.

6. הנתבע 2 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע ברחוב שהיה עמוס ברכבים חונים שגרמו לו לנסוע במרכז הכביש ועל כן לא הבחין בתמרור עצור שהיה מוצב בפינה הימנית. הנתבע 2 טען כי החל לפנות ימינה אך רכבים חונים חסמו את שדה ראייתו והסתירו את רכבה של התובעת שנסע במהירות. הנתבע פגע בצד שמאל קדמי של רכבו בכנף הימנית קדמית של רכב התובעת.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע עצמו הודה בפניי כי לא הבחין בתמרור עצור שהיה מוצב בפינה ופנה ימינה ללא עצירה, לרחוב בו זכות הקדימה היתה מסורה לתובעת.

8. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבע פנה ימינה לרחוב בו זכות הקדימה היתה נתונה לתובעת, היה על הנתבע לשים לב, לציית לתמרור עצור ולבצע הפנייה בצורה זהירה או להימנע מעשותה עד אשר הדרך תהא פנויה ורכב התובעת חלף בכביש. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

9. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובעת "אשם תורם" לקרות התאונה. מיקום הנזקים הנראה בתמונות והמפורט בכתב התביעה, הינו בצידו השמאלי קדמי של רכב הנתבע ובחלקו הצידי קדמי של רכב התובעת, המעידים כי רכב הנתבע כבר החל לפנות ימינה בשעה שרכב התובעת הגיע למקום. ועל כן היה על התובעת להבחין בו ולמנוע את התאונה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובעת "אשם תורם" של 10% לקרות הנזק.

סוף דבר:

10. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 11,264 ₪ (המהווים 90%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 5.5.13, ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.