טובישי סחר בע"מ ואח' נ' צים שירותי ספנות משולבים בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב הליכים מחמת תניית שיפוט זר ובקשה להעברת הדיון לבית משפט באיטליה.

רקע עובדתי:

עניינה של התובענה דנן בנזקים שנגרמו למטען שהכיל מסכי טלוויזיה (להלן: "המטען"), אשר הובל באמצעות הובלה יבשתית והובלה ימית מגרמניה, דרך נמל טריאסט באיטליה, ועד לנמל אשדוד בארץ.

המבקשת, הנתבעת מס' 3 (להלן: "המבקשת"), היא חברה זרה אשר מקום מושבה בעיר רוונה, שבאיטליה. המשיבה העיקרית הינה התובעת, טובישי סחר בע"מ (להלן: "המשיבה"), והנתבעות הנוספות בתובענה הוגדרו אף הן כמשיבות.

טענות הצדדים:

המבקשת טוענת כי שטר המטען אשר בבסיס הסכם ההובלה בינה לבין המשיבה (להלן: "שטר המטען") כולל תניית שיפוט זר ייחודית, ועל כן לבית משפט זה אין סמכות לדון בתובענה כנגדה ויש להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, ברוונה, איטליה. לצורך הנוחיות אצטט את סעיף 2 שכותרתו LAW AND JURIDICTION (להלן: "תניית השיפוט"), כדלקמן:

"a) The provisions of the Italian Code of Navigation shall apply to the contract of carriage evidenced by this Bill of Landing unless the Hague Visby Rules are compulsory applicable.

b) Any dispute under the contract of carriage evidenced by this Bill of Landing shall be determined by the Court of Ravenna, Italy, to the exclusion of any other court, and Italian law shall apply.

c) Notwithstanding the above, actions brought by the carrier may be brought at his option also before the Court of country of domicile or residence of the party claimed against."

המשיבה אינה מכחישה את הטענה לפיה הנוסח של תניית השיפוט מלמד על היותה תנייה יחודית (וטוב שכך, לאור הפסיקה בהקשר זה - ע"א 4601/02 ראדא נ' Bodstray, פ"ד נח(2) 465, בעמ' 475), אך טוענת כי אין בהכרח להחיל את התניה על עילת התביעה שיש לה כלפי המבקשת מחמת שני טעמים מצטברים: האחד, ששטר המטען מתייחס לעילות חוזיות ולא נזיקיות ולכן אף אם יש לעכב את הדיון לגבי העילות החוזיות, היא תוכל להמשיך בדיון בתיק זה לגבי העילות הנזיקיות. הטעם השני הוא, ששטר המטען חולש רק על מקטע ההובלה הימית ולא על ההובלה היבשתית – ואם הנזק אירע במהלך ההובלה היבשתית – אין נפקות לשטר המטען ולתניית השיפוט שבו. עוד טוענת המשיבה כי שיקולי יעילות ונוחות מצדיקים שלא להכיר בנסיבות העניין בייחודיותה של תניית השיפוט, נוכח זהותם של הצדדים הנוספים ונוכח העובדה כי בשטר המטען שהוציאה צים נכללת תניית שיפוט ייחודית לעיר חיפה. טענה נוספת שמעלה התובעת כי כי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, וכי ממילא לא הוכיחה המבקשת כי התובעת ידעה על תוכנה של תניית השיפוט בטרם הוצא שטר המטען, ואף מסיבה זו אין לכבד את תניית השיפוט.

בתגובתה לתשובת המשיבה, טוענת המבקשת כי שטר המטען מתייחס הן לעילות חוזיות והן לנזיקיות וכי כתב התביעה אינו כולל טענות כנגדה בקשר עם אחריותה לשלב ההובלה היבשתית, ולכן כל טענה בהקשר זה הינה בבחינת הרחבת חזית. לחילופין נטען כי ממילא שטר המטען חל גם על שלב ההובלה היבשתית. עוד נטען כי שיקולי הנוחות והיעילות אינם גוברים על הוראות התנייה הייחודית, כי אין המדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד וכי אין לקבל את טענת המשיבה לפיה לא היתה מודעת לתוכנן של הוראות שטר המטען.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה - עמדתי היא כי דין הבקשה להתקבל, מחמת הנימוקים שיפורטו להלן, בהתייחס לכל אחת מטענות המשיבה בנפרד.

עילה חוזית מול עילה נזיקית –

מקובלת עלי עמדת המבקשת כי תניית השיפוט מתייחסת הן לעילות החוזיות והן לנזיקיות.

ראשית, אפנה לסעיף נוסף בשטר המטען אותו מצטטת המבקשת, סעיף (b)(2)7, לאמור:

"The rights, defences, limitations and liberties of whatsoever nature provided for in this Bill of Landing shall apply in any action against the Carrier for loss or damage or delay, howsoever occurring and whether the action be founded in contract or in tort and even if the loss, damage or delay arose as a result of unseaworthiness, negligence or fundamental breach of contract".

אני מסכימה כי יש בסעיף זה כדי להכפיף את כלל ההליכים האפשריים כנגד המבקשת להוראות שטר המטען, כולל ההוראה שבתניית השיפוט.

שנית, נפסק בעבר כי תניית שיפוט כגון זו אשר בה עסקינן, חלה אף על תביעות נזיקיות שקשורות למשלוח ולא רק על הפן החוזי של העסקה וכי הנסיון לאבחן בין ההיבט החוזי לבין ההיבט הנזיקי אינו אפשרי באספקלריה של הבקשה הנוכחית. בהקשר זה אפנה לע"א 5666/94 סנקרי נ' Blum, פ"ד נ(4) 73, שם הועלתה טענה דומה, וכך נפסק (בסעיף 8):