מדינת ישראל נ' וויזגן

האישום והמחלוקת

1. לנאשם מיוחסת עבירה על סעיף 5(א) לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו), התשכ"א-1960 ביחד עם תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. על-פי הנטען בכתב האישום, ביום 13.6.17 בשעה 09:54 העמיד הנאשם את רכבו ברח' הצבי בירושלים, במקום שהחניה בו נאסרה והאיסור צוין בתמרור.

2. הנאשם מכחיש כי חנה במקום שהחניה נאסרה בו בתמרור וטוען כי תמרור 818 שהוא אבני שפה צבועות אדום לבן אינן נמצאות בצד המקום בו החנה את רכבו, וכי חנה ליד שער שאינו משמש ליציאה או כניסה של כלי רכב, כי אם שער שהוא סגור כל הזמן.

   דיון

3. גדר המחלוקת הוא בשאלה האם במקום בו חנה הנאשם נאסרה החניה באמצעות תמרור 818.

4. המאשימה הביאה לעדות את הפקח שרשם את הדו"ח, מר ניסן סיאנוס (להלן: "הפקח"). הפקח העיד כי רשם את הדו"ח מהטעם שרכבו של הנאשם "עמד באדום בלבן", כפי שאף נרשם בדו"ח הערות הפקח (ת/1).

5. כן הוצגו לפני התמונות שצילם הפקח(ת/2 – ת/5). בתמונות אלה ניתן לראות, כי רכבו של הנאשם עומד ליד שער סגור בתחנה המרכזית וכי במרחק מה מצדו האחורי של הרכב נמצאות אבני שפה הצבועות אדום לבן.

6. על מנת להכריע בשאלה האם האיסור שסומן בתמרור 818 חל העל המקום בו חנה רכבו של הנאשם, יש לפנות לתקנות והנחיות להצבת תמרורים 2014. בפרק המתייחס לתמרור 818 נקבע כי במקום בו אבני השפה צבועות אדום לבן חל איסור של עצירת או חנית כלי רכב בכביש שליד אבני השפה ובמשמעות הסימון נקבע כי מדובר בקטע דרך שבו אסורה עצירה או חניה בכביש שלצדו בכל שעות היממה.

7. מכאן עולה, כי תמרור 818 אוסר על חניה ועצירה של רכב לצד אבני השפה הצבועות אדום לבן.