פסק דין
1.בתאריך 4.11.2010 פנו התובעים אל נתבעת 1, חברת "איסתא ישראל בע"מ", ובקשו להזמין באמצעותה שלושה כרטיסי טיסה וחדר זוגי עם מיטה לבתם התינוקת, במלון בלונדון.
2.נתבעת 1 העבירה את הזמנת הטיסות והמלון אל נתבעת 2, שהיא הספק במקרה זה וזו – כך לטענת נתבעת 1 – אישרה את ההזמנה, בדיוק לפי דרישת התובעים ואף הנפיקה אישור (שובר) מתאים למימוש ההזמנה.
3.אלא שלטענת התובעים, כשהם הגיעו אל המלון ביום 7.11.2010, בסביבות השעה 23:00, אמר להם פקיד הקבלה כי העובדה שהם מגיעים עם תינוקת לא צויינה בהזמנה ובתום ויכוח ממושך שהתנהל ביניהם לבין אותו פקיד, הם שוכנו בחדר זוגי, המיועד לשניים, שהיו בו שתי מיטות נפרדות ולא היתה בו מיטה לתינוקת.
לנוכח מחאתם על כך, הובטח להם שהעניין יטופל למחרת בבוקר, על ידי המנהלת והם בילו את הלילה בחדר הזה, תוך שנאלצו להשכיב את התינוקת על שמיכות אותן הניחו על הרצפה.
4.בכתב התביעה, הוסיפו התובעים וטענו כי בשעות הלילה המאוחרות התקררה התינוקת והם בילו איתה את הלילה בבית חולים סמוך. ואולם, בטיעוניהם בעל פה, במהלך הדיון שהתקיים בפני, הבהירו כי הם אינם טוענים לקשר סיבתי בין תנאי המגורים שלהם בחדר לבין מחלת התינוקת.
5.את היום שלמחרת, "בילו" התובעים לטענתם, בויכוחים עם עובדי המלון ובאינספור שיחות טלפון עם נתבעת 1, במטרה להגיע לפתרון שיאפשר להם בילוי נעים יותר של המשך חופשתם בלונדון. אלא שעובדי המלון, שלדבריהם כנראה לא היו מרוצים מהעובדה שהם שוהים במלון עם תינוקת, מנעו מהם יציאה מבית המלון עד שהעניין יסודר. בשלב מסוים בהמשך היום אף דרשו מהם לעזוב ורק בסוף היום השני, או אף בבוקר היום השלישי, הסתיימה הפרשה בכך שאושרו להם חדר לשלושה, שהפרש התשלום בעדו שולם על ידי מי מהנתבעות.
6.את תביעתם לסכום של 11,668.739 ₪ ועוד 10,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם, מסבירים התובעים בדרישתם להחזר מלא של עלות החופשה שנהרסה ובדרישה להחזר הוצאות טלפון גבוהות היו להם בגין השיחות הרבות אל נתבעת 1, כאמור.
לטענתם, הנתמכת במכתב שקבלו ממנהלת מחלקת שירות לנוסע בנתבעת 1 (נספח א' לכתב התביעה), הביעה האחרונה נכונות לשלם להם פיצוי בגין שיחות הטלפון בלבד ולכן הם החליטו להגיש את התביעה.
7.נציגי נתבעת 1, אשר בכתב ההגנה טענה כי בהיותה סוכנות נסיעות המתווכת בין נוסעים לספקי שירות שונים, לא חלה עליה אחריות לנזקים שנגרמו לתובעים, ייצגו בדיון שהתקיים בפני, את שתי הנתבעות גם יחד.
בעדות בה פרטה בפני את השתלשלות העניינים מזווית ראייתה, טענה נציגת הנתבעות, הגב' מירי תורג'מן, כי מרגע שהיא הבינה מהתובעים שיש בעיה, היא הפעילה את נתבעת 2 כדי שזו תדאג לכך שהמלון יספק להם חדר שיתאים לצרכיהם ובמהלך היום השני להגעתם למלון, הסתיים העניין בכך שהם קבלו חדר לשלושה, על חשבון נתבעת 2.
הגב' תורג'מן אישרה כי שוחחה עם התובעים שיחות רבות בטלפון ולכן, כך אמרה, הביעה נתבעת 1 נכונות לפצות אותם בגין עלות השיחות.
בהמשך הדיון, ולאחר שיחה טלפונית עם המחלקה המשפטית של נתבעת 1, הציעו נציגיה לתובעים פיצוי של 3,000 ₪ או הנחה של 200 $ ברכישה עתידית של כרטיסים בסכום שיעלה על 1,000$, אך התובעים סרבו להצעה והבהירו כי הם עומדים על תביעתם.
8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי נציגת הנתבעות , הגב' תורג'מן שעמדה בקשר טלפוני רצוף עם התובעים מרגע שנודעה לה התקלה שארעה, עשתה כל שהיה ביכולתה לעשות עבורם, עד שנמצא הפתרון.
ואולם, אני סבורה כי אין בכך כדי לבטל את העובדה, עליה נתבעת 1 אינה חולקת, והיא ש"מסיבה שאינה ברורה, בקשת הספק המקומי למיטת תינוק, לא נקלטה בבית המלון ועל כן לא אושרה הזמנתם לחדר המותאם שני מבוגרים ותינוקת" (סעיף 24 לכתב ההגנה).
בעובדה זו נעוצה עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לתובעים עם הגיעם אל המלון ועד שקבלו חדר המיועד לשלושה.
9.התובעים אמנם הוסיפו וטענו כי גם בחדר הגדול יותר שקבלו לא היתה מיטת תינוק והם
נאלצו להשכיב את בתם על מזרון אותו הניחו על הרצפה, אלא שנציגת הנתבעות טענה
בעניין זה שעוד בעת ההזמנה, היא הבהירה לתובע שאין ביכולתה להתחייב על כך שהם
יקבלו עריסת תינוק ואף המליצה שיקחו עמם עריסה כזו, מהארץ. דבריה של נציגת