טורבו גיר מנסור בע"מ נ' פארס

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפני תביעה כספית על סך 11,162 ₪ אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר בתיקון, שיפוץ, החלפה וכיוון גירים אוטומטים לרכבים.

לטענת התובעת, ביום 14.11.07, פנה אליה הנתבע עקב תקלה בגיר הרכב. לאחר בדיקת הרכב, נתן מנהל התובעת לנתבע הצעת מחיר על סך 7,500 ₪ לא כולל מע"מ הכוללת החלפה של גיר הרכב בגיר משופץ, החלפת רדיאטור הגיר והחלפת משאבת המים של המנוע.

על פי הנטען, לאחר שהנתבע נתן הסכמתו להצעה, תוקן הרכב בהתאם להצעה. לאחר סיום העבודה ובאמתלה של בדיקת הרכב, נטל הנתבע את הרכב ללא רשות התובעת ועזב את חצריה מבלי לשלם עבור התיקונים שבוצעו לרכב. מנהל התובעת הגיש בשל כך תלונה למשטרה על קבלת דבר במרמה. המשטרה סגרה את תיק החקירה בנימוק שנסיבות התיק אינן מצדיקות המשך החקירה.

התובעת מבקשת לפצותה בגין התיקונים שביצעה לרכב וכן בגין נזקים עקיפים שנגרמו לה בשל הזמן הרב שהשקיעה בפניות רבות לנתבע, הגשת תלונה ואובדן זמן יקר.

לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות. הנתבע טוען, כי בחודש ינואר 2007, הוא פנה לתובעת בשל תקלה בתיבת ההילוכים של הרכב. באותו מעמד טען מנהל התובעת, כי עלות השיפוץ הינה 5,500 ₪. התובעת ביצעה את העבודה והנתבע שילם לה סך של 6,000 ₪ וזאת בעקבות דרישה של מנהל התובעת לסכום גבוה יותר.

לטענת הנתבע, כעבור מספר חודשים, חזרה על עצמה אותה תקלה אשר בגינה שופץ הגיר ולפיכך, הוא פנה בשנית לתובעת. נציג התובעת הודיע לנתבע, כי יתקן את הטעון תיקון ללא חיוב בתשלום נוסף וזאת על מנת להגן על המוניטין שלו שכן כאמור מדובר בתיקון חוזר של אותה תקלה. לאחר התיקון, העלה נציג התובעת דרישה לשלם לו סך של 1,000 ₪ כפיצוי על העבודה שבוצעה, אולם הנתבע סירב לשלם לתובעת סכום זה, לאור ההסכמה שהייתה בינהם, כי התיקון החוזר יהיה ללא חיוב בשל העובדה שהגיר שופץ בעבר על ידי התובעת.

הנתבע טוען, כי לאחר שסירב לשלם לתובעת את הסכום שכן דרישה זו הייתה בניגוד למוסכם ביניהם, החלו נציגי התובעת להעלות דרישות מופרזות ואף שלחו אנשים לאיים עליו.

מטעם התובעת, הוגש תצהיר עדות ראשית של מר מנסור סולימן מנהל התובעת. מטעם הנתבע, הוגש תצהיר של הנתבע עצמו ושל אחיו של הנתבע מר חאתם פארס וחברו של הנתבע מר זאהר חזבון, אשר לטענת הנתבע היו איתו כאשר ביקש לקחת את רכבו מהמוסך והיו עדים לחילופי דברים שהוחלפו בין הנתבע למנהל התובעת. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

לאחר בחינה ושקילה של טענות הצדדים, המסמכים והעדויות שנשמעו לפני, אני קובעת שדין התביעה להתקבל, לאחר שמצאתי שגרסת התובעת סבירה בעיני ונתמכת במסמכים בכתב, ולאחר שעדויות הנתבע והעדים מטעמו לא הותירו עליי רושם אמין ואינן סבירות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הינן שרכב הנתבע הוכנס לתיקון במוסך התובעת בחודש נובמבר 2007, לרכב בוצע תיקון והתמורה בעבור התיקון לא שולמה.

הנתבע טוען, כי לא שילם לתובעת עבור התיקון שבוצע בחודש נובמבר וזאת בעקבות הסכמה שהגיע עם מנהל התובעת, מאחר והתגלתה ברכב אותה תקלה אשר בגינה ביצעה התובעת שיפוץ לרכב מספר חודשים קודם לכן.

על הנתבע מוטל הנטל להוכיח, כי הגיע להסכמה זו עם מנהל התובעת, אשר פוטרת אותו מתשלום עבור עבודה שבוצעה עבורו. הנתבע לא עמד בנטל להוכיח הסכמה זו. הנתבע לא צירף כל מסמך בכתב התומך בגרסתו. העדים מטעם הנתבע לא נכחו בעת שהנתבע הגיע לשיטתו להסכמה עם מנהל התובעת ועדותם לעניין זה הינה עדות שמיעה על פי מה שמסר להם הנתבע (סעיף 5 לנ/2 ולנ/3). בנוסף, איני מאמינה לטענותיו אלו של הנתבע והן אינן עולות בקנה אחד עם הראיות והמסמכים שהוצגו לפני.

הנתבע צירף לתצהירו את החשבונית של התיקון או השיפוץ שנעשה לרכב בחודש ינואר 2007. מהחשבונית עולה, כי ניתנה אחריות לשלושה חודשים בלבד. בנוסף, צירף הנתבע כתב אחריות לתיקון האמור עליו הוא חתום. גם ממסמך זה עולה, כי האחריות הינה לתקופה של 90 ימים או 5000 ק"מ.

לפיכך, אין חולק, כי כאשר הרכב הוכנס למוסך בשנית בחודש נובמבר 2007, כ- 10 חודשים לאחר התיקון הקודם, תקופת האחריות חלפה זה מכבר ועל כן לא הייתה כל סיבה, כי מנהל התובעת יגיע להסכמה עם הנתבע, כי לא יגבה ממנו תשלום עבור התיקון שבוצע בחודש נובמבר, אלא אם כן עשה זאת מתוך רצון טוב וכמחווה לנתבע.

אם אכן הגיע מנהל התובעת להסכמה עם הנתבע למרות שלכאורה תקופת האחריות לתיקון או השיפוץ חלפה וזאת כמחווה לתובע, אזי אין זה מתקבל על דעתי, שלמרות הסכמה זו שכאמור מנהל התובעת לא היה מחוייב להגיע אליה, הוא יבקש תשלום מהנתבע ומשזה לא שילם יגיש תלונה למשטרה. התנהלות מנהל התובעת מלמדת, כי לא הגיע לכל הסכמה עם הנתבע. מנהל התובעת הכחיש בעדותו לפניי שהגיע להסכמה כזו עם הנתבע ועדותו אמינה בעיני. אוסיף, כי מדובר באירועים שהתרחשו במהלך ימים בודדים ועל כן אין זה סביר שמנהל התובעת יגיע להסכמה עם הנתבע, כאשר אז הוא יודע כבר להעריך מה התיקון הדרוש לרכב וכעבור ימים ספורים ישנה את דעתו. לא מצאתי כל הגיון בהתנהגות זו, אשר הנתבע מבקש לייחס למנהל התובעת .

מנהל התובעת העיד, כי הנתבע הגיע אליו למוסך על מנת לקחת את הרכב עם גמר הטיפול. לטענתו, הנתבע אמר לו שמבקש לעשות נסיעת מבחן ברכב ועל כן נתן לו את המפתחות. הנתבע לקח את המפתחות ונסע עם הרכב ומשלא שב למוסך לאחר שחלף זמן רב, ניסה מנהל התובעת ליצור קשר עם הנתבע (עמ' 6 ש' 17-26).