ח.מ. - ניהול ואחזקת חניונים בע"מ ואח' נ' רמ - נח בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לחיוב המשיבה – התובעת בהפקדת ערבון להבטחת תשלום הוצאות המבקשות.

המבקשות, מבקשות לחייב את המשיבה בהפקדת ערבון כספי בסכום שלא יפחת ב- 15% מסכום התביעה בתיק העומד על סך 10,000,000 ₪.

2.בכתב התביעה נטען, כי הנתבעות טוענות להיות בעלות זכויות במקרקעין נשוא התביעה. מדובר בחלק ממתחם קרקע הידוע בשם "מתחם סומייל" הנמצא בין הרחובות ארלוזורוב, אבן גבירול ובן סרוק בתל אביב.

על חלק מהקרקע הופעל חניון לכלי רכב באמצעות חברה בשם "ר.ר. חניונים בע"מ" כאשר נגד אותה חברה ניתן פסק דין לפינוי החניון ומונה כונס נכסים במסגרת תיק הוצל"פ.

בכתב התביעה טוענת התובעת להסכמות שהיו בינה ובין צדדים נוספים ובין מר ראובן גרוס ז"ל אשר היה בעל חברות רבות שפעלו בתחום הפעלת החניונים, ולטענתה, הובטחו לה הבטחות שונות על ידי מר גרוס ז"ל וזאת באישור ובידיעה של הנתבעים בתיק.

נטען, כי הנתבעות 1 – 4 מפרות את ההסכם מול התובעת והתביעה היא תביעה לפיצוי וכן למתן צו עשה אשר יורה לנתבעות לחתום על בקשה להיעתר שימוש חורג ולא להציב מכשול בפני התובעת וכן להוציא צו מניעה קבוע נגד הנתבעות ולמנוע את הדרישה לפינוי התובעת מהמקרקעין.

3.בבקשה נטען, כי תביעת המשיבה מופרכת וחסרת כל בסיס. סיכוייה להתקבל קלושים על פני הדברים. התביעה מבוססת על טענות להסכמות בעל פה, המנוגדות להסכמים חתומים שבין הצדדים ולפיהם, מעמדה של המשיבה בחניון נשוא התובענה הוא כשל ברת רשות המחויבת בפינוי מידי על פי דרישת המבקשות ו/או כונס נכסים שהתמנה לאחת משתי החלקות עליהן מופעל החניון נשוא התובענה.

למרות שהמשיבה מודעת לדרישה הברורה של המבקשות לפינוי החניון ולהשבת החזקה בו, לידיהן, בין בשל הפרת ההסכמים בין הצדדים ובין בשל כך שהמבקשות זכאיות להפסיק את הפעלת החניון על ידי המשיבה בכל עת, הוגשה תביעה מופרכת זו.

עוד נטען בבקשה, כי למשיבה אין רכוש או נכסים או זכויות כלשהם.

עד לחודש יוני 2012 היה אייל גיבור הנתבע שכנגד 7, רשום כבעל מניות יחיד וכמנהל יחיד של המשיבה, אך הוא העביר 99% ממניותיו לאזרח רומני שכתובתו ברומניה.

על כן, מעבר לעובדה שמדובר באיש קש, הרי שיש לנהוג במקרה דנן עם התובעת כשם שנוהגים במקרה שבו תובע הוא תושב חוץ.

4.המשיבה בתגובה טענה כי דין הבקשה להידחות ואף עמדה על זכותה לחקור את המצהיר מטעם המבקשות.

נטען, כי המשיבה היא חברה סולבנטית ופעילה והכנסותיה הן בין היתר מהחניון נשוא התובענה ומחניון נוסף המצוי במתחם הבורסה ברמת גן.

צורף מכתב מרו"ח מיום 26/12/12 ולפיו, החברה מפעילה חניון גדול ברחוב בן סרוק בתל אביב וחניון קטן יותר ברחוב האחים בז'רנו ברמת גן, וכן בשנים האחרונות המחזור הכספי של החברה היה כ- 4 מיליון ₪. החברה היתה רווחית ושילמה מיסים כחוק ומועד.

נטען, כי אין לומר, שהמשיבה לא תוכל לשלם הוצאות ככל שאילו ייפסקו נגדה, וכי רכישת מניות המשיבה על ידי תושב רומניה, היא מהלך עסקי שמטרתו למנף את פעילותה של המשיבה גם בחו"ל.

עוד נטען, כי סיכויי התביעה להתקבל טובים.

ב"כ המשיבה מדגיש, כי כשהיתה צריכה המשיבה להפקיד ערבונות, היא עשתה זאת באופן מיידי.

5.אציין, כי לאחר שקבעתי מועד לדיון בבקשה, וב"כ המשיבה ביקש לדחות את הדיון, (אשר נדחה כבר קודם לכן פעם אחת), הוא ויתר על חקירתו הנגדית של המצהיר מטעם המבקשות והסכים לכך, כי ההחלטה תינתן על יסוד הטענות שהוגשו על פי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המבקשות בתשובה לתגובה מציינות, כי התגובה נתמכה בתצהיר לא רלוונטי.